לא כל זוג מסוגל לעצור רגע לפני המדרון. בני הזוג הללו- עשו זאת !

גישור שכמעט והתפוצץ באמצעו, אחד הצדדים אף לקח ייצוג עו"ד.

על אף זאת, שניהם הסכימו להקשיב לי כאשר הצגתי בפניהם את האפשרויות. את האופציה של הליך משפטי אל מול אופציית התגמשות וסיום הגישור בחתימת הסכם.

זה המקרה של רונית ויוסי:
(השמות שונו למניעת זיהוי)

הם הגיעו אלי ביום גשום באמצע נובמבר עם התלבטויות לאן מתקדמת הזוגיות שלהם… הורים ל 3 ילדים, אשר התמודדו עם משבר זוגי כבר במשך כשנתיים ימים טרם הגיעם אלי..

בפגישה הראשונה עימם קלטתי שהם עוד לא בטוחים אם הם רוצים להתגרש.. היו במילותיו של כל אחד מהם בקיעים וסדקים, שנתנו לי את התחושה שאולי בתוך תוכם יש רצון לתת עוד הזדמנות לנישואין. האמת היא שזה היה חזק יותר אצל צד אחד מאשר הצד השני, אבל בכל זאת כאשר אני הצעתי שילכו לטיפול זוגי שניהם הסכימו לתת לכך צ'אנס.

למרבית הצער, הם חזרו אלי אחרי 3 חודשים לא רק עם החלטה סופית להתגרש, אלא אחרי שהם הספיקו למכור בזריזות את הדירה המשותפת והפרידו מגורים !

המחלוקת המרכזית היתה על מזונות הילדים.

הבעל החליט להתרחק מהישוב בו הם גרו יחד, מה שגרר הסדרי שהייה מצומצמים אצלו, ומנגד מחייה ולינה לאורך כל השבוע אצל האם וכפועל יוצא נטל כספי גבוה יותר אצלה.

אחרי כמה פגישות נראה היה שהגענו להסכמה אבל מהר מאוד עלו קשיים ביישום שלה, והתגלעו מחלוקות ומריבות על מה כן נכנס תחת סכום המזונות ומה מתווסף לסכום… לפני שהספקתי למצמץ לקח אחד מבני הזוג עורך דין, ועמדנו בפני סיכון ממשי של הדרדרות להליך משפטי מכוער ויקר….

זימנתי אלי את כל אחד מהצדדים לפגישה דחופה ונפרדת. ישבתי עם כל אחד מהם במשך שעה ארוכה ועברנו על כל המספרים והסכומים, על כל ההוצאות, ההוצאות העתידיות, וכל מה שנלווה לעניין. בנוסף, היה חשוב לי להמחיש לכל אחד מהם את משמעות הפנייה להליך משפטי, גם מבחינה כספית- עלויות מטורפות של עורכי דין לכל אחד מהם, וגם מבחינת ההשפעה עליהם ועל ילדיהם: שנתיים-שלוש של הליכים משפטיים, דיונים, הפסדת ימי עבודה, ובכל הזמן הזה הילדים באמצע. סופגים את המתיחות בין ההורים, את המריבות הקולניות וגם את השתיקה הרועמת. נזקים עצומים שרק השנים ימחישו את הצלקת שהשאירו אחריהם…

הייתם כל כך קרובים להסכם אמרתי להם. קחו אחריות על הגירושין שלכם !. קחו אחריות על הילדים שלכם ועל הנזק שייגרם להם אם תלכו בדרך הלא נכונה !.

לשמחתי דבריי נפלו על אוזניים קשובות.

ישבנו שוב על טבלאות ההוצאות ופרטנו אותן לסכומים ספציפיים עבור כל אחד מהילדים. יצרנו הסדר מזונות מדורג שגם לקח בחשבון שייתכן ובעתיד האב יחזור לגור בעיר המגורים בה נשארו האם והילדים, ואז הילדים יוכלו לשהות וללון אצלו מחצית מהזמן. דבר זה בהכרח ישליך על גובה ההוצאות בבית האם ויפחית אותן, וכפועל יוצא גם יפחית את דמי המזונות.

לא מובן מאליו שהם הסכימו לעצור ולשקול שוב את הדברים.

לא מובן מאליו שהם הצליחו לאטום אוזניהם לעצות אחיתופל שהגיעו מהסביבה.

לא מובן מאליו שהם חתמו על הסכם גירושין !.

אני מאחלת לבעל ולאישה כאחד, שכל אחד מהם ימצא את המקום שלו בו יצליח להגשים את עצמו, לעשות את הבחירות הנכונות עבורו, ולחיות בדרך שתואמת את השקפת חייו. אני בטוחה שכמו שהם התעלו על עצמם וידעו לעצור בזמן, כך ידעו לשים את טובת ילדיהם מעל לכל דבר אחר, ומי יודע, אולי אף אשמע מהם עוד שנתיים שלוש שהם נוהגים לשבת יחד במסעדה בימי הולדת של הילדים, ואפילו מתכננים לקחת את הילדים לחופשה משותפת…