לפני שבוע ישב אצלי זוג בגישור, זוג מדהים, שהצליחו להגיע להסכמות יצירתיות וגמישות בתהליך, שממש הצריכו מכל אחד ללכת לקראת השני בדברים שחשובים לו. הזוג הזה הביא אותי למחשבות על הסיבות לגירושין בימינו.. כי הייתם אולי חושבים שגירושין הם נחלתם של בני זוג שרבים, לא מסכימים על כלום, הם הגיעו לשלב בו לא בא להם ללכת אחד לקראת השני, יש ביניהם הבדלים בגישה החינוכית ובנושאים אחרים, וככלל הם לא מסוגלים לתקשר זה עם זו ולכן הם מלכתחילה הגיעו למגשרת שתתווך ביניהם ותגבש את הסכמות הגירושין שלהם.

ובכן, זה לא תמיד כך. הנה כמה סיבות לגירושין, שהן לא בגידה, מריבות אינספור או חילוקי דיעות קשים בנוגע לחינוך הילדים:

שתיקה והחרשה אל מול מה שאני לא רואה עין בעין עם הצד השני– יש אנשים שגם כאשר משהו לא מוצא חן בעיניהם, או לא בדיוק תואם את האופן בו הם רואים את הדברים- הם מחרישים. בהתחלה הם לא מרוצים "בקטנה". פה משהו, שם משהו. בשביל שהחיים ימשיכו חלק יחסית הם לא אומרים על כך כלום וכביכול מיישרים קו עם הצד השני. לעיתים זה אחרי שהם ניסו לומר פעם פעמיים ודברים לא השתנו אז הם החליטו לוותר על כך ולהפסיק לנסות. זה לא אומר שהנושא לא המשיך לבעבע בבטן, והמטען גדל וגדל עם הזמן. למצער ניתן לראות, שלפעמים הצד השני לא ממש מודע לרמה בה בן הזוג לא מסכים עם הדרך שלו, כי כאמור בן הזוג העיר על כך פעמים ספורות בלבד, ולא עמד על כך שתהיה שיחה בנושא ודברים ישתנו. עם השנים הדברים הללו מצטברים ובסוף המסה הופכת להיות קריטית, כי כשלא מדברים על מה שמפריע נוצר ריחוק. כל צד שומר בבטן את מה שלא מוצא חן בעיניו וצובר וצובר… עם הזמן הוא מבחינתו כבר יודע מראש איך הצד השני יגיב אז מוותר על פנייה אליו — צובר כעס — שמוביל לריחוק—ולכך שכל אחד מכונס ב"פינתו".

מירוץ אינסופי וריחוק שגדל עם השנים– החיים בעידן המודרני עמוסים… שעות עבודה ארוכות, מירוץ אחר רמת חיים גבוהה, לשדרג את הרכב, הסלולארי, בית גדול יותר, בגדי מותגים ועוד ועוד… הרשתות החברתיות שמציגות פייק כאילו החיים של כל היתר ורודים וזוהרים לא מקלות על העניין. כולם חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר ורוצים גם, ואם אפשר אז ירוק עוד יותר ועם פרחים ונצנצים. המירוץ הזה וההתמקדות בתפל ולא בעיקר גובים מחיר ויוצרים מריבות בין בני הזוג על דרך החיים הנכונה להם, על מה להוציא כספים ועוד. תוסיפו לכך את העובדה שאנשים מותשים בסוף יום ארוך של משימות בעבודה ועם הילדים, וכשמגיע הערב כל מה שבא להם זה לרבוץ מול הטלוויזיה או לגלוש בנייד עד לעילפון והירדמות.. עם הזמן הריחוק בין בני הזוג הולך וגדל.. במהלך היום הם כמעט לא מדברים זה עם זו כי שניהם עסוקים עד מעל הראש, כאמור בעבודה, עם הילדים שכאשר הם קטנים יש להקדיש להם זמן, אנרגיה וכוחות רבים, ופתאום הם מתעוררים אחרי 10 או 15 שנות נישואין, מי יותר ומי פחות, ומבינים שהאדם אשר ישן לידם במיטה הפך להיות כמעט זר… אם הם קלטו זאת בזמן כשיש עוד מה להציל, הם הולכים לטיפול זוגי ועושים שינוי משמעותי בסדר העדיפויות בחיים.

למצער בימינו הרוב מתעוררים מאוחר מידי..

הרשתות החברתיות– שהזכרתי כבר לעיל, גורמות לאדם להתמקד באיך הוא נראה כלפי חוץ. אבל הן עושות גם משהו נוסף- מחקרים שנעשו העידו על הסתירה בגדולה בין ריבוי החברים שיש לכולם ברשתות, לבין התחושות של אנשים בפועל שהם בודדים.. פעם היו חיים בשבטים וקהילות. היום כל אדם לעצמו. ועם הזמן הוא סומך רק על עצמו, הופך מופנם יותר ויותר, מבלה שעות מול העולם הווירטואלי אשר מונע ממנו להודות בחולשותיו או בעיותיו כי שם הרי הכל זוהר ומושלם.. בסוף זה גם נוגס בזוגיות שלו…

התפתחות במסלולים וכיוונים שונים– התקופה בה אנו חיים מאופיינת לא רק בהיותה עידן השפע, אלא גם בהיותה כר פורה להתפתחות אישית ומודעות עצמית. אנשים מחפשים אחר האושר, רוצים להגשים את עצמם, להבין את הרצונות שלהם, ולשנות מה שלא טוב/נוח להם. כאשר שני בני הזוג שותפים להתפתחות זהו דבר מבורך, הם גדלים וצומחים יחד ובקצב דומה, הם חולקים תחומי עניין ונושאי שיחה משותפים, חולקים חוויות, מחליפים דיעות ומתקדמים יחד בתהליכים.

