מהו תיאום הורי ואיך הוא יכול לעזור לכם?

מאמר אורח מאת איילת רוזן ישראלי – מדריכת הורים ומתאמת הורית, מלווה הורים לפני, במהלך ואחרי גירושין
http://www.divorcewithkids.co.il

כשאתם מתגרשים ויש לכם ילדים, הקשר ביניכם לא באמת מסתיים. הוא רק משתנה. זו טעות לחשוב שהנה כבר לא תצטרכו לדבר יותר. אחד המנבאים העיקריים להסתגלות של ילדים לגירושין הוא התקשורת בין ההורים. אז כשיש לכם ילדים, התקשורת ביניכם הכרחית.
כשהורים מתגרשים בקונפליקט, הילדים תמיד נפגעים. זה לא עצם הגירושין שפוגע בילדים אלא הקונפליקט שבין ההורים. ויחד עם זאת אנחנו רואים יותר ויותר הורים שמודעים לצורך להפריד בין הזוגיות לבין ההורות ועושים הכל כדי לבנות שיתוף פעולה בהורות.

נתק בין ההורים הוא לא אופציה
"אנחנו מעדיפים שלא תהיה תקשורת בכלל" אני שומעת הרבה מהורים שמתגרשים. "כשאין תקשורת הכי טוב לנו". אבל אז, הילדים הופכים לשליחים ומעבירי מסרים בין ההורים. והם נפגעים. גידול ילדים בריאים בנפשם מחייב תקשורת ושיח בין ההורים. העברת מסרים דרך הילדים מכבידה עליהם ופוגעת בהם. במצב כזה הם חלק מהקונפליקט שלכם.

"אבל אנחנו לא מסוגלים לתקשר"
הורים מגיעים לפעמים לגירושין במצב של קונפליקט מאוד גדול, וחוסר תקשורת או תקשורת קשה. עצם הגירושין לא ישנו את המצב ותיאלצו להתמודד עם אותם דפוסי תקשורת גם אחרי שתיפרדו.
וכאן נכנס התיאום ההורי, שהוא מודל התערבות שמטרתו לעזור להורים גרושים בקונפליקט ליצור דיאלוג הורי למרות הקונפליקט ביניהם.
הסכם הגירושים לא תמיד מתייחס לכל ההיבטים בגידול ילדים וההורים נתקלים במצבים שלא כתובים בהסכם ולא מצליחים להגיע להסכמות. בתיאום הורי ההורים בוחנים את הצורך של הילד ואת האלטרנטיבות לפתרון ומקבלים החלטות משותפות.

יש שמגיעים לתיאום הורי ביוזמתם לפני החתימה על ההסכם, כדי להגיע להסכמות לגבי הילדים . חשוב לציין שלהסכמות בתיאום הורי אין תוקף משפטי ולכן, במידה ותרצו שההסכמות ביניכן תהיינה מחייבות מבחינה משפטית, תצטרכו להוסיף אותן להסכם.

תיאום הורי לעומת טיפול זוגי
תיאום הורי עושה הפרדה בין הזוגיות שהסתיימה וכל הקונפליקטים והקשיים שליוו אתכם בזוגיות, לבין ההורות. בתיאום הורי תדברו על הילדים שלכם ועל ההורות בלבד ואיך להתנהל בה מהיום והלאה.

תיאום הורי לעומת הדרכת הורים
בהדרכת הורים תקבלו כלים להתמודד עם קשיים ולעזור לילדים שלכם. תיאום הורי מתמקד בתקשורת ביניכם ובכלים לקבלת החלטות משותפות שרואות את הצרכים של הילדים.

תיאום הורי לעומת גישור
תיאום הורי לא עוסק בזמני שהות, במזונות או בענייני כספים ורכוש. תיאום הורי מתמקד בילדים בלבד ובטובתם ועוזר לכם להגיע להסכמות משותפות.
אתם ההורים שלהם ואתם אלה שצריכים לקבל את ההחלטות במשותף. זה לא התפקיד שלהם לבחור עם מי הם רוצים להיות בחג. זה לא התפקיד של אף איש מקצוע להחליט בשבילכם איך תחלקו את החופש הגדול או לאיזה חוגים לשלוח את הילדים שלכם. אתם ההורים שלהם, אלה שמכירים אותם הכי טוב וזו האחריות שלכם.

 איך מגיעים לתיאום הורי?
אפשר להגיע לתיאום הורי באופן וולונטרי כששני ההורים מבינים את הצורך בשיח משותף, אפשר להגיע בהפניית בית משפט ולאחרונה אני רואה הרבה עורכי דין ומגשרים שמפנים הורים לתיאום הורי כשהם רואים שהקונפליקט משפיע על ההורות ועל הילדים.

איך עובד התהליך?
הפגישות הראשונות הן נפרדות, פעם איתך ופעם איתך. מהפגישה השלישית ואילך המפגשים הם משותפים, ובסיום כל מפגש תקבלו את ההסכמות המשותפות בכתוב. לאורך הפגישות תצברו רשימת הסכמות להתנהלות שלכם בתחומים שונים בהורות, ואלה הקווים המנחים שלכם להורות המשותפת.

"אבל אני לא מסוגלת לשבת איתו באותו חדר"
תיאום הורי יכול להיערך גם מרחוק, בזום. הורים בקונפליקט מדווחים שלעיתים קרובות המפגשים מרחוק מאוד עוזרים להם לשבת יחד (מרחוק) ולדבר על ההורות המשותפת, מה שבחדר אחד כנראה שלא היה קורה. אז מוטב מרחוק מאשר בכלל לא.

תיאום הורי בא לעזור לכם לבנות הורות משותפת ומכבדת גם כשיש ביניכם קונפליקט. הילדים משלמים את המחיר כשיש קונפליקט בין הורים גרושים והמטרה היא לעזור לכם להוציא אותם מתוך הקונפליקט ולאפשר להם לגדול כילדים שמחים ובריאים בנפשם אחרי הגירושים.
זה אפשרי. ועכשיו, זה תלוי רק בכם!

הליך יישוב סכסוך

מאז שבשנת 2016 השתנה החוק בישראל, כל אדם המעוניין להתגרש מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני שניתן להגיש תביעה משפטית כנגד בן/בת הזוג.

פתיחת הבקשה נעשית על ידי מילוי טופס קצר עם פרטי הצדדים, אשר בעקבות הגשתו יזומנו בני הזוג ל 4 פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מטרת ההליך היא לסייע למשפחות בישראל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה ללא צורך בהגשת תביעות.

