הצד השני רוצה להתגרש ואתם לא?
אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון שצילמתי, על מקרה אמיתי של אדם שהגיע אלי
לפגישת יעוץ בנוגע לגירושין שלו.. שמתנהלים כבר 3 שנים בבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני..
לא תאמינו לאן הובילה ההידרדרות הכואבת והעצובה של המצב בין בני הזוג וכמה זה עלה להם (ועוד לא הסתיים..)
לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=IT3xudqxV78
אל תשכחו לסמן לייק ולעקוב לקבלת התרעות על סרטונים נוספים
שלכם
עידית
פירוק המשפחה הוא שבר גדול בחיי כל משפחה, בין אם הזוגיות כללה מריבות וצעקות, ובין אם כביכול התנהלה על "מי מנוחות" או שתיקה רועמת, עדיין מדובר באירוע מכונן ולא פשוט.
ברגע שמעורבים ילדים, הפירוק של התא המשפחתי משפיע לא רק על בני הזוג אלא בראש ובראשונה על הילדים. כמעט בכל גיל הילדים חווים שבר גדול. יש הרבה בילבול, חוסר הבנה, תחושת הביטחון מתערערת ועימה גם מגיעים רגשות אשמה, פחד, ועוד. ילדים שגדלים מרגע לידתם עם אמא ואבא, זוג הורים, ולפתע נאלצים להסתגל למצב חדש בו הם לא בחרו, ימצאו עצמם מתמודדים בחזית לא פשוטה.
גישור-גירושין בין ההורים יכול לאפשר להורים ללמוד איך להשאיר את עוצמת הטלטלה והנזק לילדים בשליטה שלהם, ובכך לעזור לילדים להתגבר ולצמוח מהמשבר:
ניקוז האמוציות בחדר הגישור – גירושין,כאמור, הם משבר אמיתי ועמוק בין בני הזוג. לא תמיד מבינים את כל המשמעויות שלו בתחילת תהליך הפרידה. כעסים צפים על פני השטח עם הזמן ויש לא מעט סוגיות לדון בהן טרם מגיעים להסכם. יש גם לא פעם צד פגוע, צד יוזם, ועוד. מאידך, חשוב לתת מקום לכל הרגשות הללו, אשר כל אחד מהצדדים חווה, עוד טרם חותמים על הסכם הגירושין. מכיוון שזו משימה נפיצה ומאד לא פשוטה, חשוב להסתייע במגשר שהינו צד שלישי מיומן ומקצועי, וכמובן אובייקטיבי, אשר ביכולתו לעזור לצדדים לומר את אשר על ליבם מבלי שהדבר יביא לפיצוץ התהליך. חשוב לנהל יחד דיון על איך ממשיכים מכאן הלאה. המגשר ישמע את הצדדים לסירוגין וגם ביחד, יתן יד ויעזור להם לעבד את הרגשות טרם חתימת הסכם הגירושין. כמובן שהדבר יאפשר להורים לספק לילד תחושת ביטחון דווקא בתקופה קשה זו, ואף יאפשר להם להשפיע לטובה על איך הילד יחווה את הגירושין כבר בשלביהם הראשונים..
יסודיות תסייע בחיים שאחרי הגט –ישנם הרבה נושאים שחשוב להכריע ולהסכים לגביהם בעת גירושין. בגישור אנו מתעכבים על כל עניין ועניין מקטן ועד גדול, במטרה להגיע להסכם יסודי ומקיף, שיסיע לבני הזוג לעבור את המשוכות השונות בהן יתקלו ביום יום שאחרי הגט, בחיי השיגרה החדשים כגרושים- הסדרי שהייה, מזונות, חשבונות, משמורת ועוד. כששואלים אותי מה החשיבות של הסכם יסודי ומקיף אני תמיד עונה- כל עוד הכל זורם על מי מנוחות בין ההורים הגרושים, אין שום צורך להוציא את ההסכם מהמגירה, אולם במחלוקת הראשונה שתצוץ, חשוב שלהורים הגרושים יהיו מנגנונים להגעה להסכמות, והגדרת גבולות גזרה ברורים בכל נושא ועניין הנובע מהגירושין- כל זה נמצא בהסכם אליו מגיעים בגישור.זכור לי מקרה בו פגשתי אישה, שסיימה שנתיים מוקדם יותר הליך גישור גירושין אצלי. שמחתי לשמוע שהיומיום מתנהל עם תקשורת טובה בינה לבין הגרוש, אולם עוד יותר מכך שימח אותי להבין ממנה שהיתה להם מחלוקת בנושא נסיעה לחו"ל של הגרוש והם הסתייעו במנגנון שהיה בהסכם, והצליחו להימנע מריב גדול ביניהם בעניין זה…
ההורים הם המשענת של הילדים – ככל שההורים יהיו ברורים עם הילדים בסדר החיים החדש, כך הילדים ייכנסו בקלות ומהירות יחסית, לתלם שההורים התוו עבורם. את פרטיו של ה"סדר החדש" הזה חשוב להגדיר ביסודיות על כל מרכיביו, וזאת נעשה בחדר הגישור. חשוב להתעכב עוד קצת באותו "אינקובטור" של היחסים החדשים כדי לצאת אל יום המחרת מאורגנים ועם יכולת לשתף פעולה. זה בהחלט יתן תחושה לילדים שאומנם שמשהו נגמר, אבל משהו חדש וברור התחיל. עד בגרות הילדים, ההורים הם המשענת שלהם. כאשר הילד רואה שההורה מבולבל, לא ברור, משנה את התנהגותו, ולא עיקבי בסדר היום, בהתנהלות, הרי שזה בהחלט יכול לפורר את המשענת עליה הוא נשען. ברגע שההורה, יחד עם הקושי שלו, מעביר סדר ברור בכל תחומי החיים, הילד, צולח איתו את הקושי ומסתגל יחסית מהר לדפוסי החיים החדשים.
