אנו חיים בעידן בו השינויים בכל תחומי החיים הינם תכופים, מהירים, ומגוונים. נראה כי החברה האנושית עשתה קפיצת דרך עצומה ב- 30 השנים האחרונות, כמעט ברמה של להמציא את עצמה מחדש… התמורות והשינויים הכלל עולמיים במהלך המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21 לא פסחו גם על החברה הישראלית, ואחד התחומים המרכזיים בו חלו שינויים מקצה אל קצה, הינו מבנה התא המשפחתי והמערכת הזוגית. בשנים האחרונות עלתה הפופולאריות של אלטרנטיבות לזוגיות המסורתית של חופה וקידושין- ואנו רואים כיום כי יש זוגות אשר בוחרים לחיות יחד ללא נישואין, יש הבוחרים להינשא בנישואין אזרחיים, ישנם זוגות בפרק ב' ואף ג', עם ילדים משותפים או ללא, ועוד.  חלק בלתי נפרד מכל השינויים הללו הוא אחוזי הגירושין הגבוהים. אם עד לפני שנים לא רבות היו הגירושין דבר מוקצה, בבחינת אפשרות אחרונה רק כאשר כלו כל הקיצים (גרושים ורווקים היו חריגים בחברה של פעם, והיות אדם בזוגיות היה חלק מהגדרת היסוד שלו) הרי שכיום יש לכך לגיטימציה ותמיכה הן של החברה, והן של המוסדות השונים, אשר מקנים זכויות לזוגות גרושים, עושים התאמות נדרשות לתא המשפחתי החד הורי, ומספקים לו מעטפת ותמיכה.

יש אשר יתהו ("שאלת הביצה והתרנגולת") מה קדם למה: האם השינויים במבנה המשפחתי הפכו את הגירושין לאופציה ממשית ולגיטימית אשר זוגות רבים בוחרים בה בימינו, או דווקא ההיפך- ריבוי מקרי הגירושין הוא שיצר נדידה לזוגיות אלטרנטיבית, פרק ב, עם נישואין או ללא, עם מגורים משותפים או בלעדיהם… האמת היא, כי הדברים שלובים זה בזה וככל הנראה התרחשו במקביל.

 

עלייה רציפה ומתמדת באחוזי הגירושין– גירושין הם האקט אשר מסיים מערכת נישואין בין בני זוג. בדיקות סטטיסטיות שנערכו בתחום במהלך השנים מציגות עלייה מתמדת ורציפה בכמות הזוגות המתגרשים, ונראה כי מספיק להסתכל ימינה או שמאלה, וניתקל בזוג שהתגרש או עומד להתגרש. ואכן, הסטטיסטיקה הינה 1:4, כלומר אחד מכל ארבעה זוגות מתגרש, ובאיזורים מסוימים אחד לשלושה.

כמו כן, אם בעבר ראינו שהגירושין מאפיינים רק מגזרים מסויימים, ובמגזר החרדי למשל, נדיר היה להיתקל בתופעה, הרי שכיום אין כך הדבר כלל, ואנו רואים שגם בחברה החרדית מספר הזוגות המתגרשים עולה ועולה. עובדה זו אינה מפתיעה כאשר מסתכלים על השינויים שעובר המגזר החרדי בשנים האחרונות אשר חלקם דומים לסיבות לגירושין בקרב כלל האוכלוסייה: גברים הופכים חלק מפרנסת המשפחה ולא רק לומדים בישיבות (בחברה החילונית נשים כיום מפתחות קריירה ומנתקות את התלות הכלכלית שהיתה להן בעבר בבעל); נשים חרדיות עובדות בכל מיני יוזמות שלא היו קיימות בעבר- אינטרנט, פייסבוק, שיווק, סטיילינג, תיכנות ועוד. החברה החרדית אפשרה לאינטרנט וטלפונים חכמים להיכנס לחייה, ובקרב החברה החילונית פי כמה וכמה שינו האינטרנט וההתפתחות הטכנולוגית את קצב החיים והפכו אותו למהיר פי כמה משהיה פעם… כל אלו למעשה חושפים את הציבור לאותם אלמנטים שבחלוף הזמן מהווים חלק מאחוזי הגירושין הגבוהים בכלל האוכלוסייה במדינה ובעולם.