יתרון ההליך מתבטא עבור זוגות מסוימים בהרגעת המצב בין הצדדים ע"י העובדים הסוציאליים המנהלים את הפגישות, הפנייה אל אנשי מקצוע מתאימים לנסיבות הספציפיות של בני הזוג (מטפל זוגי, מגשרת, ועוד).

עלות ההליך נמוכה ביותר ועומדת על תשלום אגרה של 105 ₪ בלבד, אולם במידה והעובדים הסוציאליים יפנו את הצדדים אל מגשר/עו"ד חיצוני, יהיה עליהם לשלם לו ישירות עבור הגישור ביניהם וניהול הסכם הגירושין.

על פניו נראה כי מדובר בהליך קצר וממוקד, אשר יכול להתאים לכל זוג מתגרש, אולם האמת היא שלא כך הדבר.

ראשית לכל- עקב עומסים גדולים בחלק מיחידות הסיוע, זוגות נאלצים להמתין שבועות ארוכים עד למועד הפגישה הראשונה, מה שמהווה בעיה עבור לא מעט זוגות, אשר חווים את התקופה שעד לגירושין בפועל, כסיר לחץ עמוס מריבות וחיכוכים, כשהילדים המשותפים נמצאים בתווך בין ההורים.

בנוסף לכך, העובדה שעל בני הזוג לגבש תוך 4 פגישות בלבד את כל ההסכמות ביניהם, מהווה בעיה משמעותית עבור זוגות רבים אשר זקוקים למספר פגישות גדול יותר מכך.

בעיה זו עולה בבירור מדיווח שהוגש ע"י שר העבודה והרווחה לוועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש 4/2021, בו נקוב נתון שערורייתי של 15 אחוזי הצלחה בלבד של הליכי יישוב סכסוך (!).

יתרה מכך- רק 45% מהזוגות בכלל טרחו להגיע לפגישה הראשונה בהליך יישוב הסכסוך בעניינם. אני מרשה לעצמי להניח שההמתנה הארוכה לפגישות הינה חלק משמעותי בכך.

המקרה של רוני ונאווה, בשנות ה 40 לחייהם, הורים ל 2 ילדים- גאיה בת 6, ו-ניר בן 9, הוא דוגמא לזוג אשר הליך יישוב סכסוך הנ"ל היה תפור למידותיו: רוני ונאווה התגוררו בשכירות עם ילדיהם באחת מערי מרכז הארץ. לא היו ביניהם מחלוקות רבות, למעשה הם הסכימו על רוב הדברים- חילקו את הסדרי השהייה עם הילדים, סיכמו מי יעזוב את הדירה השכורה ומתי, ורק בנושא מזונות הילדים היו זקוקים ליד מקצועית אשר תכוון אותם ותסייע לגבש הסכמה.

לעומת זאת, הליך יישוב הסכסוך של דניאל, בן 50 ושירן בת 46 (הורים ל 4 ילדים בגילאים 11 עד 21) לא צלח. הם הגיעו אלי לאחר שבמשך 4 פגישות ביחידת הסיוע לא הושגה התקדמות כמעט בשום נושא. הם היו חלוקים לגבי מכירת הדירה המשותפת, אזור המגורים בו יתגוררו עם ילדיהם אחרי הגירושין, וגם בנושא הכספי-פנסיוני היתה דילמה משפטית עימה היה צרך להתמודד. אחרי 4 פגישות, כאמור, הם פנו אלי במטרה להגיע להליך גישור שלא יהיה קצוב בזמן או במספר קבוע מראש של פגישות, מכיוון ששניהם רצו לתת הזדמנות אמיתית להגעה להסכם לפני שיפנו להליכים משפטיים. ואכן, נדרשו לנו 7 פגישות עד לגיבוש ההסכם לפרטיו הקטנים וחתימה עליו.

משיחות שלי עם זוגות אשר פתחו יישוב סכסוך עלה שבני הזוג לרוב לא הבינו את התהליך לעומקו. הם לא הבינו שהפגישה הראשונה שנקבעת להם הינה פגישת היכרות והכוונה בלבד. בפגישה הזו לא נכנסים ל"הארד קור" של הגירושין שלהם. זה ימתין לפגישות הבאות – 3 פגישות (בלבד) שמוקצות להם במסגרת יישוב הסכסוך הנ"ל, וזאת על אף שרוב הזוגות המתגרשים לא באמת מסוגלים להגיע להסכם גירושין כולל ומלא תוך 3 פגישות…

מה שעוד לא ידוע כל כך הינו שבדרך כלל ביחידת הסיוע הפגישות הן עם אנשי מקצוע (לפעמים עובדים סוציאליים ולפעמים גם מגשרים) שלא מייצגים ביומיום בבתי המשפט ובתי הדין, לעיתים קרובות הם גם לא בקיאים בניהול מו"מ, ובנוסף הם לא ממש מכירים לעומק את המאטרייה המשפטית. הם מתקשים "להחזיק" את התהליך ולמנוע ממנו להתפוצץ.

ומה הדבר הכי חשוב שבני הזוג המתגרשים לפעמים לא יודעים? – שאפשר לדלג על שלב יחידת הסיוע אם מגיעים להסכם גירושין כולל ומגישים אותו לבית המשפט ! כן כן, אם נעזרים במגשר/ת לשם כך ומנהלים הליך גישור גירושין מקצועי עם כמות הפגישות הנדרשת לזוג, ועם מעבר על כל נקודה ונקודה הרלוונטית לגירושין שלהם, ומנסחים הסכם גירושין יסודי, מקצועי, מלא ומקיף, אשר סוגר את כל הקצוות בעניינם- במצב זה אין שום צורך ביחידת הסיוע. חותמים על ההסכם ומגישים אותו אל ביהמ"ש לענייני משפחה. כל שיישאר לעשות הוא- לבצע את הגט בביה"ד הרבני.

 אחוז גבוה מבין הזוגות אשר מגיעים להליך גישור גירושין בפניי- מסיימים אותו תוך 2-3 חודשים מכסימום (!). מזכירה לכם שזה בערך הזמן שזוגות נאלצים להמתין עד לפגישת המיון הראשונית בהליך יישוב סכסוך.