בשום מקרה אין להכניס את הילדים לקונפליקט – בחדר הגישור אני תמיד מדגישה – אין להכניס את הילדים לקונפליקט הכואב בין ההורים. זו אחת מהנקודות הכי משמעותיות שההורים לומדים אצלי. גם אם הם משתפים פעולה, גם אם הם רבים ביניהם, זהו נושא עליו חוזרים שוב ושוב – הנזק לילדים הינו הרסני עת ההורים משתפים אותם בפרטי הפרידה, בסיבה לה, מי יזם ומי נגרר אליה בעל כורחו ועוד. אסור להכניס את הילדים לקרע ולשבר הזה, ויש לזכור כי מבחינתם תמיד יש אמא ויש אבא. הורים שמפנימים זאת ויוצאים לדרך החדשה תוך ששומרים על כבוד ההורה השני, יטיבו עם ילדיהם בצורה כה משמעותית, וישפיעו על יכולתם להתמודד עם המשבר כיום, ואת התוצאות של הדבר יראו שנים קדימה. הילדים לומדים שגם אם יש משבר יוצאים ממנו, ואולי אפילו טוב יותר. הילדים לומדים מההורים שיש חיים גם אחרי קושי. הילדים לומדים על עצמם ועל יכולתם להתמודד עם נקודות מורכבות בחייהם, ועל המסוגלות והכוח הפנימי שיש להם.
בפגישות הדרכת הורים הנערכות כחלק מהגישור אצלי, אני שמחה לשמוע כל פעם מחדש, עד כמה המדריכה מחזקת ושמה דגש על חשיבות הפגנת חזית אחידה של שני ההורים מול הילדים, מרגע הודעה לילדים על ההחלטה להתגרש, ועד הדברים הקטנים ביומיום- לקבל החלטה יחד האם להיענות לדרישת הילד לטלפון כזה או אחר, איך לענות לילד שאומר היום אני לא רוצה ללכת לאמא/אבא, ולקלוט מתי הוא מנסה לעשות מניפולציה על ההורים, ועוד. חיי היומיום מזמנים אתגרים בטח ובטח שלהורים גרושים יהיה קל יותר אם יגבשו החלטות יחד ויפגישנו זאת במאוחד מול הילדים.
התנהלות נכונה של ההורים בגירושין לא תפגע במודל זוגיות ומשפחה לילדיהם – לאופי וסיגנון הפרידה, והמיקום הנכון של הילדים בתהליך הגירושים, יש יכולת להשפיע עמוקות על נפשם של הילדים, ולהכריע האם הם יעברו את גירושי הוריהם כטראומה ושבר מרסק שיישאר עימם שנים קדימה, או כמשבר זמני, אשר בחלוף שלב השיא שלו, יצליחו לחזור לחייהם ולהשתמש במשאביהם וביכולות שלהם. האופן בו ההורים יתגרשו, הדרך, התהליך, והיכולת של ההורים להתמודד עם הרגשות שלהם עצמם, תשפיע במישרין על חוויית הילדים, ואף יש ביכולתה להכריע על איך ייראו מערכות היחסים הזוגיות של ילדיהם בעתיד. מניסיון של כמעט 2 עשורים במקצוע, ילדים שגדלו בצל גירושי הוריהם שעברו גישור מוצלח והפנימו את כלי הגישור בחיים המשפחה החדשה, יוצאים לחיים עם הרבה כלים, שבפועל, לא היו מגיעים עליהם בדרך אחרת, והם חזקים, יודעים את יכולותיהם, חברותיים, זוגיים בעצמם ומפותחים מכל הבחינות. או לפחות לא מציינים פגיעה קשה באשר להם בהקשר הגירושים.
דליה היא קוסמטיקאית עצמאית, אשר עליה אפשר לומר ש"בנתה את העסק ממש במו ידיה". היא עמדה להתגרש מבעלה והחשש שלה היה רב כשהבינה שיתכן מאוד שעליה לחלוק את שווי העסק שלה עם בעלה בעת הגירושין.
המקרה של דליה הזכיר לי מיד את חנן- מאמן אישי (קואצ'ר) חביב, שלפני כשנתיים הגיע אלי יחד עם אשתו להליך גישור לגירושין, וגם את ליאורה- יועצת המס, שאותה ייצגתי בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה לפני שנים רבות.
המשותף לכל אלו הוא, שהם הקימו ויצרו עסק שמושתת עליהם, על יכולותיהם וכישוריהם, והשקיעו ימים ולילות ביצירת מוניטין וקהל לקוחות שימליץ מפה לאוזן ויסייע להם להגשים את החלום להיות בעל עסק עצמאי בתחום שכל אחד מהם אוהב ומוכשר בו. חלקם עובדים לבד, לחלקם יש עובדים שכירים, חלקם עוסק פטור וחלקם עוסק מורשה.
על פי חוק יחסי ממון כל הזכויות והנכסים שנצברו ע"י בני הזוג במהלך הנישואין, שייכים לשניהם בחלקים שווים. עסק עצמאי שהקים אחד מהצדדים הינו חלק ממצבת הנכסים והזכויות המתחלקים בין שני בני הזוג בעת גירושין- גם הזכויות בעסק וגם החובות שלו, ככל שיש כאלו, הינם משותפים.
גם אם העסק, זכויותיו ונכסיו רשומים רק על שם בן/בת הזוג שהקימו אותו- עדיין יראו אותו כנכס משותף, ולרישום הפורמלי לא יהיה משקל לעניין זה.
גזירה שווה מתקיימת גם אם בן/בת הזוג לא השתתפו בהקמת העסק ולא עבדו בו- עדיין החוק רואה אותם כשותפים בעלי זכויות בעסק אשר היווה חלק ממקורות הפרנסה של התא המשפחתי המשותף.
ככל שההכנסות של העסק גבוהות יותר כך תהיה הצדקה לפיצוי לצד השני, שכן משמעות ההכנסות הגבוהות היא שהמשפחה הסתמכה עליהן במהלך השוטף של חיי הנישואין והתקיימה מהן (יחד עם מקורות נוספים).
כלומר- עסק שהקים אחד מבני הזוג גם אם לבדו לחלוטין, במהלך הנישואין, הינו עסק אשר בגירושין יהיו לשני בני הזוג זכויות בו. הדבר יהיה נכון בפועל גם לגבי עסק שהוקם טרם הנישואין אולם מה שיילקח בחשבון הוא החלק של שנות קיומו בתקופת הנישואין.