אולם כשבן זוג אחד בלבד נמצא במסלול של התפתחות ושינוי, ובן הזוג השני לא שותף לכך, עם הזמן עלולה להיווצר בעיה. הם נמצאים ברמות תודעה והתפתחות שונות.. הם לעיתים אף מדברים בשפה שונה למרות ששניהם דוברי עברית… לפעמים הצד שעשה קפיצה לא מסוגל לקבל את השני כמו שהוא ורואה בו מי ש"נשאר מאחור" וממשיך להתמקד במה שלא טוב לו בחיים במקום לעשות שינוי.. בשלב מסוים הפער כה גדול שכבר לא ניתן לגשר עליו..

מגיע לי את הכי טוב ובדיוק כמו שאני רוצה– פעם כשמכשיר היה מתקלקל בבית- היו מתקנים. היום- לא רק שמחליפים לחדש, אלא שמנצלים את ההזדמנות לשדרוג לגרסה מתקדמת יותר…

בעידן השפע אפשר למצוא הכל בזול, במגוון צבעים, עם תכונות שונות ומגוונות, אז  "בשביל מה לתקן"?

אם אדם יכול לקבל בקלות כל מה שהוא רוצה- בצבע, בגודל, במחיר ועם כל התכונות בדיוק כרצונו (בין אם זה מכשיר סלולארי, ספה לסלון, רכב, או כל דבר אחר) אז הוא מתרגל לכך שהעולם זמין ונמצא בכף ידו, ללא מאמץ ובלי שהוא יצטרך להזיז את עצמו מהכורסא בין אם פיזית בין אם מחשבתית- מה שהוא רוצה יבוא אליו. יתאים את עצמו אליו. הדברים נועדו לשרת אותו, להגשים את חלומותיו ורצונותיו כדי שהוא ירגיש מימוש עצמי, הגשמה, חיבור לעצמו (כביכול…).

הבעיה היא שדרך החשיבה וההתנהלות הזו משתלטת על כל תחומי החיים, כולל הזוגיות.

בעיות בזוגיות? הבדלי גישה בחינוך הילדים? העדפות שונות לבילויים? וכולי וכולי-  זה אומר שבן הזוג לא ממלא את תפקידו בעולם שלי- שהוא לאפשר לי לממש ולהגשים את עצמי. להיפך- הוא מפריע לי לחיות בדיוק כמו שאני רוצה. כי אני לא רוצה להתגמש ולהתפשר. בדיוק כמו שאני לא צריך להתגמש כשאני רוצה אייפון 19 או טסלה או כל דבר אחר.

מי או מה שלא מתגמש לעברי ולא מסייע לי להגשים את התכלית של חיי בדיוק כמו שאני רוצה- אני אחליף לדגם משופר.

ואחרון חביב- בעיה/תסכול/מורכבות אישית אצל צד אחד, אותה משליכים על הזוגיות– פעמים רבות ניתן לראות שאחד מבני הזוג נמצא בתקופה מבולבלת וכאוטית, בין אם זה עקב משבר גיל ה 40, 50 וכיוצ"ב, בין אם משבר בעקבות הורות והולדת ילדים- דבר אשר מעמיס על החיים בכלל והזוגיות בפרט עומסים חדשים, עייפות, חוסר שינה, חוסר במשאב הזמן והחירות לעשות כל מה שרציתי שהיה לי בעבר אבל כעת נמצא במחסור בלשון המעטה. במקום לפתור את הבילבול ואת התחושות הקשות של חוסר תכלית, חוסר הבנה מה אני עושה כאן ומה חשוב לי בחיים, יש כאלו אשר באופן אוטומטי משליכים את הכל על בן/בת הזוג, משל היו הם הגורם המפריע ומונע האושר שלי, וחושבים שאם יזיזו את הגורם המפריע, האושר, ההגשמה והתכלית בחיים פשוט ינחתו עלי מחר בבוקר. למצער לא מעטים מגלים שזה לא כך. אם אדם נמצא במין כאוס פנימי ולא מוצא את התכלית והטעם שלו בחיים (לא חלילה במובן אובדני אלא במובן של מה עושה לו טוב וכייף, איך למצוא את האיזון בין העומס של החיים לבין זמן לעצמי וכדומה) – הרי שתקופה לא ארוכה אחרי הגירושין הוא עלול לגלות שעל אף שהוא הזיז את ה"גורם המפריע לאושר שלו"- האושר המיוחל לא הגיע. כמובן שהדברים יותר רחבים מכך וקשורים לדברים שפרטתי לעיל בדבר העידן בו אנו חיים, הרשתות החברתיות, הסלולריים והמרדף שיהיה לי דשא ירוק כמו של השכן, בלי להבין שהוא בחלק גדול מהמקרים פייק…

זהו הרקע לגירושין אצל זוגות רבים בימינו, ואחוזי הגירושין ממשיכים לעלות.

כדי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה זוג נדרש למאמצים והשקעה רבה: מודעות גבוהה למצב יחד עם רצון למצוא את הדרך לשמור על הנישואין והזוגיות, מוכנות להתמודד עם הקשיים, נכונות לבצע שינוי כל אחד מצידו למען הצד השני, והבנה שלעיתים קרובות נדרש גורם חיצוני כמו מטפל זוגי בכדי לסייע לצדדים לעלות על הדרך הנכונה בזוגיות ולגשר על הפערים.