איך מחלקים בפועל את הפנסיה, קרן השתלמות וכיוצ"ב בעת גירושין

"חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973" קובע כי בעת גירושין, כל הרכוש, נכסים, כספים, זכויות וגם חובות והלוואות, אשר צבר כל אחד מבני הזוג מיום הנישואין ועד לגירושין (או ליתר דיוק- עד למועד שיוכרז כמועד סיום השיתוף = מועד הקרע), אמורים להתאזן בין שני הצדדים בחלקים שווים. "כל הרכוש והזכויות" משמעם כל מה שנצבר בנישואין לכל אחד מבני הזוג, גם אם אותו נכס/זכות/חוב רשום רק על שם אחד מהם, כמו למשל רכב, חשבון בנק נפרד, פנסיה, קופת גמל, או קרן השתלמות וכדו'.

הדרך בה מאזנים את הפנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, וכיוצ"ב (אשר נקראים גם "הזכויות הסוציאליות של הצדדים") הינה שונה מהדרך בה מאזנים נכסים אחרים, כמו דירה, או רכב, או חסכון בחשבון הבנק של הצדדים.

ברירת המחדל שקובע חוק יחסי ממון היא חלוקה במועד בו הזכות הספציפית הופכת נזילה. כדי להבין זאת בואו נשווה בין 2 זכויות שיש כמעט לכל העובדים בישראל- פנסיה וקרן השתלמות. קרן השתלמות הופכת נזילה לאחר 6 שנים מרגע שהתחילו להפקיד אליה כספים, ולכן רוב הזוגות המתגרשים מאזנים אותה בעת הגירושין או מכסימום ממתינים למועד בו הכסף נזיל, ואז מאזנים.

פנסיה לעומת זאת- אמורה על פי החוק היבש להיות משולמת מצד אחד למשנהו במועד הפרישה לפנסיה- אז קרן הפנסיה תתחיל לשלם בפועל את הקצבה לעובד, מידי חודש בחודשו, ותעביר לבן/בת הזוג השני את חלקו בפנסיה שנצברה בנישואין- מידי חודש בחודשו.

כדי לערוך חישוב של סכומי הפנסיות שנצברו לכל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, והפער ביניהן, עלינו למנות רואה חשבון או אקטואר, אשר יחשב את הפערים בקצבאות הפנסיה של הצדדים ויכין חוות דעת אקטוארית אשר אותה יהיה עלינו להעביר אל קרן הפנסיה על מנת שהחלק בפנסיה שעל צד א' להעביר אל צד ב', יירשם בקרן. כך אנו נבטיח שבעת יציאה לפנסיה, הקרן תעביר ישירות אל בן/בת הזוג את החלק המגיע לו בקצבת הפנסיה של הצד השני.

לדוגמא: אם צד א' צבר במהלך הנישואין זכות לקצבת פנסיה של 8,000 ₪ והצד השני צבר במהלך הנישואין זכות לקצבת פנסיה של 3,000 ₪ לחודש, הפער ביניהם הינו 5,000 ₪, ועל צד א' לשלם לצד ב' את מחצית הפער= 2,500 ₪ לחודש, בכדי שהם יהיו מאוזנים. ואולם מאחר ויש אלמנטים נוספים שנלקחים בחשבון ולא רק קצבה של צד א פחות קצבה של צד ב, לחלק ל 2, אזי עלינו למנות איש מקצוע אשר יבצע את החשוב המדוייק ויחתום על פסיקתאות (צווים) כלפי קרנות הפנסיה על מנת שהן יבצעו את החלקוה בפועל, ויפרידו את החלק של בן הזוג לחשבון נפרד על שמו, ממנו יועבר אליו חלקו בעת פרישה לפנסיה.

היוון

ואולם, הרבה זוגות מתגרשים מעוניינים לאזן כיום את כל הזכויות ביניהם ולא להשאיר "זנבות" עתידיים. דבר זה אפשרי לחלוטין- אך הוא תלוי הסכמה של שני הצדדים.

איזון כזה- של כספי הפנסיה כיום ולא בגיל פרישה-  נקרא היוון. בעיקרון הדבר לא נעשה ע"י שבירת קרן הפנסיה ותשלום מס, אלא ע"י איזון כנגד נכס/זכות אחרים של הצדדים- כמו למשל חסכון כספי, או הדירה המשותפת. חשוב להדגיש שוב- כי אופציה זו תלויית הסכמה של שני הצדדים, ובראש ובראשונה- של הצד בעל הסכום הגבוה יותר בפנסיה, אשר הוא זה שאמור לשלם לצד השני את הכספים היום, באמצעות נכס/זכות אחרים.

כדי להמחיש את הרעיון בואו נניח שצד א' צבר במהלך הנישואין 500,000 ₪ בפנסיה, וצד ב' צבר במהלך הנישואין 200,000 ₪ בפנסיה. הפער ביניהם הינו 300,000 ₪, ועל צד א' להעביר לצד ב' את מחצית הפער בכדי ליצור איזון ושוויון ביניהם, כלומר 150,000 ₪.

אבל- וזה אבל חשוב- יש לנו נקודה חשובה נוספת לקחת בחשבון- במרבית המקרים בהם מבוצע היוון- כלומר משולם כיום כסף במקום בעוד X שנים קדימה, יש "מחיר לכסף". המחיר הזה הינו אחוז מסויים אשר יופחת מהסכום הסופי להעברה בגין הפנסיה. על איזה היקף הפחתה מדובר? סדרי הגודל משתנים ממקרה למקרה, ונעים בין 0% ל 35%, שזהו מנעד רחב ללא ספק. העיקרון שעליו כן מסכימים האקטוארים הוא שככל שבן הזוג שאמור לשלם למשנהו צעיר יותר ו"רחוק" ממועד פרישה לפנסיה, כך אחוז ההפחתה יהיה גבוה יותר. בסופו של דבר האחוז הספציפי נסגר לרוב אצל כל זוג וזוג במסגרת המשא ומתן.

לדוגמא: אם בחישוב לעיל הגענו לסך של 150,000 ₪ שעל צד א להעביר לצד ב', ובמסגרת ההיוון יוחלט על הפחתת 20% מהסכום, הרי שבפועל צד א יעביר כיום לצד ב' סך של 120,000 ₪ בלבד.

מה עוד חשוב לזכור? ההסבר הנ"ל לגבי "מחיר הכסף" תקף בעיקרון רק לגבי הפנסיות, ולא לגבי קרנות ההשתלמות או זכויות נזילות אחרות – אשר מהן אנו לרוב לא מפחיתים סכום בגין היוון, כי מדובר כאמור בכסף שהינו נזיל כבר במועד הגירושין או מכסימום שנים מעטות לאחר מכן, ואז ניתן יהיה להעביר לצד אחד את חלקו בקרן של השני.