ראשית– שוויו של העסק, כאשר כדי לכמת את שוויו יש למנות איש מקצוע (אקטואר או רו"ח) אשר יתבקש לקבוע זאת על בסיס תזרים ההכנסות של העסק והערכת הרווחיות העתידית שלו, התחייבויות של העסק, נכסים ועוד. (יש שיטות שונות בהן משתמשים בתי המשפט לשם קביעת השווי).
שנית– נכסים מוחשיים של העסק כמו כלי עבודה, כלי רכב, נכסי מקרקעין וכיוצ"ב. כל אלו קלים יותר להערכה שכן הם מוחשיים ואפשר לאמוד את מחירם לו היו נמכרים בשוק החופשי בעת הגירושין.
שלישית– נכסי קריירה ומוניטין של העסק. המוניטין הוא שמו הטוב של האדם או העסק, ומדובר למעשה בנכסים לא מוחשיים שנצברו במהלך הנישואין כמו מוניטין אישי, תואר, רישיון מקצועי, תעודה, דרגה, אשר תוצאתם הינה יכולת ופוטנציאל השתכרות גבוהים.
עקרונית ככל שהעסק גדול יותר כך גדול גם המוניטין העסקי- זה שלא קשור או נובע מהאדם שהקים אותו ותכונותיו האישיות (במרבית המקרים הלקוחות ימשיכו להגיע אל העסק גם אם לא יעמוד בראשו האדם שבנה אותו).
מוניטין אישי לעומת זאת, מבוסס על הכישרון האישי של האדם אשר בזכותו מגיעים לקוחות אל העסק, כמו במקרה של מקצועות חופשיים רבים- רפואה, עריכת דין, מאמנ/ת אישית, דולה, מאמנ/ת כושר, וכדומה.
בעת גירושין יש להעריך את נכסי הקריירה הללו ולקבוע האם יש זיקה וקשר בינם לבין חיי הנישואין, והאם בן הזוג השני הקריב בכך שאיפשר את צמיחת העסק ושגשוגו, למשל בכך שלקח על עצמו חלק רב מהמטלות המשפחתיות כדי שבן הזוג השני יתפנה לפיתוח העסק. ככל שיהיה פער גדול יותר בין הכנסות הצדדים כך תהיה הצדקה לפצות את הצד השני שאינו בעל העסק, בגין נכסי הקריירה והמוניטין שנצברו.
כפי שניתן להבין מהאמור, הערכת שוויו של עסק עצמאי בעת גירושין הינה משימה לא פשוטה. למעשה אין כלל חד משמעי שחל על כל סוגי העסקים. וכל מקרה נבחן לגופו.
בגישור לגירושין כשאנו עורכים הסכם אנו דנים בכל האפשרויות לחלוקת שווי העסק בין בני הזוג, ושמים את כולן על שולחן המשא ומתן. בני הזוג יכולים להגיע להסכמות שונות לחלוטין מהחוק היבש, למשל שכל אחד מהצדדים נשאר עם זכויותיו ללא חלוקה; או שוויתור על חלוקת העסק יהיה כנגד וויתור על זכויות אחרות של הצד השני; או לחילופין אפשר להסכים על חלוקה של חלק מנכסי העסק בלבד, אולי אלו אשר ניתן לאמוד את שוויים בקלות כמו מקרקעין בבעלות העסק, או כלי רכב וכיוצ"ב. למעשה ניתן להגיע להסכמה שתואמת את המקרה הספציפי, סוג העסק ורצונם של הצדדים.
הדבר שהכי חשוב להורים עלי אדמות- הוא הילדים שלהם.
אין לאף אחד ספק בכך.
אבל… בכל הנוגע לגירושין, לעיתים קרובות תוך כדי ההליך המשפטי, ביחוד כשהוא הופך מ"הליך משפטי" ל"מאבק משפטי", בלי לשים לב שוכחים שהילדים לא אמורים לקחת חלק בהליכי הגירושין של הוריהם…
מחקרים שנעשו במהלך השנים הוכיחו 2 דברים חשובים:
דבר ראשון– לגירושין יש תמיד השלכות שליליות על חיי הילדים והם הנפגעים העיקריים מהגירושין, אבל דבר שני – שהוא דבר שקריטי להבין- ככל שהמאבק בין ההורים מר ומכוער, ההשלכות על הילדים שליליות עוד יותר, עד כדי הרסניות. ובהתאם לכך- ככל שהגירושין מתנהלים בשיתוף, בהסכמה, בקבלת החלטות משותפות, ובלי לחשוף את הילדים למריבות מעל ראשיהם בין הורים- כך ההשפעה על הילדים היא פחותה יותר, הגירושין לא הופכים לצלקת שנשארת לעולמי עד על ליבם, אלא משבר שהם מסוגלים להתמודד איתו !
משבר – ולא צלקת – יש הבדל גדול בין השניים !
זה כל כך קריטי שההורים יימנעו מלהפוך את הילדים לחלק מהעניין. יימנעו מלשתף אותם בהתפתחויות, בהחלטות הכלכליות, בלבטים ודילמות,
ויכוחים, בוטח ובטח- שלא יסיתו אותם אחד כנגד השני..
למעשה מה שכן צריך, הוא פשוט לאפשר לילדים להמשיך לעשות מה שילדים אמורים לעשות- לשחק, ללמוד, להשתובב, לבלות עם חברים….
המצב הגרוע ביותר עבור ילד הוא להיקלע למוקד הסכסוך בין הוריו !
התופעה הזו הוגדרה במחקרים רבים כאחד מגורמי המתח והקושי המרכזיים עבור הילד, בתקופה שבה עליו להסתגל למצב החדש שנוצר לאחר הגירושין…
לאופן בו מתנהל הליך הגירושין משמעות רבה, כמו גם רמת המיליטנטיות שלו, כמה זמן הוא אורך, עוצמת הסכסוך…
קחו זאת לתשומת ליבכם כאשר אתם מחליטים על הדרך בה אתם מתגרשים.
גישור-לגירושין מפחית את עוצמת הקונפליקט דרמטית ביחס להליך משפטי.
