שיעור הגירושין בישראל כיום נע בין 25%-30%.  כפי שעבור רבים נישואין, רכישת דירה עם משכנתא והולדת ילדים הינם שלבים טבעיים בדרך הזוגית, נראה כי גם גירושין הופכים להיות שלב בחיים, אליו הרבה זוגות מגיעים.

לאחר ההחלטה להתגרש, אנשים רבים חווים כאוס ובלגאן… הם מרגישים שהם לא יודעים מאיפה להתחיל ומה לעשות קודם.. הם מוצפים במידע, וגם בחששות שהעניינים יצאו משליטתם ויתדרדרו למאבק משפטי… אחד הדברים שאני שומעת מזוגות המגיעים אלי הינו שהם מוטרדים מתי הזמן הנכון לומר לילדיהם על ההחלטה להתגרש, והאם כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לפני שיחה כזו.

בנוסף, אנשים מתלבטים האם ובאיזה שלב נכון לפנות לעו"ד, ומה הדרך הנכונה עבורם- הליך משפטי או הליך גישורי…

אם החלטתם להתגרש או שאתם מתלבטים בנושא, סביר מאוד להניח שגם אתם חווים את הדילמות הללו ברמה כזו או אחרת. בכדי לצמצם את אי הוודאות ולהכניס סדר בבלגאן, הנה כמה דברים שכל זוג ששוקל להתגרש צריך לדעת.

יישוב סכסוך  

בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות אשר סמכותן מקבילה זו לזו במרבית התחומים בסכסוכים בין בני זוג: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

החל משנת 2016 השתנה החוק בישראל, וכל אדם אשר רוצה להגיש תביעת גירושין או כל תביעה אחרת כנגד בן / בת הזוג (תביעת מזונות, משמורת, רכוש וכיוצ"ב) מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני הגשת התביעות.

פתיחת הבקשה נעשית בקלות על ידי מילוי טופס קצר עם פרטי הצדדים, אשר בעקבות הגשתו יזומנו בני הזוג ל 4 פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מטרת החוק היא לסייע למשפחות בישראל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה ללא צורך בפניה להליך משפטי. לשם כך העובדים הסוציאליים אותם יפגשו הצדדים ביחידת הסיוע מוסמכים גם להפנות את בני הזוג במידת הצורך אל אנשי מקצוע מתאימים למקרה שלהם (מטפל זוגי, מגשרת, ועוד).

במידה ובני הזוג לא יגיעו להסכמה ביחידת הסיוע, הצד שהגיש את בקשת יישוב סכסוך, הוא זה שבמשך תקופה מסוימת יקבל זכות ראשונים להגשת תביעה לערכאה משפטית לפי בחירתו.

יש להדגיש שתוכלו לדלג על שלב יחידת הסיוע במידה ותגבשו הסכם גירושין כולל בעזרת מגשר/ת שהינם עו"ד המתמחים בדיני משפחה וגירושין. כך תחסכו לעצמכם את מירוץ הסמכויות הידוע לשמצה בין בית המשפט לבית הדין, את הריצה אל הליך ישוב סכסוך, וכמובן תצמצמו עלויות ונזקים נלווים לגירושין.

היזהרו ממיתוסים ומעצות אחיתופל

ישנם סיפורים ומיתוסים שונים אשר פעמים רבות גורמים לאנשים לעשות טעות ו"לרוץ לפתוח תיק". אחת העצות החשובות שלי אליכם הינה- אל תפעלו על סמך מיתוסים !

חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה/ית בתחום דיני המשפחה והגירושין לפני שעושים צעד כלשהו. ואם לדייק את העצה הזו- להתייעץ עם עו"ד אשר אוחז/ת בגישה הסכמית. איך תדעו מה גישתו של העו"ד עליו המליצו לכם והאם הוא הסכמי או לא? קיבעו פגישת יעוץ ראשונית בלתי מחייבת, הכינו שאלות מראש ולפני הגעה לפגישה הקדישו זמן לגלישה באתר ובדף הפייסבוק של העו"ד- מה שיתכן מאוד שישפוך אור על האופן בו העו"ד ניגש לדברים. והאם הוא נותן את המשקל המתאים לעובדה שמדובר בתא משפחתי שמתפצל לשניים, עם ילדים, ועם היסטוריה משותפת של בני הזוג.