ועוד דבר חשוב- איזון הזכויות הללו נעשה רק לגבי הסכומים שנצברו במהלך הנישואין. כל הסכומים אשר נצברו לפני הנישואין- לא יאוזנו, וגם סכומים אשר יצטברו בעתיד לא יאוזנו בין הצדדים אלא יהיו שייכים אך ורק לצד אשר יצבור אותם.

איזון אופציות שנצברו במקום העבודה בעת גירושין

במסגרת הזכויות המוקנות לעובדים בחברות הייטק וסטארט אפ, לעיתים נהנה העובד מקבלת אופציות בחברה. אופציות אלו הן למעשה ניירות ערך, המאפשרים לעובד לרכוש מניות של החברה במחיר קבוע מראש. ערכן של האופציות משתנה בהתאם להצלחת החברה, ושוויין ייקבע לפי ערך המניות בשוק ביום המימוש. לעיתים מדובר באופציות שטרם הבשילו (unvested) ונקבעים להן מועדי הבשלה עתידיים במסגרת חוזה העבודה של העובד. כשהן יבשילו הן יהפכו להיות vested והעובד יוכל לממש אותן.

אופציות אלו הינן חלק מהזכויות אשר יש לאזן בין בני הזוג בעת גירושין.

בעיקרון הזכות של בן זוג אחד באופציות של השני הינה לגבי כל האופציות אשר בן הזוג קיבל / צבר בעת הנישואין. במידה והן הבשילו כבר – יש לאזן אותן בעת הגירושין כך שהצד השני יהיה זכאי למחצית שווי האופציות בקיזוז המס שיחול עליהן ועמלות שאמורות להיות משולמות בגינן.

במידה ובמועד הגירושין יש אופציות שטרם הבשילו הרי שהמצב מורכב יותר. יהיה עלינו  להגדיר בהסכם הגירושין את כמות האופציות המדויקת, את הכמות המגיעה לבן הזוג השני, וכמובן את מועד ההבשלה שנקבע לה. כמו כן נרצה לבדוק את תקופת החפיפה בין המועד בו ניתנו האופציות לבין מועד הגירושין. בכמה שנים מדובר? מעט? הרבה? עקרונית, במועד בו האופציות יבשילו ויהפכו vested יהיה זכאי הצד השני לקבל את חלקו בשוויין,  אולם האם זה הדבר הנכון לעשות גם כאשר מדובר על אופציות שניתנו לבן הזוג זמן קצר לפני הגירושין? ומה לגבי אופציות אשר מועדי הבשלתן רחוקים מאוד ביחס למועד הגירושין?

שאלות אלו ממחישות את מורכבות הנושא ועד כמה חשוב לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

כמו כן נשאלת השאלה- האם לצד הזכאי יש אפשרות לדרוש את חלקו בשווי האופציות כבר במועד הגירושין, על אף שמדובר באופציות שטרם הבשילו? כאשר בית המשפט נדרש לדון בסוגייה זו הוא ענה על שאלה זו בשלילה. השווי יהיה בהתאם למועד בו האופציות יבשילו ויהיו סחירות.

בדרך זו נתן בית המשפט מענה לנקודה חשובה נוספת-  הזכות לאופציות שייכת לבן הזוג שצבר אותן, וקבלתן לאחר ההבשלה תלויה בהמשך עבודתו באותה חברה. אותו בן זוג יכול ורשאי לעזוב את מקום עבודתו לפי שיקול דעתו הבלעדי, ולוותר על הבשלת האופציות, ובמצב זה לצד השני לא תהיה אפשרות להתנגד לכך, והוא  לא יהיה זכאי לקבל את חלקו באופציות שטרם הבשילו.

רבים סבורים כי הליך הגישור נועד רק לשם גיבוש הסכמות בתהליך פרידה וגירושים, אולם למעשה גישור הוא צרור כלים להתנהלות ותקשורת בין שני צדדים או יותר, שמאפשר דיאלוג פורה. שימוש בכלים אלה במערכת יחסים זוגית טרם הגעתה למשבר של גירושים, יכול אף למנוע את המשברים והקשיים שמובילים למצב 'אל חזור' ולמערכת יחסים מיטיבה ורגועה.  ריכזתי כאן 6 כלים גישוריים שהשימוש בהם יכול להקטין את החיכוכים ואי ההסכמות ואף את העוצמות של המשברים הזוגיים.

להקשיב בצורה אקטיבית – להבדיל מ"לשמוע", אנו מדברים כאן על "להקשיב". להקשיב לדקויות ולניואנסים. הקשבה כזו מאפשרת להבין באמת את הצד השני ומה מפריע לו, וגם מונעת הקצנה של הריב/ויכוח, שכן, כשמקשיבים באופן אקטיבי לכל מילה ומילה, באמת מבינים את שורש המחלוקת, להבדיל מההקשבה הרגילה שלנו בה אנו שומעים מעט ומיד משלימים לנו בראש את מה שאנו חושבים שהצד השני רוצה לומר.

נסו להבין מה השני "צריך" – נסו להבין ובעיקר להפריד בין העמדה של הצד השני, לבין הצורך והרגש המסתתר מאחורי עמדתו. מאחורי כל עמדה מסתתר צורך שלא התמלא, חשש שלא סופק, פחד שמנהל את האדם. ההבנה של צד אחד מה עומד מאחורי הצהרות כאלו ואחרות של הצד השני, מעוררת חמלה,  ומאפשרת לנו להגיב באופן שקול שלא נגרר להתלהמות, וכמובן גם למצוא פתרונות יצירתיים שיספקו את אותו צורך, ושהצד השני מסוגל לחיות עימם.

תהיו יצירתיים –  יצירתיות היא אחד הכלים הסופר חשובים כאשר מנהלים מערכת יחסים. יש ליצירתיות את היכולת להביא פתרונות שיכולים ליצר סטטוס קוו חדש ושקט ושונה מהשיגרה, כמו גם להכניס אנרגיות חדשות וטובות לזוגיות.  מומלץ לזנוח בצד את החשיבה הרגילה והאוטומטית שלנו, במטרה להגיע לתוצאה ששני הצדדים מרוצים ממנה.