להילחם אחד בשני תמיד אפשר.
אז לא עדיף לתת קודם כל סיכוי לגירושין בהסכמה?
אומרים שצריך לדעת עם מי להתחתן אבל עוד יותר חשוב לדעת ממי להתגרש. לא בכדי. הסטטיסטיקה בנושא מרקיעת שחקים – כמעט כל זוג שלישי מתגרש… גירושין הינם עדיין אחד התהליכים הקשים שיש בחיי אדם. מעבר לפירוק הבית והתא המשפחתי, לעיתים קרובות נלווה לכך משבר של הילדים, וכמובן שמאבק משפטי לא מקל על הדברים, רק מקצין אותם עוד יותר…
אבל בימינו לא חייבים להתגרש במאבק משפטי- יש אפשרות לערוך הסכם גירושין שלאחר חתימתו גם יגיע הגט.
בעבר היו רק עורכי דין בתמונה, מה שלרוב סחף את הצדדים באופן אוטומטי לריב ומאבק. כתוצאה מכך הליך הגירושין היה מכוער, ארך זמן רב, ועלה הרבה מאד כסף. כיום, הלך הרוח הוא הרבה יותר בכיוון של לפשט את הדברים ולהקל על בני הזוג המתגרשים, וכניסתו של כלי הגישור לתחום עשתה בו מהפך של ממש.
גישור הוא לא וויתור על עקרונותיו וצרכיו של כל צד, אבל הוא בהחלט, למרות הרצון להתגרש, מושיב את שני הצדדים לשיח משותף בכדי ליצור הסכם שיתאים ויהיה מוסכם על שני הצדדים. הליך הגישור קצר משמעותית מהליכים משפטיים,
זול משמעותית, ומאפשר יצירת הבנות בין בני הזוג המתגרשים, אשר מסייעות להם בהמשך אחרי הגירושין. הנה כמה טיפים איך לצלוח גירושין בכבוד, במהירות ותוך שמירה על האינטרסים של כל אחד במסגרת החוק, במטרה לנהל הסכם פרידה וגירושים בצורה מכבדת וזריזה:
הסכם הגירושין כולל בתוכו את כל ההחלטות וההסכמות בין בני הזוג הקשורות בנישואין ובגירושין שלהם.
בניגוד להסכמים אחרים, הסכם גירושין חייב לקבל אישור ותוקף של פסק דין ע"י ערכאה משפטית כדי שיהיה תקף (בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני).
על מנת שלא יחסר בהסכם שלכם אף ענין שיש חובה להכריע בו, אני ממליצה לעבור על הרשימה שלהלן, ולוודא שהסכם הגירושין כולל את כל הנושאים המצויינים בה.
בהצלחה !
כללי
יש לציין את הפרטים הטכניים- שמות בני הזוג והילדים כולל מספרי תעודות זהות, תאריך הנישואין
גירושין
יש להצהיר על ההסכמה להתגרש וכן לציין את הערכאה המשפטית אשר אליה יוגש הסכם הגירושין לאישור
ובנוסף, לציין בפני איזה בית דין רבני ייערך סידור הגט.
אחריות הורית וחלוקת ימי שהייה
יש להגדיר את האחריות ההורית המשותפת להורים, וכן את חלוקת ימי השהייה אצל כל הורה הן לגבי ימי חול וסופי שבוע,
והן לגבי חגים וחופשות, חופש/ גדול, ימי מחלה, שעות איסוף, מהיכן, מה הן שעות האיסוף בימים בהם אין מסגרות.
יש להתייחס לנסיעות עם הילדים לחופשות בארץ ובחו"ל, נסיעות אישיות של ההורה ללא הילדים.
קבלת החלטות חינוכיות ורפואיות.
מנגנון הכרעה במחלוקות במידה ויעלו.
מימון צרכי הילדים + דמי מזונות הילדים
יש להגדיר האם יהיה תשלום מזונות חודשי קבוע מצד אחד למשנהו, ובמידה וכן- להגדיר את התקופה של תשלום המזונות באיזה מועד ישולם,
להגדיר סכום מזונות לתקופת השירות הצבאי חובה; האם ההורים יבחנו מחדש את גובה הכנסותיהם על מנת לשנות את סכום המזונות במועד עתידי כלשהו.
כמו כן יש להגדיר בפירוט את ההוצאות בהם יחלקו ההורים במשותף (רפואיות, חינוכיות, אחרות), ומומלץ להתייחס גם להוצאות עתידיות כגון שיעורי נהיגה,
פסיכומטרי במהלך התיכון, נסיעה לפולין מביה"ס ועוד.
כמו כן יש להגדיר באיזה אופן ישלמו ההורים את ההוצאות- האם באמצעות חשבון הוצאות משותף?
האם ע"י התחשבנות אחת לחודש/חודשיים לגבי הוצאות שכל אחד שילם, והחזר כספי של הפער מצד אחד לשני? או בכל דרך אחרת שמוסכמת על הצדדים.
רכוש וכספים
יש לציין את ההסכמות לגבי כל הרכוש והזכויות המשותפים, כולל חובות אם יש, אשר נצברו במהלך הנישואין: דירת המגורים והמיטלטלין בה, נכסי מקרקעין אחרים,
חשבונות בנק, רכבים, זכויות סוציאליות ואחרות ממקום העבודה של כל צד (פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח חיים וכיוצ"ב), חובות והלוואות,
תיק השקעות אם יש ואופן חלוקתו, אופציות במקום העבודה אם אחד מהצדדים קיבל כאלו במהלך הנישואין; במידה ויש עסק- האם שוויו יתחלק בין הצדדים,
מה שוויו, איך יתחלק; במידה ויש פערי הכנסות משמעותיים יש להחליט האם ישולם סכום פיצוי מצד אחד לשני ומה גובה הסכום.
חיוני למעשה להתייחס לכל זכות אחרת מכל מין וסוג שצברו בני הזוג במהלך התקופה המשותפת. חשוב להתייחס למועד הספציפי של תשלום כל זכות,
במידה ומקזזים חלק מהזכויות מומלץ לפרט זאת בהסכם, ולא רק לרשום תוצאה סופית, וזאת בכדי שגם בעוד כמה שנים אפשר יהיה לקרוא ולהיזכר שכן לקחו בחשבון
את כל הזכויות ולא דילגו על שום דבר.