אחד המיתוסים הפופולאריים הוא שבית הדין הרבני הוא לטובת הבעל ובית משפט לטובת האישה.. המקרה של שלומי (השם בדוי) בן 39, ואישתו דינה, בת 38, הורים ל 2 ילדים בני 15, 13 ממחיש את גודל הטעות שעלולה לקרות כאשר מזדרזים לפעול בלי לעצור ולבדוק את הדברים: שלומי ודינה החליטו להתגרש לאחר 16 שנות נישואין. הסיפורים ששלומי שמע במקום העבודה שלו על חבר שהתגרש לאחר שאישתו הגישה תביעה לבית המשפט למשפחה, ושם חילקו את כל הנכסים והזכויות לטובת האישה תוך שהבעל יצא מקופח ביותר. שלומי לא ידע שמדובר בסיפור שעבר גלגולים ושינויים רבים עד שהגיע לאוזניו והיה מרחק עצום בינו לבין המציאות של אותו זוג. המקרה עליו שמע הלחיץ את שלומי והוא הזדרז לפתוח תיק בבית הדין הרבני, בלי שטרח אפילו להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה וגירושין, ולבדוק האם יש סבירות לסיפור כזה או לא, והאם הוא עצמו יכול לצאת נפסד מכך שהליך המשפטי יתנהל בבית המשפט. לימים שלומי חויב בתשלום כתובה לאישתו דינה, בסכום של כ 100,000 ₪, מאחר והוא זה אשר פתח את תיק הגירושין…

גם המקרה של ליאורה בת 45 ממרכז הארץ, ואריאל בן 45 אף הוא, הורים ל 4 ילדים בגילאי העשרה, ממחיש היטב עד כמה זו טעות לפעול על סמך מיתוסים ואגדות אורבניות- ליאורה רצה אל בית המשפט למשפחה כדי לתפוס את הסמכות ולתבוע מזונות מבעלה אריאל לאחר שהאחרון הודיע לה על רצונו להתגרש. היא לא טרחה להתייעץ עם עו"ד לפני כן, כי אז היתה יודעת מראש שבית המשפט יקח בחשבון את הסדרי המשמורת של הילדים המשותפים, וגם את הכנסתו של כל אחד מבני הזוג מעבודה, ובנוסף גם את דמי השכירות של ליאורה מדירת הירושה שקיבלה מסבתה והניבה לה כמה אלפי שקלים כל חודש. התייעצות מראש היתה מביאה את ליאורה להבנה הנכונה כי עדיף להגיע להסכם גירושין שתואם את הצרכים של הילדים שלה ושל הילדים, במקום לרוץ לכל הכיוונים באופן אוטומטי. ליאורה יכולה היתה לפנות לעו"ד שינהל משא ומתן מול בעלה ועו"ד מטעמו, או אופציה טובה עוד יותר- לפנות יחד עם בעלה אריאל להליך גישור גירושין אצל מגשר/ת שהוא/היא גם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ויכול היה לעזור לבני הזוג לסיים את הדברים בצורה מכובדת והסכמית.

אל תיתנו לכאוס הרגשי לנהל אתכם

באופן טבעי, בזמן פירוק ה"חבילה הזוגית" בני הזוג מרגישים כועסים, מאוכזבים, מרומים וחווים שלל רגשות לא נעימים אחד כלפי השני, אולם חשוב שהם לא יאפשרו לכאוס הרגשי בו הם נתונים לגרום להם לפעול ללא מחשבה וללא התייעצות מקצועית. אני קוראת לזה- "לשים אטמי אוזניים"- כי לפעמים נראה שזו הדרך היחידה להתעלם מכל העצות של "מביני העניין" מסביב ! כי הרי בימינו עקב אחוזי הגירושין הגבוהים, תמיד יש בסביבה אח של.. דוד של… או שכנה שבדיוק עכשיו התגרשו- הם יתנו לכם בחינם את העיצות "הכי טובות"… אבל כאמור חשוב להיזהר מעיצות אחיתופל. כל מקרה עומד בפני עצמו וזו טעות להסיק ממקרה אחד למשנהו. מה עוד שעצות כאלו, ש"עוברות מיד ליד", נוטות לרוב להתנפח ולהפוך מוגזמות וקיצוניות עד שהן מגיעות לאוזניכם. כלומר – אין תחליף להתייעצות מקצועית עם עו"ד שמומחה בדיני משפחה וגירושין. חשוב מאוד להביא עימכם לייעוץ את כל המסמכים ונתונים מדויקים לגבי שניכם:  נכסים, חובות, הלוואות, יתרת משכנתא, גובה חסכונות בבנקים, תדפיסי זכויות פנסיה קופות גמל וזכויות סוציאליות שכל אחד צבר בנישואין, היקף הוצאות הבית והילדים (תוכלו לבדוק כמה אתם מוציאים בממוצע על מזון, ביגוד, הנעלה, חשמל, מיסים וכדומה כל הוצאות הבית והמשפחה, באמצעות תדפיס בנק וכרטיסי האשראי במשך 3-6 חודשים אחרונים) כל מה שיאפשר לכם לפרוס בפני העו"ד את התמונה המלאה שתאפשר לעו"ד לייעץ לכם באופן מהימן לגבי הזכויות והחובות שלכם בגירושין.

