איזון אופציות שנצברו במקום העבודה בעת גירושין

במסגרת הזכויות המוקנות לעובדים בחברות הייטק וסטארט אפ, לעיתים נהנה העובד מקבלת אופציות בחברה. אופציות אלו הן למעשה ניירות ערך, המאפשרים לעובד לרכוש מניות של החברה במחיר קבוע מראש. ערכן של האופציות משתנה בהתאם להצלחת החברה, ושוויין ייקבע לפי ערך המניות בשוק ביום המימוש. לעיתים מדובר באופציות שטרם הבשילו (unvested) ונקבעים להן מועדי הבשלה עתידיים במסגרת חוזה העבודה של העובד. כשהן יבשילו הן יהפכו להיות vested והעובד יוכל לממש אותן.

אופציות אלו הינן חלק מהזכויות אשר יש לאזן בין בני הזוג בעת גירושין.

בעיקרון הזכות של בן זוג אחד באופציות של השני הינה לגבי כל האופציות אשר בן הזוג קיבל / צבר בעת הנישואין. במידה והן הבשילו כבר – יש לאזן אותן בעת הגירושין כך שהצד השני יהיה זכאי למחצית שווי האופציות בקיזוז המס שיחול עליהן ועמלות שאמורות להיות משולמות בגינן.

במידה ובמועד הגירושין יש אופציות שטרם הבשילו הרי שהמצב מורכב יותר. יהיה עלינו  להגדיר בהסכם הגירושין את כמות האופציות המדויקת, את הכמות המגיעה לבן הזוג השני, וכמובן את מועד ההבשלה שנקבע לה. כמו כן נרצה לבדוק את תקופת החפיפה בין המועד בו ניתנו האופציות לבין מועד הגירושין. בכמה שנים מדובר? מעט? הרבה? עקרונית, במועד בו האופציות יבשילו ויהפכו vested יהיה זכאי הצד השני לקבל את חלקו בשוויין,  אולם האם זה הדבר הנכון לעשות גם כאשר מדובר על אופציות שניתנו לבן הזוג זמן קצר לפני הגירושין? ומה לגבי אופציות אשר מועדי הבשלתן רחוקים מאוד ביחס למועד הגירושין?

שאלות אלו ממחישות את מורכבות הנושא ועד כמה חשוב לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

כמו כן נשאלת השאלה- האם לצד הזכאי יש אפשרות לדרוש את חלקו בשווי האופציות כבר במועד הגירושין, על אף שמדובר באופציות שטרם הבשילו? כאשר בית המשפט נדרש לדון בסוגייה זו הוא ענה על שאלה זו בשלילה. השווי יהיה בהתאם למועד בו האופציות יבשילו ויהיו סחירות.

בדרך זו נתן בית המשפט מענה לנקודה חשובה נוספת-  הזכות לאופציות שייכת לבן הזוג שצבר אותן, וקבלתן לאחר ההבשלה תלויה בהמשך עבודתו באותה חברה. אותו בן זוג יכול ורשאי לעזוב את מקום עבודתו לפי שיקול דעתו הבלעדי, ולוותר על הבשלת האופציות, ובמצב זה לצד השני לא תהיה אפשרות להתנגד לכך, והוא  לא יהיה זכאי לקבל את חלקו באופציות שטרם הבשילו.