כתובה
יש להצהיר בנוגע לויתור על תשלום הכתובה מהבעל לאישה.
הצהרה על חתימה מרצון
על שני הצדדים להצהיר בסעיפים האחרונים על כך ששקלו את כל שיקוליהם וחתמו על ההסכם מרצון תוך הבנה של ההסכמות עד תומן.
יש לציין את בית המשפט לענייני משפחה אליו יוגש ההסכם לאישור.
תחום הגירושין הינו אחד התחומים הרגישים וכבדי המשקל, מאחר והוא עוסק בפיצול תא משפחתי לשניים. כפילות הערכאות המשפטיות הקיימת בישראל אותה כבר הזכרתי במאמרים קודמים- בית משפט לענייני משפחה ולצידו בית הדין הרבני, אשר סמכויותיהם מקבילות ברוב הנושאים הנובעים וכרוכים בגירושין -לא מקלה על המצב.
מה המשמעות בפועל של המורכבות הזו ?
שזה ממש קריטי מי אנשי המקצוע שילוו אותך בגישור,
כי יש לכך השפעה רבה על התהליך, הקצב שלו, פרק הזמן שיידרש עד לסיומו,
והכי חשוב- הדרך בה הוא יתנהל !
כל אדם שונה ממשנהו וכך גם העוסקים בעריכת דין וגישור-
האחד מיליטנטי ורוצה להילחם כדי לנצח ויהי מה..
והאחר מבין שמדובר כאן במשפחה, בני זוג, הורים לילדים,
ולכן הדבר שיש לשים בראש סדר העדיפויות הוא הגעה להסכם גירושין ולא ניצחון במלחמה…
בינינו- למה להילחם בכלל בהורה השני של הילדים שלך,
{אם אפשר להגיע להסכמות על הכל ולסיים יפה את הנישואין} ?
אז למה הרבה אנשים בוחרים איש מקצוע שאינו מתאים להם?
לפעמים זה בגלל שהם נמצאים בלחץ ומתח שאופיינים לתקופת הגירושין,
ולפעמים בגלל שהם קיבלו את העצות הלא נכונות
לגבי מה חשוב בבחירת איש המקצוע המתאים להם.
כמובן שחשוב שתהיה כימיה בינך לאנשי המקצוע בהם בחרת,
וכמובן חשוב שיהיה להם ניסיון מקצועי וידע בהלכות המשפטיות הרלוונטיות לעניינך. אבל יש עוד כמה דברים חשובים מעבר לכך.
בכדי לחסוך ממך שגיאות שנעשו כבר על ידי אחרים,
אני רוצה לספר לך על 4 הטעויות הנפוצות ביותר בכל הנוגע לבחירת איש המקצוע המתאים לך:
1.הטעות הראשונה היא לפנות למגשר/ת שאינו עו"ד
הוא לא מכיר את ההלכות המשפטיות, לעיתים מדובר בעובד/ת סוציאלי/ת או קואצ'ר/ית אשר לא ייצגו אפילו פעם אחת בבית המשפט
ולא קראו אף פסק דין של מזונות או חלוקת רכוש או משמורת ילדים…
ברור לך שיש פה קושי משמעותי, ובכל מקרה גם אם הליך הגישור יצלח,
כשתגיעו לשלב ניסוח הסכם הגירושין – איש מקצוע כזה שאינו עו"ד לא יוכל לנסח עבורכם הסכם גירושין יסודי,
מקיף ומקצועי שסוגר את כל הקצוות וכל ההסכמות בצורה הרמטית, אלא כנראה ישלח אתכם למישהו אחר שיעשה זאת…
זו טעות שאפשר לחסוך – וחבל !
חשוב לפנות למגשר/ת בעל/ת תעודת עו"ד !
2.הטעות השנייה היא לפנות לעו"ד שמטפל בכל התחומים המשפטיים ואינו מתמחה בתחום דיני המשפחה ספציפית.
לא תמיד משרד עורכי דין שיכול לספק מענה טוב בתחום מסוים, מומחה גם בתחום אשר נוגע בעניינך.
הרי ברור לך שאי אפשר להתמחות בכל התחומים המשפטיים…בדיוק כמו שרופא לב לא מומחה לבעיות בכף הרגל…
זה עד כדי כך פשוט.
3.הטעות השלישית-לשכור מגשר/ת רק בגלל המחיר הזול
בחירת עו"ד/מגשר רק לפי שכר הטרחה שנדרש, עלולה להיות בבחינת יצא שכרך בהפסדך.
יש שוני רב בסכומים הנדרשים על ידי עורכי דין ומגשרים שונים,
הסכום אינו מעיד על ההצלחה של אותו איש מקצוע בגישורים קודמים..
הסכום לא מעיד על ניסיון של המגשר/ת, אולי סכום זול מידי אפילו מעיד על ההיפך..
בנוסף, במשרדים גדולים עם מספר רב של עובדים ומספר גדול מאד של לקוחות, ייתכן מאוד
שהעניין שלך ינוהל בפועל על ידי מתמחה או עו"ד/מגשר לא מנוסה דיו,אשר עלול לעשות טעויות עד כדי כשלון של הגישור לפני שגובשו כל ההסכמות.
לכן לפעמים דווקא בחירת עו"ד- מגשר.ת בעל משרד קטן ואינטימי המטפל בדיני משפחה באופן ספציפי, יכול לעשות הבדל רב !
לא רק ברמת ההרגשה ותשומת הלב שניתנים ללקוחות,
אלא גם ובעיקר- בקבלת התוצאות המיטביות בתום הגישור !
4.הטעות הרביעית נוגעת להסכם שכר הטרחה
מומלץ לערוך עם עוה"ד/מגשר.ת הסכם שכר טירחה שמגדיר לא רק את עלויות ההליך,אלא גם את הסכומים בהם תחויבו במידה וההליך ייכשל.
אמנם להליכי גישור גירושין יש אחוזי הצלחה גבוהים, אולם חשוב שההסכם יכלול סעיף בנושא זה.
