החברה הישראלית השתנתה במהלך השנים וכך גם התא המשפחתי. לאור העלייה במספר מקרי הגירושים והעובדה כי לא מעט אנשים פונים לאלטרנטיבות שקמו לזוגיות המסורתית של חופה וקידושין – עלתה המודעות וגם הצורך הממשי בעריכת צוואה. יש הבנה כיום יותר משהיה בעבר, לכך שצוואה מאפשרת לאדם לקבוע כיצד ולמי יעבור רכושו לאחר מותו, ואין זה דבר של מה בכך שאדם יעצור לרגע לחשוב ולשקול את הכל השיקולים, לגבי רצונותיו אלו. 

המקרה של שרון ורינת ממחיש זאת לגבי זוגות בפרק ב'.

שרון ורינת הכירו בטיול של קבוצת פנויים-פנויות לצפון הארץ. ביום הראשון הם לא ממש הבחינו האחת בקיומו של השני, אולם במהלך הטיול, ליד המדורה, התפתחה ביניהם שיחה עמוקה על החיים. הם גילו שהם חולקים השקפות משותפות, ושגם מצבם המשפחתי היה דומה: שרון היה גרוש פלוס תאומות מנישואיו הראשונים, ואילו רינת הייתה אם חד-הורית לתאומים. לאחר כמה טיולים משותפים עם הקבוצה, התברר כי גם בין ילדיהם נוצרה כימיה, וטיולים משותפים הפכו לדבר שבשיגרה.

הזוגיות ביניהם התפתחה באופן טבעי והתחזקה כשהילדים התחברו בצורה כה משמחת.

לאחר כחצי שנה החליטו השניים כי שרון יעבור להתגורר עם רינת בדירתה עם שני בניה. בנותיו של שרון היו במשמורת אימן, והן הגיעו לבלות עם בני-הזוג והתאומים מידי סוף שבוע שני. הבית היה שמח ועליז, ושניהם ראו עתיד וורוד ומשותף לפניהם.

"הדבר היחיד שקצת מטריד אותנו", אמרה רינת כשהם הגיעו אלי עם כל ארבעת השובבים הקטנים, "הוא ענייני ירושה".

"רינת מתכוונת", הבהיר שרון, "שאנחנו לא יודעים מה החוק קובע לגבי ירושה של נכסים וכספים שלנו אם נתחתן".

"כמו שאת רואה", השלימה עכשיו רינת את שרון בחיוך, "לשנינו יש ילדים מקסימים מקשרי זוגיות קודמים, ואנחנו תמימי דעים באשר לרצון שהזכויות של כל אחד יעברו בירושה לילדים שלו בלבד. החלטנו לוותר כל אחד על חלקו בירושת הנכסים והכספים של השני, כולל אלו שנצבור בעתיד ביחד, ואנחנו רוצים לדעת בוודאות שרק הילדים שלנו הם שיירשו הכל, אם חס וחלילה יקרה למי מאיתנו משהו…"

"אני מבינה", אמרתי, "כוונתכם שמי מבין שניכם שחס וחלילה ילך לעולמו- ילדיו יירשו את כל הנכסים והזכויות שלו, בין אם נצברו לפני הזוגיות ובין אם אחריה".

"נכון מאוד" הם ענו יחד

"יפה. אני רואה שאתם יודעים בוודאות מה רצונכם וזה טוב, אבל בכל מקרה אני רוצה להסביר כיצד מתבצעת ירושה על פי החוק וכיצד לפי צוואה, ומתי כדאי להשתמש בכל אחת מהאפשרויות".

חוק הירושה, אשר נחקק בשנת 1965 הוא החוק הדן בנושא ירושות וצוואות בישראל. סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי: "במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו"; סעיף 10 קובע כי: "היורשים על פי דין הם מי שהיה במות המוריש בן זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם".