חדדו את חשיבות הרצון לשמור על מערכת היחסים מעל לכל– המודעות לרצון שלנו הפנימי לשמור על הקשר הזוגי שלנו, הינה משמעותית וחשובה להמשך קיומו של הקשר. עצם ההבנה וההפנמה שיש מטרה חשובה שכזו, עשויה לאפשר לנו שליטה בעוצמת הויכוח, ותמנע הסלמה ו"שריפת גשרים", והכי חשוב- תצמצם את הסיכוי להגיע בויכוח לנקודת 'אל-חזור' שאחריה יש רק נתק מוחלט.

הכירו את טכניקת 'הכובעים של דה בונו'– כחלק מתוך סל הכלים הגישוריים ניתן להשתמש ב"שיטת הכובעים" של דה בונו. השיטה מכוונת להסתכלות על הסכסוך מזוויות שונות כגון רגש, רציונאליות, מידע ועובדות, שיפוט שלילי- למה הפתרון לא יעבוד, איך זה כן יכול לעבוד, יצירתיות, רוגע ושליטה. הרעיון הוא ששני הצדדים שמים בכל פעם ביחד לנגד עיניהם את אחד הכובעים שמייצג את הסכסוך או הויכוח מאותה זווית. אט אט ניתן לפרק את המקור של הסכסוך במציאת פערים בין הצדדים והבנה מה כל אחד חושב, יודע, מבין ורוצה. בנוסף הסתכלות באמצעות כלי זה מאפשרת לראות מה המכנה המשותף בין הצדדים, ולתת לו חשיבות ומשקל ראוי יותר מאשר לחילוקי הדעות.

השתמשו ב'פירמידת הצרכים של מאסלו'- שימוש בעיקרון 'פירמידת הצרכים של מאסלו' ככלי גישורי מבוסס על ההבנה שאם לא יתמלא קודם כל הצורך הבסיסי של הצד השני, הרי שהוא לא יהיה מסוגל לדון בשום דבר אחר והוויכוח לא יגיע לסיומו. הבנה זו היא משמעותית ביותר. ברגע שהצורך הבסיסי מתמלא, עוברים לשלב הבא וכך מקדמים כל עניין, הן כאשר הסכסוך כבר קיים, אבל גם צעד אחד לפניו. כאשר יש תקשורת והידברות וצד אחד מסוגל לקלוט מה מניע את הצד השני ומהו הצורך הבסיסי שלו (ביטחון? שייכות? אהבה? ועוד ועוד…) ניתן לתת מקום קודם לצורך הזה, ורק אז להתקדם ולדון בעניינים האחרים.

וזיכרו- בזוגיות כמו בכביש- לפעמים עדיף להיות חכם על פני "צודק"

בהצלחה !

מאמר אורח מאת איילת רוזן ישראלי – מדריכת הורים ומתאמת הורית, מלווה הורית  לפני, במהלך ואחרי גירושין                                                                                                                                                                    http://www.divorcewithkids.co.il

גירושין הם משבר, גם כשאתם מתגרשים יפה. אבל המשבר הזה לא חייב להפוך לטראומה בחיים של הילדים שלכם, אם תפעלו נכון ותשימו לב לנקודות חשובות בדרך.

מחקרים לאורך שנים בדקו האם עצם הגירושין הם שגורמים לילדים לטראומה ולקשיים בלתי נגמרים אחרי הגירושין, ומצאו שמה שמשפיע הוא לא עצם הגירושין אלא הדרך שבה ההורים התגרשו. ילדים שהוריהם בקונפליקט נפגעים יותר מהגירושין.
לעומתם, ילדים שהוריהם התגרשו יפה ומערכת היחסים ביניהם מכבדת ושיתופית, גדלו והתפתחו בדיוק כמו ילדים שהוריהם נשואים והקשר ביניהם טוב.
מה שאומר, שההסתגלות או אי ההסתגלות של הילדים שלכם לגירושין תלויה רק בכם!

אז מה הם המנבאים להסתגלות של ילדים לגירושין?

1. הקשר והתקשורת בין ההורים – כשיש תקשורת טובה בין ההורים, הילדים מסתגלים לגירושין מהר יותר. כשיש קונפליקט בין ההורים, הילדים נפגעים נפשית וסוחבים איתם את הטראומה ואת הפגיעה שנים רבות אחרי הגירושין. גם כשיש נתק בין ההורים הילדים חווים פיצול שמאוד קשה להם לשאת, מה עוד שבמקרים כאלה הם מרגישים צורך (או מצופה מהם) להיות השליחים שיעבירו מסרים בין ההורים.

2. הקשר הרציף של הילד עם כל אחד מההורים – ילד צריך את שני ההורים שלו, וככל שהקשר עם שני ההורים רצוף יותר, הילד מסתגל מהר יותר.

3. היציבות בחיי הילד – על החשיבות של קביעת זמני שהות קבועים דובר ומדובר הרבה. הימים הקבועים נותנים לילדים שקט, ודאות וביטחון ולכן מומלץ מאוד לקבוע ימים קבועים ככל הניתן, עם גמישות כשצריך. וכאן חשוב גם לציין את היציבות הרגשית, שהיא לא פחות חשובה מהיציבות הפיזית. ככל שהילדים שלכם חווים את הפיצול בין אבא לאמא הם נפגעים יותר. ככל שהם חווים חזית אחידה בין ההורים (החלטנו ש.. אדבר עם אבא ונחליט..) הם מרגישים יותר יציבות.

4. ההסתגלות של ההורים לגירושין – כשלהורים או לאחד מהם קשה מאוד להסתגל לגירושין, גם לילדים קשה להסתגל. ולכן אחד הדברים החשובים בתהליך פרידה הוא לטפל בכם, ההורים. אי אפשר לצפות מילד שיסתגל לגירושין כשלאחד מכם קשה. הם מרגישים את הכאב ואת הקושי שלכם.

5. תיווך הגירושין והכנה מתאימה על ידי ההורים– ילדים צריכים הכנה לגירושין, בהתאם לגילם כמובן. השיחה שבה אתם מספרים להם שאתם מתגרשים היא אחת השיחות הכי חשובות ולכן חשוב שתגיעו אליה מתואמים ומוכנים. השיחה הזו יכולה לעשות הבדל מאוד גדול בהסתגלות שלהם ובחיים שלהם אחרי הגירושין.