בכל מקרה חשוב לציין במפורש את סכום שכר הטירחה, עבור כמה פגישות אתם משלמים, ותנאי התשלום.
וטיפ נוסף לגבי בחירת מגשר/ת
בהסכם שכר טרחה של הליך הגישור חשוב לציין לא רק את עלות הגישור, אלא גם כמה פגישות כלולות במחיר, מה המחיר של כל פגישה נוספת,
האם יש מגבלה על כמות הטיוטות הסכם אשר יועברו עד להגעה לנוסח הסכם סופי, והאם הסכום שנקבע כולל פגישת הדרכת הורים או בונוס כלשהו עבורכם.
(בונוסים בהליך גישור? יש דבר כזה? אצלי כן (-: מוזמנים לברר איתי)
בואו נשים את הדברים על השולחן- בגירושין עושים פשרות.
בני זוג מחליטים להתגרש ורוצים לעשות זאת בטוב ובהסכמה, אבל מצד שני הדבר הראשון שעובר לכל אחד מהם בראש- על מה אני אצטרך להתפשר? אני לא מוכן להתפשר ! על מה אני אצטרך לוותר? אני רוצה את הבית אני לא מוכן לוותר עליו. אני רוצה הסדרי שהייה רחבים אני לא מוכנה להתפשר בנושא זה ! הפנסיה? צברתי יותר כי עבדתי כל השנים, למה צריך להתחלק בה עכשיו? ועוד ועוד..
חבר'ה כשמתגרשים זה לא פיקניק מפצלים תא משפחתי אחד לשני בתים נפרדים !
המשמעות של הדבר הזה היא לפעמים גם פשרות, וחשוב להבין את זה. האלטרנטיבה – לא להתפשר- היא גרועה, היא נוראית, וחשוב להבין מה ממתין שם מהעבר השני – ממתין שם צד ג' שחותך בבשר החי שיקבע בשבילכם, יחליט עליכם ועל הילדים שלכם- בית המשפט.
בהליכים ארוכים של 3-4 שנים.
שיעלו לכם מאה חמישים אלף שקל, אולי מאתיים אלף ואולי יותר מזה (כן כן).
אבל מה- נלחמים על 500 ₪ במזונות או על תאריך מועד הקרע אם הוא עכשיו או לפני חודש.. המשמעות של המלחמה הזו היא שאתם עלולים להגיע לבית המשפט ושם תשאירו הרבה הרבה יותר. הרבה יותר כסף, הרבה יותר אנרגיות, תשאירו שם לפעמים גם כבוד עצמי, וכמה שנים מהחיים שלכם…
תשאירו שם גם את השנים הטובות של הילדים שלכם, שבמקום להיות נוכחים בהן, תגלו רק בדיעבד שהייתם עסוקים בלהתגרש מאבא או אמא של הילד שלכם.
במקום במסיבת חנוכה שלו בגן, במקום בלתת אוזן קשב או כתף כשהוא צריך אץ זה כי רב עם חבר לא עשיתם את זה מחוסר אכפתיות לילדים שלכם ברור שלא !
פשוט לא היתה לכם פניות רגשית לכך בשנים הקשות של ההליך המשפטי, והאמת- אי אפשר להאשים אתכם.
כל מי שאומר אחרת מזה- שלא חייבים להתפשר וכולי- לא אומר אמת. זה נכון שיש גישורים בהם הפשרה של כל צד היא קטנה יחסית, ויש כאלו שהפשרה רחבה יותר, וזה חד משמעית נכון שמטרת הגישור היא למצוא יחד פתרונות שיתנו מענה לצרכים של שני בני הזוג, ואנחנו גם מצליחים בכך !
ועדיין – להיכנס לגישור ולצפות שהדברים יעבדו לפי הרצון שלי בלבד והצד השני יתיישר לפי זה- זו ציפייה מנותקת מהמציאות.
בגירושין אנו לוקחים משפחה, תא אחד, אשר מורכב ממספר נפשות- פאזל. פאזל שכל החלקים שלו עבדו יחד והתאימו זה לזה במשך מספר שנים.
אבל כעת עלינו להרכיב את הפאזל מחדש, על ידי פיצול שלו ל 2 פאזלים נפרדים.
וכשאנחנו באים לסדר מחדש את החלקים של הפאזל הזה, בלתי אפשרי להשאיר אותו בגודל של הפאזל המקורי.
לא יכול להיות מצב בו רק צד אחד יקבל את כל הפאזל והצד השני לא יקבל פאזל בכלל, או יקבל רק 2-3 חתיכות מהשוליים של הפאזל.
אבל- אפשר לעשות את זה בצורה חכמה. אפשר לעשות את זה בצורה בה כל אחד יקבל משהו שחשוב לו, ומנגד יתגמש וילך לקראת השני בדבר שחשוב לשני.
אתם יודעים למה? כי גישור לגירושין שונה מאוד מגישור בתחומים אחרים. קחו למשל גישור בדיני עבודה – בין עובד למעסיק שלו, או בתחום הבנקאות בין בנק ללקוח, שם ברגע שהעניין נגמר, גם הקשר בין הצדדים יכול להסתיים לחלוטין- אם הם רוצים בכך.
ולכן לפעמים אפשר לעשות את זה בדרך יותר "חותכת" יותר קרה, ולקבוע בצורה "גסה" איפה חותכים כדי לסיים את הסכסוך ולשלוח כל אחד לדרכו החדשה הנפרדת לחלוטין,
או לחילופין- להיאבק בצורה אגרסיבית מכיוון שברגע שיינתן פסק דין זה נגמר,
אפשר לעזוב את העבודה או לעבור בנק. הצד השני לסכסוך לא נשאר לי מול העיניים ובטח ובטח שאני לא חייב להמשיך לשמור איתו על יחסים.
בני זוג שהקימו תא משפחתי ויש להם ילדים משותפים, לעולם לא יגיעו לשלב הזה בו באמת יוכלו להגיד אני מתפטר, אני עוזבת, זהו שכחתי מקיומו של הצד השני.
אין דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. גם אצל זוגות שהגירושין שלהם מסתיימים בצורה מכוערת מאוד- הקיום של ההורה השני של הילדים שלי הוא עובדה.