על כן, בהיעדר צוואה, תהא חלוקת הירושה על פי דין, כלומר, כל שהמנוח הותיר אחריו- יתחלק בין בן-זוגו וילדיו (או נכדיו אם ילדיו נפטרו) באופן שווה. באם לנפטר לא היו ילדים או נכדים, יירש בן זוגו את נכסיו יחד עם הורי הנפטר. בן-הזוג יקבל שני שלישים מהירושה, והורי הנפטר יקבלו שליש.

כאשר אדם רוצה לחלק את רכושו באופן שונה מזה הקבוע בחוק הירושה, עליו לערוך צוואה. זכות זו של כל אדם לקבוע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, הוכרה כזכות קניין חוקתית, מכוח "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", שנחקק בשנת 1992, וקובע בסעיף 3 כי "אין פוגעים בקניינו של אדם".

עריכת צוואה מאפשרת לאדם לשלוט ולקבוע כיצד ולמי יעבור רכושו, ונותנת בידיו את העצמאות והאוטונומיה לקבוע הוראות מיוחדות המתאימות למקרה האישי שלו.

"אז אם כך" אמרה רינת, "אם אנחנו רוצים להוריש את כל הרכוש והזכויות של כל אחד לילדיו, בלי שבן הזוג יירש גם הוא, עלינו פשוט לערוך צוואה?"

"כן" עניתי, "בדיוק כך"

הצוואה הנפוצה ביותר היא "צוואה בעדים"- צוואה אשר נערכת בכתב, ועליה חותם המוריש בנוכחות שני עדים, שחותמים גם הם על הצוואה באותו מעמד. העדים מאשרים בחתימתם שאין להם כל קירבה אל המוריש, כי הם אינם נהנים מהעיזבון וכי המצווה חתם בפניהם מתוך רצונו הטוב ובלא אילוץ, כפיה, אונס, לחץ או השפעה, ולאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו האחרונה.

בתום עריכת הצוואה והחתימה עליה רשאי המצווה להפקיד אותה ב"רשם הירושות", אולם אין זו חובה, ואדם יכול לשמור את צוואתו אצלו, או אצל אדם קרוב לו.

חשוב לדעת, כי אין כל מניעה לשנות את הצוואה, או לערוך צוואה חדשה, במידה והמצווה חפץ בכך, בכל עת.

אין גם כל מניעה לבטל את הצוואה בהתאם לדרכים הקבועות בחוק: או ביטול במפורש באחת הדרכים בהן עורכים צוואה, או באמצעות השמדת הצוואה בפועל.

חשוב להדגיש כי בימינו, לאור התמורות שחלו בחברה הישראלית במהלך השנים- השינויים בהרכב התא המשפחתי, העלייה במספר מקרי הגירושים, והעובדה כי לא מעט אנשים פונים לאלטרנטיבות שקמו לזוגיות המסורתית של חופה וקידושין- עלתה המודעות בקרב הציבור לצורך בעריכת צוואה, ורבים בוחרים לעשות כן, בכדי לחלק את רכושם ונכסיהם באופן שהם רואים לנכון.

"יופי, אז זה הרבה יותר פשוט משחשבנו", אמר שרון ורינת הנהנה בהסכמה, "כל אחד מאיתנו יערוך צוואה, ואפשר יהיה לישון בשקט!".

"מעולה" אמרתי, "אשלח לכם רשימת מסמכים להעביר לי ונתקדם משם"

"אז אפשר לקבוע כבר תאריך לחתונה?" שאלה רינת בחיוך, וזכתה לנשיקה מבן זוגה אגב היציאה מהחדר…

מזדהים עם האמור? מעוניינים לשמוע עוד בנושא? אחת לחודש לערך אני מקיימת וובינר בנושא "צוואות, ייפוי כוח מתמשך והבעת רצון" (ללא עלות).

אני מזמינה אתכם להירשם בלינק הבא, כדי שאני אוכל לשלוח לכם הודעה על התאריך של הוובינר הקרוב:  https://idit.ravpage.co.il/waitingwill

נתראה בוובינר !

עידית