יש לכם המון השפעה על הדרך שבה הילדים שלכם יחוו את הגירושין ואת השנים שאחרי.
הקיפו את עצמכם בתמיכה מתאימה, תפרידו בין הזוגיות שהסתיימה לבין ההורות שתימשך עוד הרבה שנים ותעזרו לילדיכם להסתגל לגירושין ולגדול כילדים שמחים ובריאים בנפשם.
זה תהליך ולא קורה ביום אחד, אבל אני מבטיחה לכם שזה אפשרי!

הדבר האחרון עלי אדמות שילדים מייחלים לו- הם הגירושין של ההורים שלהם..
התא המשפחתי הינו חלק מהתפיסה של הילד את עצמו ואת זהותו.
על כן, פירוק התא המשפחתי הינו לרוב שבר בחיי הילד. השלכותיו של אירוע זה עלולות להישאר עם הילד לשנים ארוכות קדימה,
ולהוות חלק קרדינלי גם בזהותו כבוגר, וגם במודל הזוגיות שהוא יצור בחייו הבוגרים בעתיד.

עבור רוב בני האדם הילדים הם הדבר הכי חשוב להם עלי אדמות… הם רוצים הכי טוב עבורם, הם משקיעים בחוגים, בטיפולים… נוסעים איתם לטיולים יקרים בחו"ל,  נעמדים על הרגליים האחוריות כשצריך להילחם על משהו בשביל הילד, וכואב להם על כל שריטה שהילד מקבל, או כל עלבון שהוא סופג בבית ספר

אם כך, מדוע כשזה מגיע לפרידה וגירושין של בני הזוג, חלק גדול מההורים לא חושבים פעמיים ופותחים במאבק משפטי ארוך ומכוער ששם את הילד באמצע ומסב לו נזק אדיר יותר מכל דבר אחר שיחווה בחיים שלו?

להליכי גירושין ארוכים ומכוערים יש השלכה קשה מאוד על הילדים ! מחקרים הוכיחו שככל שעוצמת הסכסוך הזוגי גבוהה, כך הסיכוי גבוה למשבר חריף אצל הילד עד רמה של בעיות דיכאון ובעיות התנהגותיות קשות.

ועל אף כל זאת, לא מעט מהזוגות אשר נשאלו לאחר תום הליכי הגירושין, לגבי ההתנהלות עם הילדים בתקופה זו,
ציינו כי רק בדיעבד הם הבינו עד כמה הם ובני הזוג שלהם היו מרוכזים בלצבור נקודות לזכותם במאבק הגירושין ותוך כדי הזניחו את ילדיהם,
ולא היו ערים לצרכים שלהם… הם למעשה לא הצליחו לשים לב בזמן אמת למצוקה שהילדים חשו כתוצאה מכך שהוריהם נפרדים,
והיו בעלי חוסר פניות רגשית כדי לספק לילדים את האוזן הקשבת, ההכלה והטיפול המתאים  לו הם הזדקקו בזמן משמעותי זה בחייהם…
חשוב להבין- גם כשההורים עושים מאמצים לשדר לילדים "עסקים כרגיל", הילדים מרגישים וקולטים הכל, וחווים משבר אישי בעקבות גירושי הוריהם.

זה בידיים שלכם ההורים- להשאיר את הדברים בשליטה, למנוע מהטלטלה והמשבר להפוך לטראומה ונזק שיצלקו את נפשו של הילד שלכם

חשוב שתזכרו ותשימו לנגד עיניכם – לדאוג לשלומם של הילדים, לטובתם ולנפשם- זהו האינטרס המשותף הראשון במעלה של שני ההורים!

הסיכוי למשבר כזה אצל הילדים, פוחת משמעותית כאשר ההורים מתגרשים בהליך גישור אשר מטבעו מפחית את עוצמת הקונפליקט,
ויוצר פחות הסלמה קיצוניות ומתחים מאלו שנוצרים באופן אוטומטי כמעט בניהול הליכים משפטיים.
אפילו רק מעצם כך שבהליך גישור אין "מירוץ" אחר החלטות של הערכאות המשפטיות, כבר מופחתת מידת העימות בין בני הזוג ביחס לעוצמתה בעת ניהול הליך משפטי.

זיכרו- גם כאשר אינכם בני זוג עוד, אתם לנצח נשארים זוג הורים עבור הילדים שלכם !

אחד הנושאים העומדים בלב הגירושין הינו חלוקת הרכוש אשר צברו הצדדים במהלך החיים המשותפים. ללא ספק בתקופת הגירושין חיי בני הזוג משתנים ותחומים רבים סופגים טלטלה. אחד מהם הינו מצבו הכלכלי של התא המשפחתי אשר מתפצל לשניים, ועל כן גם מכפיל את חלק מהעלויות של בני הזוג העוברים לחיות בשני בתים נפרדים, וגם דורש מהצדדים לבצע צעדים שונים בדרך לאיזון הזכויות, הרכוש וגם החובות, אשר הם צברו במהלך הנישואין.

"חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973" קובע כי בעת גירושין, כל הרכוש, נכסים, כספים, זכויות וגם חובות והלוואות, אשר צבר כל אחד מבני הזוג מיום הנישואין ועד לגירושין (או ליתר דיוק- עד למועד שיוכרז כמועד סיום השיתוף = מועד הקרע), יתחלקו ויתאזנו בין שני הצדדים בחלקים שווים. "כל הרכוש והזכויות" משמעם כל מה שנצבר בנישואין לכל אחד מבני הזוג, גם אם אותו נכס/זכות/חוב רשום רק על שם אחד מהם, כמו למשל רכב, חשבון בנק נפרד, פנסיה, קופת גמל, או קרן השתלמות וכדו'.

הדרך בה מאזנים את הפנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, וכיוצ"ב (אשר נקראים גם "הזכויות הסוציאליות של הצדדים") שונה מהאופן בו מאזנים נכסים אחרים כגון דירה משותפת, כלי רכב, חשבון בנק, מיטלטלין משותפים וכדומה. מדוע? מכיוון שעל פי חוק יחסי ממון זכויות סוציאליות יתאזנו במועד נזילותן, ואילו נכס כמו דירה או רכב או חשבו בנק, יאוזנו במועד הגירושין. כלומר- את החישוב של פערי הפנסיות הקיימים בין בני הזוג מחשבים במועד הגירושין ובמידה ואכן קיים פער, הסכום ישולם לצד אשר צבר פנסיה קטנה יותר, במודע בו אותו צד יצא לפנסיה. בית לעומת זאת, ניתן לאזן בנקל- ע"י כך שאחד מהצדדים רוכש את חלקו של משנהו בבית, או במידה ואף אחד מהצדדים לא מעוניין / לא מסוגל לכך- הוצאת הבית למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר.