אי אפשר להתעלם מכך גם אם אנחנו לא בתקשורת עם הצד השני. ולכן גישור לגירושין הוא שונה מגישור בתחומים אחרים.
ולכן פשרה היא לא מילה גסה. רק צריך לעשות זאת בחוכמה.
החלטה של בני זוג להתגרש הינה צעד ראשון אשר בעקבותיו חייבים לבוא מס' צעדים נוספים, בכדי לאפשר לשני הצדדים לבצע את הגירושין בפועל.
בכדי שבני הזוג יוכלו להתגרש, הם יצטרכו קודם לכן להגיע להסכמות באשר לכל העניינים הקשורים בחייהם המשותפים, להעלות אותן על הכתב ולחתום עליהן. המסמך אשר בתוכו יפורטו כל ההסכמות הללו קרוי הסכם גירושין.
תפקידו של הסכם הגירושין הינו לתת לבני הזוג המתגרשים מענה ופתרונות למשך שנים ארוכות קדימה בכל הנושאים הקשורים בהם ובילדיהם, עד אשר הילדים יגיעו לבגירות ולסיום שירותם הצבאי. זו הסיבה שכל כך חשוב שההסכם יהיה מקיף ויסודי, ספציפי וייחודי לבני הזוג ותואם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, את הנסיבות הרלוונטיות להם, פרטי הרכוש, הכספים, הצרכים של הילדים, ולא יהיה "קופי פייסט" של הסכם מזוגות אחרים. הסכם הגירושין למעשה מעצב את החיים שאחרי הגירושין, וכדי שהוא יעצב את החיים שלכם כפי שאתם מעוניינים, ולא את החיים של זוג גרוש אחד- חשוב שהוא יהיה ייחודי לכם, ללא "חורים" וחוסרים למיניהם.
הסכם יסודי ומפורט- ישאיר לכם ראש שקט להתעסק במה שחשוב באמת- הילדים המשותפים, ודאגה לצורכיהם עד שהם יגדלו ויסיימו צבא כלומר שנים ארוכות קדימה !
בתהליכי גישור לגירושין, זה בדיוק מה שאני עושה יחד עם בני הזוג- אנו דנים יחד על כל נושא ונושא הנובע מהנישואין, ומגיעים להסכמות והכרעות בעניינו. בסוף התהליך יש לנו ביד מסמך שכולל את כל ההסכמות של הזוג בכל העניינים הרלוונטיים לגירושין.
להלן ריכזתי כאן את כל הנושאים אשר חשוב להתייחס אליהם בהסכם:
עצם ההסכמה היסודית להתגרש
ראשית יצויין בהסכם באיזה בית דין רבני יתגרשו בני הזוג, באיזה שלב זה יקרה (לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, לאחר הפרדת המגורים), תשלום אגרות בית הדין ע"י הצדדים, ועוד.
לאחר מכן יובאו כל ההסכמות האחרות בנושאים:
משמורת הילדים והסדרי שהייה
משמורת הילדים והסדרי שהייה עם כל אחד מההורים, שעת ומקום האיסוף וההחזרה של הילד מהורה אחד להורה השני, הסדר חלוקת שהייה בחגים וחופשות מהמסגרות החינוכיות, מנגנון קבלת החלטות הנוגעות לעניינים חינוכיים ורפואיים של הילדים; לפי רצון הצדדים ניתן לכלול גם עניינים אחרים כמו יציאת כל הורה לחופשה עם הילדים בארץ ובחו"ל; חופשה / נסיעת עבודה של כל הורה ללא הילדים (מה שמשליך על ההורה הגרוש השני אשר עימו יישארו הילדים במהלך זמן החופשה של הצד השני), חגיגות ימי הולדת בר/בת מצווה; ועוד.
מימון הוצאות הילדים / מזונות
בפרק המזונות יצויינו הסכמות ההורים לגבי אופן מימון הצרכים של הילדים, החל בצרכים הבסיסיים כמו ביגוד, הנעלה, מדור, מזון ושאר צורכי מחייה, המשך בהוצאות חינוכיות ורפואיות, וכלה בהוצאות כמו חוגים, קייטנות, תנועת נוער, דמי כיס, טלפון סלולארי, ושאר הוצאות שהן מעבר להכרחי ויותר בבחינת מותרות וכל זוג הורים מחליט איזו מהן ובאיזה היקף, ברצונם לכלול בהסכם.
בפרק זה יוגדר גם אופן המימון- האם ההורים יחלקו חשבון הוצאות משותף אשר ממנו ישולמו כל צורכי הילדים, אן שהורה אחד ישלם והשני ישיב לו את חלקו תוך מס' ימים, ועוד.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים
הפרק הבא הוא כמובן חלוקת הרכוש, זכויות וכספים המשותפים, בו ייקבעו הזכויות והנכסים אותם מאזנים בני הזוג ביניהם אגב הגירושין, ואיך יאוזנו (אולי מיידי, אולי במועד עתידי בו יהיו הזכויות נזילות). בפרק זה מתייחסים לכל הזכויות מכל מין וסוג כולל מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכיוצ"ב, עסק/חברה, מוניטין עיסקי אם יש, פערי הכנסות ונכסי קריירה אם יש, וגם כמובן משכנתא, יתרת חובה בבנק, וכל חוב או הלוואה אשר צברו בני הזוג.
מזונות אישה וכתובה
על פי הדין העברי עלינו להתייחס בסיום גם למזונות אישה וכתובתה, לרבות תוספת ונדונייה.
הצהרות על חתימה מרצון
בסיום הסכם על שני הצדדים להצהיר על כך שההסכם מגבש את כל ההסכמות ביניהם ללא יוצא מהכלל, על כך שהם מבינים את ההסכמות, וחותמים על ההסכם מרצון חופשי.
כמובן ככל ויש נושאים ספציפיים נוספים אשר רלוונטיים לזוג זה או אחר, אנו נכניס אותם לתוך ההסכם והם יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, למשל מתנות, ירושות, דירה שנרכשה טרם הנישואין, חוב מסוים, ילד בגיר שהצדדים רוצים להסכים גם לגבי עניינים הקשורים בו, ולמעשה כל דבר שקשור לבני הזוג וילדיהם- ייכנס להסכם הגירושין במטרה להפוך אותו למקיף ויסודי, ובכדי שלא להשאיר שום עניין לפרשנות של הצדדים בעתיד.
