איך מחלקים בפועל את הפנסיה, קרן השתלמות וכיוצ"ב בעת גירושין

"חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973" קובע כי בעת גירושין, כל הרכוש, נכסים, כספים, זכויות וגם חובות והלוואות, אשר צבר כל אחד מבני הזוג מיום הנישואין ועד לגירושין (או ליתר דיוק- עד למועד שיוכרז כמועד סיום השיתוף = מועד הקרע), אמורים להתאזן בין שני הצדדים בחלקים שווים. "כל הרכוש והזכויות" משמעם כל מה שנצבר בנישואין לכל אחד מבני הזוג, גם אם אותו נכס/זכות/חוב רשום רק על שם אחד מהם, כמו למשל רכב, חשבון בנק נפרד, פנסיה, קופת גמל, או קרן השתלמות וכדו'.

הדרך בה מאזנים את הפנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, וכיוצ"ב (אשר נקראים גם "הזכויות הסוציאליות של הצדדים") הינה שונה מהדרך בה מאזנים נכסים אחרים, כמו דירה, או רכב, או חסכון בחשבון הבנק של הצדדים.

ברירת המחדל שקובע חוק יחסי ממון היא חלוקה במועד בו הזכות הספציפית הופכת נזילה. כדי להבין זאת בואו נשווה בין 2 זכויות שיש כמעט לכל העובדים בישראל- פנסיה וקרן השתלמות. קרן השתלמות הופכת נזילה לאחר 6 שנים מרגע שהתחילו להפקיד אליה כספים, ולכן רוב הזוגות המתגרשים מאזנים אותה בעת הגירושין או מכסימום ממתינים למועד בו הכסף נזיל, ואז מאזנים.

פנסיה לעומת זאת- אמורה על פי החוק היבש להיות משולמת מצד אחד למשנהו במועד הפרישה לפנסיה- אז קרן הפנסיה תתחיל לשלם בפועל את הקצבה לעובד, מידי חודש בחודשו, ותעביר לבן/בת הזוג השני את חלקו בפנסיה שנצברה בנישואין- מידי חודש בחודשו.

כדי לערוך חישוב של סכומי הפנסיות שנצברו לכל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, והפער ביניהן, עלינו למנות רואה חשבון או אקטואר, אשר יחשב את הפערים בקצבאות הפנסיה של הצדדים ויכין חוות דעת אקטוארית אשר אותה יהיה עלינו להעביר אל קרן הפנסיה על מנת שהחלק בפנסיה שעל צד א' להעביר אל צד ב', יירשם בקרן. כך אנו נבטיח שבעת יציאה לפנסיה, הקרן תעביר ישירות אל בן/בת הזוג את החלק המגיע לו בקצבת הפנסיה של הצד השני.

לדוגמא: אם צד א' צבר במהלך הנישואין זכות לקצבת פנסיה של 8,000 ₪ והצד השני צבר במהלך הנישואין זכות לקצבת פנסיה של 3,000 ₪ לחודש, הפער ביניהם הינו 5,000 ₪, ועל צד א' לשלם לצד ב' את מחצית הפער= 2,500 ₪ לחודש, בכדי שהם יהיו מאוזנים. ואולם מאחר ויש אלמנטים נוספים שנלקחים בחשבון ולא רק קצבה של צד א פחות קצבה של צד ב, לחלק ל 2, אזי עלינו למנות איש מקצוע אשר יבצע את החשוב המדוייק ויחתום על פסיקתאות (צווים) כלפי קרנות הפנסיה על מנת שהן יבצעו את החלקוה בפועל, ויפרידו את החלק של בן הזוג לחשבון נפרד על שמו, ממנו יועבר אליו חלקו בעת פרישה לפנסיה.

היוון

ואולם, הרבה זוגות מתגרשים מעוניינים לאזן כיום את כל הזכויות ביניהם ולא להשאיר "זנבות" עתידיים. דבר זה אפשרי לחלוטין- אך הוא תלוי הסכמה של שני הצדדים.

איזון כזה- של כספי הפנסיה כיום ולא בגיל פרישה-  נקרא היוון. בעיקרון הדבר לא נעשה ע"י שבירת קרן הפנסיה ותשלום מס, אלא ע"י איזון כנגד נכס/זכות אחרים של הצדדים- כמו למשל חסכון כספי, או הדירה המשותפת. חשוב להדגיש שוב- כי אופציה זו תלויית הסכמה של שני הצדדים, ובראש ובראשונה- של הצד בעל הסכום הגבוה יותר בפנסיה, אשר הוא זה שאמור לשלם לצד השני את הכספים היום, באמצעות נכס/זכות אחרים.

כדי להמחיש את הרעיון בואו נניח שצד א' צבר במהלך הנישואין 500,000 ₪ בפנסיה, וצד ב' צבר במהלך הנישואין 200,000 ₪ בפנסיה. הפער ביניהם הינו 300,000 ₪, ועל צד א' להעביר לצד ב' את מחצית הפער בכדי ליצור איזון ושוויון ביניהם, כלומר 150,000 ₪.

אבל- וזה אבל חשוב- יש לנו נקודה חשובה נוספת לקחת בחשבון- במרבית המקרים בהם מבוצע היוון- כלומר משולם כיום כסף במקום בעוד X שנים קדימה, יש "מחיר לכסף". המחיר הזה הינו אחוז מסויים אשר יופחת מהסכום הסופי להעברה בגין הפנסיה. על איזה היקף הפחתה מדובר? סדרי הגודל משתנים ממקרה למקרה, ונעים בין 0% ל 35%, שזהו מנעד רחב ללא ספק. העיקרון שעליו כן מסכימים האקטוארים הוא שככל שבן הזוג שאמור לשלם למשנהו צעיר יותר ו"רחוק" ממועד פרישה לפנסיה, כך אחוז ההפחתה יהיה גבוה יותר. בסופו של דבר האחוז הספציפי נסגר לרוב אצל כל זוג וזוג במסגרת המשא ומתן.

לדוגמא: אם בחישוב לעיל הגענו לסך של 150,000 ₪ שעל צד א להעביר לצד ב', ובמסגרת ההיוון יוחלט על הפחתת 20% מהסכום, הרי שבפועל צד א יעביר כיום לצד ב' סך של 120,000 ₪ בלבד.

מה עוד חשוב לזכור? ההסבר הנ"ל לגבי "מחיר הכסף" תקף בעיקרון רק לגבי הפנסיות, ולא לגבי קרנות ההשתלמות או זכויות נזילות אחרות – אשר מהן אנו לרוב לא מפחיתים סכום בגין היוון, כי מדובר כאמור בכסף שהינו נזיל כבר במועד הגירושין או מכסימום שנים מעטות לאחר מכן, ואז ניתן יהיה להעביר לצד אחד את חלקו בקרן של השני.

ועוד דבר חשוב- איזון הזכויות הללו נעשה רק לגבי הסכומים שנצברו במהלך הנישואין. כל הסכומים אשר נצברו לפני הנישואין- לא יאוזנו, וגם סכומים אשר יצטברו בעתיד לא יאוזנו בין הצדדים אלא יהיו שייכים אך ורק לצד אשר יצבור אותם.