גילה ומשה (השמות בדויים לשמירת פרטיותם) הם זוג בגילאי ה 50 שלהם, בזוגיות פרק ב', עם ילדים מנישואין קודמים וגם ילדה משותפת. יש להם עסק עצמאי, ובכלל – טוב וכיף להם אחרי 20 שנים יחד (: הילדים של שניהם חברים טובים והכל נפלא. גילה ומשה החליטו שזה בדיוק הזמן לחשוב על העתיד, לתכנן את השנים הבאות בצורה חכמה ועם שיקול דעת ומחשבה, ופנו אלי עם בקשה מפורשת- אנחנו רוצים לתת מענה שלם לכל האספקטים, תסבירי לנו מה צריך כדי שהכל יהיה מסודר, לא יהיו שום מריבות בין הילדים בעתיד, לכל אחד יהיה ברור מה תפקידו אם חלילה יקרה למי מאיתנו משהו- "אנחנו רוצים לסדר הכל היום ולדעת שאפשר לישון בשקט" !

בהתאם לכך אני ניגשתי לעבודה. הסתבר שבני הזוג כבר ערכו צוואה בעבר, אבל חלפו- לא פחות ולא יותר- 17 שנים מאז… הרבה דברים השתנו בחייהם, נכסים שהיו אז כבר לא קיימים כיום, וגם נולדה להם כאמור ילדה משותפת.
בנוסף, לפני כ 5 שנים גילה קיבלה דירת ירושה ובני הזוג התגוררו בה מאז. לגילה היה חשוב – ומשה לגמרי הסכים איתה בלי שום כעס או משקעים- שילדיה הם אשר ירשו את הדירה, תוך שהיא מאפשרת למשה זכות מגורים בדירה עד 120 שלו. בין בני הזוג היתה גם הסכמה על כך שהדירה נפרדת מהנכסים שהם צברו, ומאחר ומשה עצמו גם צבר אי אלו נכסים וזכויות, הוחלט לערוך הסכם ממון אשר יסדיר הכל בצורה מוסכמת ויאפשר לבני הזוג באמת לשים את הנושא זה מאחוריהם.

לגילה היה ברור שהם גם יערכו ייפוי כוח מתמשך. אני, כעורכת דין שעוסקת בכך יומיום יודעת היטב את החשיבות של הנושא, אבל הופתעתי עד כמה גילה הבינה את הדבר- ולמצער הבנתה נבעה מניסיון כאוב עם אימה, אשר הפכה דמנטית בלי שעלה בידה לחתום על ייפוי כוח מתמשך טרם לכך. בלית ברירה אחרת- גילה ואביה מונו כאפוטרופוסים על האם, מה שהסב להם קשיים רבים, סרבול והכבדה בלתי רגילים ביומיום. הם ממש חוו על בשרם את הבירוקרטיה, הצורך לדווח כל כמה חודשים לאפוטרופוס הכללי של המדינה, הבדיקה והחיטוט בחשבונות הבנק שלהם, בניהול של הוצאות הבית, התשלומים, ובכלל התחושה הייתה כפי שגילה הגדירה זאת שמתייחסים אליהם- הבת והבעל- כאילו הם מתכוונים לעשוק את האמא שכה דאגו לה וכאבו את מצבה הבריאותי.

כל אלו הביאו את גילה ואת משה למסקנה נחרצת- שנינו נעשה ייפוי כוח מתמשך אפילו שאנחנו בשנות ה 50 שלנו בלבד. אני לא מוכנה שהילדים שלי יעברו מה שאני ואבא עוברים במקרה שלנו עם אמא אמרה גילה.

בשבוע שעבר בני הזוג חתמו על כל המסמכים:
הסכם ממון
צוואה הדדית
ייפוי כוח מתמשך כל אחד מהם

"ירדה לנו אבן מהלב !" הם אמרו לי
"פעלתם כל כך בחוכמה ועם מחשבה" אמרתי אני להם.
לו כולם היו מבינים עד כמה קל להסדיר את כל העניינים מראש, למנוע מחלוקות בעתיד והכי חשוב- למנוע כאב מיותר, ריצות, סרבול, טירחה- מהיקירים שלנו.
התחבקנו לפני שנפרדנו לשלום, ואני איחלתי להם בריאות איתנה ואריכות ימים 

מזדהים עם האמור? מעוניינים לשמוע עוד בנושא? אחת לחודש לערך אני מקיימת וובינר בנושא "צוואות, ייפוי כוח מתמשך והבעת רצון" (ללא עלות).

אני מזמינה אתכם להירשם בלינק הבא, כדי שאני אוכל לשלוח לכם הודעה על התאריך של הוובינר הקרוב:  https://idit.ravpage.co.il/waitingwill

נתראה בוובינר !

עידית