חשוב להבין כי את ענייני הרכוש והכספים לא ניתן לפתוח בעתיד לדיון מחודש, לכן קריטי ביותר שההסכם יסגור את כל הקצוות בצורה מפורטת ויסודית, ועל כן הצהרת הצדדים על הבנתם את ההסכמות הינה משמעותית ובעלת משקל.
לסיכום
מכל האמור לעיל ברור לנו שאין להפחית בחשיבותו של הסכם גירושין יסודי, שנערך בצורה מקצועית, מנוסח נכון וכולל את כל הפרטים עד הקטנים ביותר, בכדי לספק מענה לזוג המתגרש למשך שנים ארוכות קדימה.
ההסכם חייב לדון בכל העניינים הללו ואחרים נוספים, והכל חייב להיות מפורט בהסכם. אני מפרטת גם את הוויתורים של הצדדים בכדי ששנים אחרי כן הם לא יצטרכו להסתמך על הזיכרון לגבי מה ויתרו, אלא הכל יופיע בהסכם.
בנוסף, יש חשיבות עליונה לכך שהדברים ינוסחו באופן חד משמעי, בר אכיפה ושלא משתמע לשתי פנים- שכן הסכמה לא ברורה עד תומה עלולה להוביל למחלוקת בעתיד לגבי אופן ביצוע ההסכמה בפועל.
ושוב יודגש- לאחר חתימת ההסכם ואישורו בפני ערכאה משפטית- הפרק הרכושי בהסכם אינו ניתן עוד לשינוי, אלא רק בהסכמת שני הצדדים ! עובדה זו הינה קריטית והופכת לבעלת חשיבות עליונה את האופן בו מנוסחות ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג, עד רמת "האותיות הקטנות".
לאחרונה קיימתי פגישת יעוץ לגבי הסכם גירושין שנחתם ואושר לפני כמה שנים, הזוג גרוש כבר מזמן, ילד אחד, 6 שנים בלבד. כמובן אני לא ייצגתי בזמנו אף אחד מהצדדים וכיום יושב עימי בפגישה צד אחד בלבד (לא אציין אם זו האישה או הבעל, מאחר וזה לא משנה לגבי מה שאני רוצה לומר במאמר זה).
קראתי את ההסכם ודי נדהמתי, רובם המכריע של הסעיפים כאילו הועתקו מהחוק היבש ללא שום נופך אישי או התייחסות לצדדים עצמם… ניסוחים הכי סטנדרטיים ויבשים שיש, בלי שום משקל לכך שבתווך יש ילדון כה רך בשנים (שהיה פצפון בן 4 בלבד עת הוריו התגרשו ונערך ההסכם)…
הסכם בו דנים בילד כזה קטנטן דורש הרבה מעבר לסעיפים כלליים ויבשים…
בנוסף, כל הסכם דורש ניסוחים מדוייקים ולא כאלו שנתונים לפרשנות בצורה פרועה ממש…
הניסוח הקלוקל והמשתמע לשתי פנים הביא לכך שצד אחד דורש ליישם את חלוקת החופש הגדול (שרשומה בפשטות "חצי בחצי" בלי טיפת הרחבה ופירוט מעבר לכך) – באופן שערורייתי שבוודאות לא עולה בקנה אחד עם טובתו של שום ילד- כך שחודש שלם (!!) הילד ישהה אצלו ברציפות…
בן 4 בזמנו, כן?
כנ"ל לגבי חופשות חגים שחולקו בלי חשיבה כלל, גם כאן עשו טובה ורשמו "חצי בחצי" ובזאת הסתיים העניין. נסיעות לחו"ל- סעיף לקוני קצר ותמציתי, שמאפשר לכל הורה לנסוע עם הפעוט (היה בן שנתיים בחתימת ההסכם זוכרים?) ללא פחות משבועיים ימים ! שבועיים ימים בהם הילד לא יפגוש את ההורה השני !
הרי דרך המלך היא לעשות הסדר מדורג שלוקח בחשבון את גיל הפעוט, וככל שהוא גדל מרחיב את מספר ימי החופשה עם כל אחד מההורים. אבל כנראה זה היה יותר מידי מאמץ עבור מי שערך את ההסכם הרשלני הזה…
בסעיפים אחרים היו אמירות כלליות ורחבות שגם לגביהן לא ברור למה הכוונה עקב ניסוח שניתן לפרשנות כפולה, ובמספר מקומות בהסכם הייתה הפנייה להסכמה אחרת בהסכם, אבל לא לגמרי ברור לאיזה סעיף/הסכמה התכוון המשורר….
כשמנסחים הסכם גירושין זה לא מספיק שהוא יהיה מנוסח באופן מפורט, יסודי, מעמיק וספציפי- מה שברור שלא קרה בהסכם הנ"ל- אלא שזה משמעותי ביותר להתייחס לנסיבות של הזוג הספציפי, ולהתאים את ההסכם אליהם ! זו הסיבה שמלכתחילה עושים הסכם- כי לא מסתפקים בחוק היבש וכי מבינים שבחיים יש הרבה דברים בתחום האפור שחשוב שיהיו מותאמים לאותו זוג ספציפי שמתגרש כעת. וזה גם היתרון הגדול של הסכם הגירושין- להבדיל מפסקי דין של בית המשפט אשר הינם לקוניים ויבשים ללא התייחסות אישית לצורכי ונסיבות המשפחה הספציפית, וללא פירוט שלוקח בחשבון את החיים האמיתיים על מורכבותם.
תהליך (ובעקבותיו- ניסוח) שלוקח בחשבון את המשפחה ויחידיה, הצרכים של כל אחד מהם, ואת הגיל של הילד/ים וצורכיהם הספציפיים– היה מונע בעיות ומחלוקות שכיום הצדדים צריכים להתמודד עימן ואם לא יצליחו ליישב אותן ביניהם, ייאלצו להגיע להליך משפטי.