מספר דברים חשוב להדגיש בנושא- ראשית, בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, הרי שאיזון בעת יציאה לפנסיה כפי שמוגדר בחוק לא משאיר את בני הזוג תלויים זה בזה. חישוב הפער בקצבאות הפנסיה שצבר כל אחד מבני הזוג מבוצע כאמור בעת הגירושין ונרשם בקרן הפנסיה, ובמועד פרישתו לפנסיה של בן הזוג הזכאי לחלק מקצבת משנהו, תשלם קרן הפנסיה לאותו צד ישירות את חלקו בפנסיה שצבר הצד השני במהלך נישואיהם.

שנית- קיימת אפשרות נוספת: כאשר בני הזוג מעוניינים לאזן כיום את כל הזכויות ביניהם ולא להשאיר "זנבות" עתידיים, דבר זה אפשרי לחלוטין- אך הוא תלוי הסכמה של שני הצדדים. איזון כזה- של כספי הפנסיה כיום ולא בגיל פרישה-  נקרא היוון. בעיקרון הדבר לא נעשה ע"י שבירת קרן הפנסיה ותשלום מס, אלא ע"י איזון כנגד נכס/זכות אחרים של הצדדים- כמו למשל חסכון כספי, או הדירה המשותפת. חשוב להדגיש שוב- כי אופציה זו תלויית הסכמה של שני הצדדים, ובראש ובראשונה- של הצד אשר צבר סכום גבוה יותר בפנסיה, ועל כן אמור לשלם לצד השני את הכספים היום, באמצעות נכס/זכות אחרים. כך בדיוק היה אצל רחלי, 54 ואבי, 56 אשר הגיעו אלי לגישור-גירושין חודשים ספורים אחרי שציינו 30 שנות נישואין. הילדים שלהם כבר היו בגירים (אודי היה בן 23 , חן היתה בת 21) והדבר המרכזי שעמד בלב הגישור היה הרכוש שצברו הצדדים במהלך שנות הנישואין. הזמנתי להם דוחות מסלקה פנסיונית אשר סיפקו לנו תמונת מצב לגבי כל אחד מהם ממנה הבנו את הפערים בצבירות הפנסיה של כל אחד מהם. לאחר שמינינו אקטואר לשם מתן חוות דעת מדוייקת, בני הזוג החליטו שהם מעוניינים "לסגור את הדלת לחלוטין ולא להשאיר שום דבר לעתיד" כדברי אבי, ולאזן ביניהם את הפנסיה כיום. לאחר התייעצות עם האקטואר הוחלט על איזון הפנסיה באמצעות חלקו של אבי בדירה המשותפת, אותה מלכתחילה הוסכם כי רחלי תרכוש מאבי. התשלום בפועל היה באמצעות הפחתת סכום הפנסיה שהיה על אבי לשלם לרחלי, מהסכום אשר על רחלי היה לשלם לאבי עבור חלקו בדירה המשותפת.

נקודה שלישית שברצוני לציין- רובם ככולם של בני הזוג אשר מסכימים על אופציית היוון זכויות הפנסיה לא עושים ע"י שבירת קרן הפנסיה של הצד שצריך לשלם למשנהו, אלא התשלום מבוצע באמצעות זכות אחרת שצברו הצדדים במהלך הנישואין כמו למשל בעת איזון הדירה המשותפת של הצדדים או חסכון כספי שצברו.

ורביעית- כאשר משולם כיום סכום כסף, במקום בעוד X שנים קדימה, יש לקחת בחשבון את "מחיר הכסף". המחיר הזה הינו אחוז מסויים אשר יופחת מהסכום הסופי להעברה בגין הפנסיה. על איזה היקף הפחתה מדובר? סדרי הגודל משתנים ממקרה למקרה, העיקרון שעליו מסכימים רוב האקטוארים הינו, שככל שבן הזוג שאמור לשלם למשנהו צעיר יותר ו"רחוק" ממועד פרישה לפנסיה, כך אחוז ההפחתה יהיה גבוה יותר. בסופו של דבר האחוז הספציפי נסגר לרוב אצל כל זוג וזוג במסגרת המשא ומתן.

בניגוד לכל האמור, הרי שאת הדירה המשותפת, חשבונות הבנק, מיטלטלין כלי רכב וכיוצא באלו- קל הרבה יותר לאזן מיידית בין הצדדים.

כל אלו הינם נכסים אשר ניתן לאמוד מיידית את שוויים, או על ידי איש מקצוע כמו שמאי או מתווך, או באמצעות כניסה _לאתרים בהם מדווחות עסקאות רכישת נכסי מקרקעין לפי ערים וישובים. וכמובן במידה ואף אחד מהצדדים לא מעוניין או לא מסוגל לרכוש את חלקו של משנהו בדירה או ברכב- הנכס יצא למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר.

כמובן שבמידה ועל הדירה רובצת משכנתא או על הרכב רשומה הלוואה, הרי שיש לפרוע אותן טרם חלוקת התמורה בין הצדדים. במידה ואחד מהצדדים קונה את חלקו של משנהו, אנו נפחית את סכום המשכנתא /ההלוואה מהנכס, ועל הצד הקונה יהיה לשלם לשני את מחצית היתרה.

כאשר עטרה, 39 וגדי,37 הגיעו אלי, הם התלבטו רבות לגבי הדירה המשותפת והאם זה הזמן הנכון למכור אותה. לזוג היו 3 ילדים גילת, 15, דניאלה, 12, ויואב בן 6. לבני הזוג היה חשוב למצוא פתרון ששניהם יוכלו לחיות עימו בשלום, ובעיקר עבור ילדיהם, יצמצם את הטלטלה של הגירושין. לאף אחד מהם לא היתה יכולת כלכלית לרכוש את חלקו של משנהו בדירה. לאחר הליך של מספר פגישות, התייעצות עם שמאי מקרקעין ועם יועץ משכנתאות, הגענו להסכמה יצירתית לפיה גדי ירכוש את חלקה של עטרה בדירה, אולם רק בעוד 4 שנים, כאשר הבת הבכורה כבר תתגייס לצבא. עד אז הוסכם כי עטרה תמשיך לגור בדירה וכנגד תשלום שכ"ד לגדי, יקוזזו דמי המזונות אשר היה עליו לשלם לה עקב פער ההכנסות שהיה בי השניים. כך הרווחנו שני דברים שהיו חשובים לבני הזוג- לא היתה להם יכולת כלכלית לרכוש את הדירה כיום ולכן דחיית הרכישה בפועל, אפשרה לגדי מספיק זמן למציאת מקורות מימון, ומנגד הישארות עטורה בדירה שירתה את הדבר החשוב ביותר שהוגדר כבר בפגישה הראשונה- צמצום ככל שניתן את השינויים לילדים עקב הגירושין.