דבר נוסף שניתן לעשות בכדי להכניס וודאות אל תוך הבילבול- לקרוא מדריכים מקצועיים בתחום, להבין לעומק את משמעותו של כל מושג ומושג שרלוונטי לגירושין שלכם (מה זו חלוקת רכוש, פירוק שיתוף, מזונות, משמורת, אחריות הורית משותפת, הסדרי שהייה, ועוד ועוד)

בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין, ללא שום עלות כאן בלינק:     
                      https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)

להבדיל מהעבר- כיום באינטרנט ניתן למצוא שלל אתרים משפטיים כולל מדריכים והסברים על המושגים השונים, אשר יבהירו את הדברים. כמובן חשוב לשים לב שאתם נעזרים ומסתמכים על אתרים מקצועיים של גופים פורמליים או של עו"ד בעלי ניסיון, שכן ברחבי הרשת ניתן גם למצוא מידע שגוי. על כן לפני שאתם מאמצים לליבכם עצה זו או אחרת, חפשו המלצות על העו"ד שממנו אתם שואבים את ההסברים, בידקו עם חברים האם הם התייעצו בעבר עם איש מקצוע מהימן, ובמידת הצורך היפגשו עם יותר מאיש מקצוע אחד, בכדי לוודא שאין פער בין עצותיו של הראשון לבין זה שאחריו.

שבו לדבר עם בן/ בת הזוג

אני מאוד ממליצה בייחוד אם רוצים למצוא את הדרך לסיים את הנישואין בהסכמה ולא במלחמה, לקבוע פגישה משותפת עם בן/בת הזוג בכדי לבחון יחד את הדברים בכלל, ובפרט את האפשרות להיעזר במגשר/ת לשם גיבוש ההסכמות ביניכם. גישור לגירושין הוא הליך אשר מטרתו לסייע לבני הזוג להגיע להסכם גירושין. לא מדובר בטיפול זוגי, אלא בהליך אשר מתנהל בפגישות משותפות ונפרדות עם מגשר/ת אשר חשוב מאוד שיהיה גם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ויכיר את המאטרייה המשפטית, כך שיוכל לגשר ביניכם ולסייע בגיבוש הסכמות.

לפני שיחה עם בן/בת הזוג אני ממליצה לכם לערוך רשימה של כל התחומים בהם עליכם לקבל החלטות, וליד כל תחום רישמו את עמדתו של כל אחד מכם:

רכוש וכספים– כל הנכסים, זכויות, כספים, חובות, הלוואות- האם תעדיפו לרכשו את חלקו של בן הזוג בית המשותף? האם יש חשיבות מבחינתכם לאזן את הפנסיות כיום ולא בעת פרישה?, תעדיפו לסגור את החשבון המשותף או שיעבור על שמכם בלבד לאחר הגירושין?

ילדים– חלוקת משמורת והסדרי שהייה, אצל איזה הורה הילדים ילונו באיזה יום, כולל ימי לימודים סופי שבוע, חגים וחופשות. איך תקבלו החלטות חינוכיות ורפואיות בהמשך כמו שינוי אזור המגורים, מסגרות החינוך של הילדים.

מימון הצרכים של הילדים ("מזונות" בעגה המשפטית) כולל צרכים קיימים כמו חוגים, מסגרות חינוך עכשוויות, טיפול משלים שהילד מקבל כיום, וגם כאלו אשר צפויים בעתיד כשהילדים יגדלו (תנועת נוער, שיעורי נהיגה ועוד). הקפידו לציין גם כל נושא אחר הקשור בילדים שלכם.

אל תיבהלו מרשימת הנושאים הארוכה, וגם אל תחששו אם נראה שיש הבדלים בצורה בה כל אחד מכם רואה את הדברים, רוב הזוגות מתחילים את תהליך הגירושין עם פערים ביניהם, ובסופו של דבר מצליחים להגיע לפתרונות ששני הצדדים מרוצים מהם.

