נסטינג (קינון) הוא הסדר משמורת אשר שומעים עליו יותר ויותר בשנים האחרונות בהקשר של גירושין. הרעיון פשוט- הילדים ממשיכים לגור בבית המשותף, ואילו ההורים הם שיוצאים ממנו, שוכרים דירה, לרוב משותפת (אך לא תמיד), וחולקים ביניהם את הלילות עם הילדים, על פי הסדר ימים שיצרו בדיוק לשם כך.
לנסטינג, כמו לכל דבר, יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הברורים הוא כמובן צמצום משמעותי של הטלטלה והזעזוע לעולמם של הילדים, אשר ממשיכים לישון מידי לילה במיטתם, בביתם הקבוע ובסביבתם המוכרת.
החסרונות לעומת זאת, לרוב מתבטאים באספקט של ההורים דווקא- אשר ממשיכים לאורך כל תקופת הנסטינג ללון הן בבית המשותף והן בדירה השנייה, לעיתים ברוטציה עם ההורה השני ולעיתים בדירה שכל אחד מבני הזוג שכר/רכש לעצמו.
ההורה הוא שצריך להיות "על מזוודות", כאשר בחלק מהשבוע הוא לן בבית עם הילדים ובחלקו בבית השני.
מעבר לכך המשמעות היא גם כלכלית שכן ההורים ממשיכים לנהל יחד את הבית המשותף, ובמקביל גם דירה נוספת בה הם חולקים (ולפעמים, כאמור, שתיים, במידה וכל אחד מהם שכר/רכש לעצמו דירה משלו).
נוסיף לכך גם את העובדה שכשחולקים דירה עם הגרוש/ה הדבר עלול להקשות על הצדדים להמשיך בחייהם, ואף להפריע ליצירת זוגיות חדשה.
על כן ברור לנו שמדובר במהלך שמצריך שיתוף פעולה תכוף ותקשורת טובה בין ההורים המתגרשים, ויכולת לשים את צורכי הילדים וטובתם במרכז, תוך דחיקת צורכי ההורים עצמם לעדיפות תחתונה יותר.
ככל הנראה לאור כל זאת חלק גדול מהזוגות הגרושים שבחרו בפתרון של נסטינג הגדירו אותו מראש כפתרון זמני, והלכה למעשה תוך פרק זמן של בין חצי שנה לשנה, בממוצע, סיימו את תקופת הנסטינג, ואת השותפות הרכושית בבית, ועברו להסדר משמורת "רגיל" בו הילדים לנים חלק מהימים בבית האם וחלק בבית האב.
המקרה של מירב ודן ממחיש את הסדר הנסטינג הנ"ל. הם היו הורים לשלושה ילדים – אורון בן 15, גל בת 12, ועידן בן 5. כ- 6 חודשים לפני הגירושין הם שכרו יחידת דיור בנוסף לדירה שבבעלותם. בהליך הגישור שערכתי ביניהם חילקנו את ימי השהייה של כל אחד מהם עם הילדים, ובימים שמירב היתה אחראית על הילדים היא לנה עימם בבית המגורים המשפחתי, ודן לן ביחידת הדיור, ובימים שדן היה אחראי על הילדים הוא שהה וישן עימם בבית, ומירב לנה ביחידת הדיור השכורה.
תוך כדי הגישור עלו התלבטויות לגבי התקופה בה ימשיכו את ההסדר. לבסוף, ימים ספורים טרם חתימת הסכם הגירושין בני הזוג האריכו בהסכמה את תקופת הנסטינג לשנה נוספת, כלומר בסך הכל מדובר היה בכמעט שנה וחצי של נסטינג ! פרק זמן לא קצר לכל הדעות.
יש לציין שבגישור של מירב ודן יצרנו גם הסדר יפה לגבי החשבון המשותף שלהם- הוסכם שהם ימשיכו לממן את כל הוצאות הילדים, הבית ויחידת הדיור מהחשבון המשותף, וימשיכו להפקיד אליו את המשכורות של שניהם. בכדי שלכל אחד יהיה חופש גם להוציא כספים על עצמו באופן פרטי ומבלי שיצטרכו לתת דין וחשבון זה לזו, החלטנו שכל אחד מהם יפתח חשבון נפרד על שמו בלבד, ואליו יופרש סכום חודשי זהה לשניהם אשר בו כל אחד מהם יממן את הוצאותיו האישיות.
לסיכום– הורות כרוכה בהקרבה מצד ההורים למען ילדיהם מרגע לידתם, ואולם עדיין זה לא מובן מאליו שזוג מחליט להחיל על עצמו הסדר נסטינג, אשר משאיר אותם מחוברים זה לזה גם לאחר הגירושין, ומונע מהם ברמה מסוימת להמשיך הלאה בחיים. ואכן, כמו כל דבר, לא לכולם הפתרון הזה מתאים, ורוב הזוגות לא מיישמים הסדר נסטינג לאחר הגירושין. אצל הזוגות שכן- ראוי לברך הן על שההורים מכירים בכך שהילדים לא בחרו שהוריהם יתגרשו, והן על הרצון המשותף שלהם לצמצם למינימום את הזעזוע וההפרעה לחיי הילדים.
בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין, ללא שום עלות כאן בלינק:
https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)