ומה עשתה מגיפת הקורונה לאחוזי הגירושין?

במהלך שנת 2020 עת הקורונה היתה בשיאה, דווח ברחבי העולם על עלייה בהיקפי הגירושין: באנגליה דיווחו העיתונים על עלייה של 34% בבקשות הגירושין שהוגשו בחודשים יולי עד אוקטובר 2020, וכן הסתבר כי יותר בקשות נפתחו על ידי נשים ביחס לאותה תקופה בשנת 2019: ב 2019 נשים הגישו 60% מהבקשות לגירושין באנגליה, ב 2020 – נשים הגישו 70% מהבקשות לגירושין באנגליה.

גם בשבדיה דווח על עלייה משמעותית בבקשות לגירושין שהוגשו ביחס לאותה תקופה ב 2019, וכך גם בסין, בה דווח על מספר שיא של תיקי גירושין שנפתחו בחודשים פברואר עד מרץ 2020.

תופעה נוספת שדווחה ברחבי העולם כולל בישראל היתה ירידה במספר ההריונות, וזאת למרות שלרוב אחרי משברים עולמיים מדווח דווקא על מגמה של עלייה בילודה… בישראל דווח באפריל 21 על ירידה של יותר מ 13%, ולפי דיווחים מינואר 21 בעיתונות הספרדית, בספרד נרשמה ירידה של לא פחות מ 22% בלידות. דיווחים דומים הוצגו בבריטניה, איטליה, צרפת וארה"ב.

לאור כל זאת הפתיע הדיווח בתחילת ינואר 2021, לאחר כמעט שנה של התמודדות עם המגיפה בישראל, כי נרשמה ירידה של 7% במספר התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים, וירידה במספר הזוגות שהתגרשו ב 2020 לעומת השנה שקדמה לה.

ואולם, אני סבורה כי התשובה לירידה הנ"ל תימצא בנתונים של הסטטיסטיקות אשר יבוצעו שנה קדימה, בהנחה שהקורונה תהיה מאחורינו. הסגרים אשר היו מנת חלקם של אזרחי ישראל, הבידוד, חל"ת, אי הוודאות באשר לעתיד, בעיות בריאותיות ושאר מאפייני השנה החולפת, הביאו לכך שחלק מהמשפחות היו צריכות להתמודד עם בעיות לא שגרתיות, ובנוסף ההכנסה ירדה משמעותית. ידוע כי אחד הגורמים שמשפיעים על מספרי הגירושין הינו האספקט הכלכלי.

כמו כן יש לציין כי כבר נשמעים קולות אחרים, של אנשי מקצוע אשר מדווחים על עומס פניות בנוגע למשברים משפחתיים ויש הסבורים כי עם החזרה לשגרה צפוי גל גירושין דרמטי…

בנוסף בל נשכח כי עקב הסגרים שהיו במהלך 2020 הערכאות המשפטיות עבדו באופן חלקי ולכן נוצר קושי אובייקטיבי לפתוח תיקי גירושין, ובנוסף, הסגרים השאירו אנשים בבתים, ומנעו מהם לפנות בחופשיות אל בתי הדין ובתי המשפט.

לאור כל זאת אין ספק שהעתיד מסקרן ביותר בכל הנוגע לתא המשפחתי ומה יעלה בגורלו בשנים הבאות. האם החברה האנושית, המחפשת כל העת דרכים לשפר את עצמה,  תמשיך במגמה של השנים האחרונות? האם אנו עדים לסיום העידן של זוגיות אחת ארוכת שנים כפי שהיתה לסבים וסבתות שלנו? האם היא תפנה את מקומה לדרך חיים בה רוב האנשים יקיימו מספר מערכות זוגיות משמעותיות בשנותיהם הבוגרות? או שאולי נראה מגמה הפוכה של שיבה לשורשים ולתא המשפחתי של פעם? ימים יגידו…

בין אם כך ובין אם כך, הרי שכיום אנו כבר רואים את קצה הקורונה באופק, ויש חזרה לשוק העבודה הסדיר, סיום חל"ת, וירידה דרמטית במספר החולים. זוגות המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת בדרך של גישור או בדרך של הליך משפטי. כמות הפניות הגדלה לבתי המשפט ולמגשרים- מעידה על כי התהליך כבר מתרחש בפועל.