זה מזכיר לי את מוטי וליאת, זוג בתחילת שנות ה 40 לחייהם, הורים לגיא בן 10, קורל בת 7 ורוי בן 4. בני הזוג פנו אלי לשם גישור-גירושין. כשהם הכינו רשימת נושאים נראה היה שהם חלוקים כמעט בכל- האם למכור את הדירה המשותפת או לא, האם ליצור חשבון הוצאות עבור הילדים או שכל הורה יתנהל בחשבון נפרד, האם הילדים ילונו אצל האם בימים ראשון ושלישי ואצל האב בשני ורביעי או היפך. האם סופי השבוע המתחלפים בין הורים יסתיימו במוצאי שבת, או בראשון בבוקר אז הם יעבירו את הילדים אל מסגרות החינוך?… הדבר היחיד שהם הסכימו עליו היה לא לשנות לילדים את עיר המגורים והמסגרות החינוכיות תוך כדי הגישור פרטנו לפרוטות כל נושא ונושא, והבנו יחד שהאינטרס החזק  ביותר של שניהם היה באמת טובת ילדיהם. כשהגישור עלה על שרטון ואיים להתפוצץ עקב מחלוקת על מועד מכירת הדירה המשותפת, הזכרתי להם שלנצח הם יישארו  משפחה וזוג הורים לילדים שלהם- שתמיד יצפו (ובצדק) לתקשורת ושיתוף פעולה בין הוריהם כשזה נוגע לענייני הילדים. המשפט הזה טלטל אותם. בסופו של יום הגענו להסכמות בכל העניינים שעל הפרק והם חתמו על הסכם הגירושין בפניי.

הליך משפטי או גישור גירושין?

חשוב להבין כי יש הבדלים דרמטיים בין הליכי גירושין משפטיים לבין גישור גירושין. ההחלטה והבחירה היא פעמים רבות בידי בני הזוג, ולעיתים לא. אם בני הזוג לא יצליחו להגיע לפתרונות שיהיו מוסכמים על שניהם בכל הנושאים בהם יש להכריע בגירושין, לא תהיה להם ברירה אלא להגיע להליך משפטי שם צד ג' יכריע בדברים במקומם.

מאחר וגירושין הינם דיני נפשות, בהם מפרקים תא משפחתי, יחסים של שנים, ילדים רכים הנמצאים בתווך- לאור כל אלו גישור גירושין היא דרך המלך להתגרש.

גישור לא מתאים במקרה של עוינות גבוהה מאד, אלימות, או איום באלימות.

גישור לא מתאים כאשר צד אחד רוצה להכתיב את הפתרון לצד השני, והפתרון שלו הוא היחיד מבחינתו.

בגישור אנו מגיעים לפתרונות מוסכמים שמשרתים את הצרכים של שני הצדדים, מתוך הבנה שההורים וילדיהם ממשיכים לנצח להיות משפחה, אשר רק שינתה את צורתה.

לגישור יתרונות רבים על פני הליך משפטי לגירושין– החל מכך שהליכים משפטיים אורכים סביב 3 שנים, להבדיל מגישור גירושין שלוקח מס' חודשים בלבד;

הליכים משפטים עולים פי 10 ויותר מהליך גישור, ובל נשכח את העובדה בעלת המשקל הרב- הם לרוב מסלימים ומקצינים את הסכסוך בין בני הזוג, גורמים להקצנת העמדות של שני הצדדים ושמים באמצע את הילדים המשותפים…

יש להודות על האמת- בתי המשפט ובתי הדין מטפלים במסות של זוגות מתגרשים הפונים אליהם. מטבעה של מערכת המטפלת במסות, אין לה יכולת לתת מענה ספציפי ומדויק לצרכים של כל אחד ואחד, והמציאות עגומה אף יותר.  הרבה החלטות ניתנות באופן של "חיתוך בבשר החי" בהתאם ללשון החוק היבש, ויעידו על כך רבים היוצאים לא מרוצים, בלשון המעטה, משערי בית המשפט..

ההשלכות הקשות של הליך גירושין ארוך ולוחמני מטלטלות את חיי בני הזוג וילדיהם, ומשפיעות על כל תחומי החיים של המשפחה. גירושין לוחמניים ומכוערים הופכים את החיים על פיהם, מכניסים אותם לקיפאון מבחינות רבות, ויוצרים נזקים לאין שיעור- נפשיים, כלכליים, ולמעשה כמעט בכל מישור שהוא.

חסרון גדול נוסף- ההחלטה בכל הנושאים הנוגעים לחיים שלכם- כלל לא בידיכם אלא בידי צד ג'…  בעידן בו אנו חיים נדמה כי האדם מבקש להגשים את עצמו ולממש את האינטרסים והצרכים שלו באופן מדויק (עבור רוב האנשים מימוש עצמי אינו מותרות, אלא הכרח) ומעוניין להיות בשליטה על חייו ולנהל אותם לפי ראות עיניו (פעמים רבות רצון זה הוא אשר עומד בבסיס ההחלטה להתגרש !)… היכן יוכל אדם למצוא שליטה על הדברים? בטח ובטח שלא בבית המשפט…  על כן הפתרון של הליך גישורי נותן מענה מייטבי לצרכים של בני זוג בגירושין.