הליך יישוב סכסוך

מאז שבשנת 2016 השתנה החוק בישראל, כל אדם המעוניין להתגרש מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני שניתן להגיש תביעה משפטית כנגד בן/בת הזוג.

פתיחת הבקשה נעשית על ידי מילוי טופס קצר עם פרטי הצדדים, אשר בעקבות הגשתו יזומנו בני הזוג ל 4 פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מטרת ההליך היא לסייע למשפחות בישראל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה ללא צורך בהגשת תביעות.

יתרון ההליך מתבטא עבור זוגות מסוימים בהרגעת המצב בין הצדדים ע"י העובדים הסוציאליים המנהלים את הפגישות, הפנייה אל אנשי מקצוע מתאימים לנסיבות הספציפיות של בני הזוג (מטפל זוגי, מגשרת, ועוד).

עלות ההליך נמוכה ביותר ועומדת על תשלום אגרה של 105 ₪ בלבד, אולם במידה והעובדים הסוציאליים יפנו את הצדדים אל מגשר/עו"ד חיצוני, יהיה עליהם לשלם לו ישירות עבור הגישור ביניהם וניהול הסכם הגירושין.

על פניו נראה כי מדובר בהליך קצר וממוקד, אשר יכול להתאים לכל זוג מתגרש, אולם האמת היא שלא כך הדבר.

ראשית לכל- עקב עומסים גדולים בחלק מיחידות הסיוע, זוגות נאלצים להמתין שבועות ארוכים עד למועד הפגישה הראשונה, מה שמהווה בעיה עבור לא מעט זוגות, אשר חווים את התקופה שעד לגירושין בפועל, כסיר לחץ עמוס מריבות וחיכוכים, כשהילדים המשותפים נמצאים בתווך בין ההורים.

בנוסף לכך, העובדה שעל בני הזוג לגבש תוך 4 פגישות בלבד את כל ההסכמות ביניהם, מהווה בעיה משמעותית עבור זוגות רבים אשר זקוקים למספר פגישות גדול יותר מכך.

בעיה זו עולה בבירור מדיווח שהוגש ע"י שר העבודה והרווחה לוועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש 4/2021, בו נקוב נתון שערורייתי של 15 אחוזי הצלחה בלבד של הליכי יישוב סכסוך (!).

יתרה מכך- רק 45% מהזוגות בכלל טרחו להגיע לפגישה הראשונה בהליך יישוב הסכסוך בעניינם. אני מרשה לעצמי להניח שההמתנה הארוכה לפגישות הינה חלק משמעותי בכך.

המקרה של רוני ונאווה, בשנות ה 40 לחייהם, הורים ל 2 ילדים- גאיה בת 6, ו-ניר בן 9, הוא דוגמא לזוג אשר הליך יישוב סכסוך הנ"ל היה תפור למידותיו: רוני ונאווה התגוררו בשכירות עם ילדיהם באחת מערי מרכז הארץ. לא היו ביניהם מחלוקות רבות, למעשה הם הסכימו על רוב הדברים- חילקו את הסדרי השהייה עם הילדים, סיכמו מי יעזוב את הדירה השכורה ומתי, ורק בנושא מזונות הילדים היו זקוקים ליד מקצועית אשר תכוון אותם ותסייע לגבש הסכמה.

לעומת זאת, הליך יישוב הסכסוך של דניאל, בן 50 ושירן בת 46 (הורים ל 4 ילדים בגילאים 11 עד 21) לא צלח. הם הגיעו אלי לאחר שבמשך 4 פגישות ביחידת הסיוע לא הושגה התקדמות כמעט בשום נושא. הם היו חלוקים לגבי מכירת הדירה המשותפת, אזור המגורים בו יתגוררו עם ילדיהם אחרי הגירושין, וגם בנושא הכספי-פנסיוני היתה דילמה משפטית עימה היה צרך להתמודד. אחרי 4 פגישות, כאמור, הם פנו אלי במטרה להגיע להליך גישור שלא יהיה קצוב בזמן או במספר קבוע מראש של פגישות, מכיוון ששניהם רצו לתת הזדמנות אמיתית להגעה להסכם לפני שיפנו להליכים משפטיים. ואכן, נדרשו לנו 7 פגישות עד לגיבוש ההסכם לפרטיו הקטנים וחתימה עליו.

משיחות שלי עם זוגות אשר פתחו יישוב סכסוך עלה שבני הזוג לרוב לא הבינו את התהליך לעומקו. הם לא הבינו שהפגישה הראשונה שנקבעת להם הינה פגישת היכרות והכוונה בלבד. בפגישה הזו לא נכנסים ל"הארד קור" של הגירושין שלהם. זה ימתין לפגישות הבאות – 3 פגישות (בלבד) שמוקצות להם במסגרת יישוב הסכסוך הנ"ל, וזאת על אף שרוב הזוגות המתגרשים לא באמת מסוגלים להגיע להסכם גירושין כולל ומלא תוך 3 פגישות…

מה שעוד לא ידוע כל כך הינו שבדרך כלל ביחידת הסיוע הפגישות הן עם אנשי מקצוע (לפעמים עובדים סוציאליים ולפעמים גם מגשרים) שלא מייצגים ביומיום בבתי המשפט ובתי הדין, לעיתים קרובות הם גם לא בקיאים בניהול מו"מ, ובנוסף הם לא ממש מכירים לעומק את המאטרייה המשפטית. הם מתקשים "להחזיק" את התהליך ולמנוע ממנו להתפוצץ.

ומה הדבר הכי חשוב שבני הזוג המתגרשים לפעמים לא יודעים? – שאפשר לדלג על שלב יחידת הסיוע אם מגיעים להסכם גירושין כולל ומגישים אותו לבית המשפט ! כן כן, אם נעזרים במגשר/ת לשם כך ומנהלים הליך גישור גירושין מקצועי עם כמות הפגישות הנדרשת לזוג, ועם מעבר על כל נקודה ונקודה הרלוונטית לגירושין שלהם, ומנסחים הסכם גירושין יסודי, מקצועי, מלא ומקיף, אשר סוגר את כל הקצוות בעניינם- במצב זה אין שום צורך ביחידת הסיוע. חותמים על ההסכם ומגישים אותו אל ביהמ"ש לענייני משפחה. כל שיישאר לעשות הוא- לבצע את הגט בביה"ד הרבני.

 אחוז גבוה מבין הזוגות אשר מגיעים להליך גישור גירושין בפניי- מסיימים אותו תוך 2-3 חודשים מכסימום (!). מזכירה לכם שזה בערך הזמן שזוגות נאלצים להמתין עד לפגישת המיון הראשונית בהליך יישוב סכסוך.