ללא ספק הפתרון אליו הגענו שירת את האינטרס של שני הצדדים.

ומה לגבי חובות שנבצרו במהלך הנישואין? כמובן גם אלו יתאזנו בין הצדדים בשווה והם יפרעו אותם מחצה על מחצה טרם הפרדת החשבונות וביצוע הגירושין. כך היה במקרה של אילנה, 40 ורוני, 46 אשר, למצער, הגיעו אלי עם חובות גבוהים יותר מנכסים וזכויות… הם היו הורים לילדה אחת בת 3, ולגבי הסדרי השהות עימה כמו גם מזונותיה, הם הסכימו מייד. אולם חלוקת הרכוש או ליתר דיוק- החובות- השתנתה מספר פעמים טרם הגענו להסכמה סופית. מאחר וגובה הלוואות בני הזוג יחד עם יתרת החובה בחשבון המשותף, היו גבוהים, הוחלט בלית ברירה כי כל אחד מהצדדים יטול בחשבונו הנפרד הלוואה בגובה מחצית החובות, בכדי לפרוע יחד את החוב המשותף ולסגור את חשבון הבנק שלהם.

אם לסכם את נושא חלוקת הרכוש בגירושין אנו מבינים כי תא משפחתי המתפצל לשניים נדרש לאי-אלו התאמות למציאות החדשה של שני בני הזוג. במידה ובני הזוג ישכילו להגיע להסכמות יצירתיות שתואמות את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, שלב זה יעבור עם פחות נזקים, ויותר עתודות כספיות לשימוש בני הזוג ביום שאחרי.

בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין, ללא שום עלות כאן בלינק:
 https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)

בעת הגירושין על ההורים לקבוע ביניהם את חלוקת ימי השהייה של הילדים עימם. הרבה זוגות מבקשים ליצור הסדר של חלוקה שוויונית של ימות השבוע וסופי השבוע, כך שהילדים ישהו "חצי בחצי" עם שניהם.

אבל איך עושים זאת? הרי יש לנו שבוע בן שבעה ימים, מספר אי-זוגי אשר אינו מתחלק ל 2… תתפלאו לשמוע- יש יותר מהסדר אחד של חלוקת ימים אשר מגשים את החלוקה השוויונית, ואני אביא כאן להלן כמה דוגמאות של הסדרים כאלו, כולל טבלאות ימים בתחתית המאמר אשר יעזרו לכם להחליט איזה מההסדרים הכי נוח ומתאים לכם ולילדיכם.

חשוב לי לומר שאמנם רשמתי מתחת לכל הסדר את ה"יתרונות" ו"חסרונות" שלו, אולם מדובר בדבר סובייקטיבי- ומאוד יכול להיות שחסרון עבור זוג הורים אחד, ייתפס כיתרון עבור זוג הורים אחר, לכן חשוב לבחון מה ההסדר הנוח עבורכם, ולהתייחס אל ההערות שלי לכל הסדר יותר כאל המלצה או חומר למחשבה.

אופציה א' – יום-יום לסירוגין + חמישי מתחלף

בהסדר זה מוגדרים 2 ימים קבועים לאמא, 2 ימים קבועים לאבא, ויום אחד מתחלף לסירוגין- הוא יום חמישי, אשר יתחלף באופן הופכי לסופ"ש.

כלומר- אם הימים של האמא הם לצורך העניין ראשון+ שלישי, ושל האבא שני+ רביעי זה אומר שמידי שבוע אלו הם ימי השהייה הקבועים, אשר לא משתנים.

מה שכן ישתנה מידי שבוע הוא יום חמישי- הילדים ישהו ביום חמישי אצל ההורה אצלו לא ישהו בסופ"ש העוקב. ועל כן ביחידת זמן של שבועיים לכל אחד מההורים יהיה חמישי "שלו", בשבוע שבסופו הילדים שוהים אצל ההורה השני.

ניתן לראות בטבלה את הימים הקבועים ואת חמישי המתחלף הופכי לסופ"ש:

אופציה ב'- 2 ימים צמודים לכל הורה + חמישי מתחלף

ההבדל בין הסדר זה לבין הקודם הינו בכך שהיומיים הקבועים של כל אחד מההורים צמודים זה לזה. מעבר לכך יש לנו חמישי מתחלף הופכי לסופ"ש כמו בהסדר הקודם.

היתרון של הסדר זה הוא שהילדים ישנים יומיים רצוף אצל כל הורה ולא בכל לילה במיטה אחרת. מנגד יש מי שרואה כחיסרון את זה שימים ראשון + שני שייכים לאותו ההורה, מה שיוצר בפועל רצף שהייה משישי עד שלישי בבוקר אצל אותו הורה, ובימים אלו הילדים לא שוהים עם ההורה השני.

אופציה ג'- הסדר "מראה" כל הימים מתחלפים מידי שבוע

בהסדר זה מחליפים ההורים בכל שבוע את כל הימים ביניהם, כפי שניתן לראות בטבלה. חשוב לקחת בחשבון שמצד אחד יש כאן יתרון של מס' ימים רצופים אצל כל הורה מה שייתכן ויקל על הילדים שלא יצטרכו בכל לילה לישון במיטה אחרת. מנגד יש חסרון להסדר זה בעיקר בנוגע לתכנון של תוכניות עתידיות (נראה שיותר על ההורים מאשר על הילדים) – כי הרי בכל שבוע כל הימים של ההורים מתחלפים והם הפוכים לימים של השבוע שעבר, מה שעלול להקשות על התחייבות לפעילות ביום קבוע – למשל קורס שההורה רוצה ללמוד, או יום עבודה קבוע אחרי צהריים, תכנון חופשה גם יצריך בדיקה מדוקדקת של לוח השנה בכדי לוודא שהחופשה נופלת על ימים שבהם הילדים שוהים/לא שוהים אצל אותו הורה.

אופציה ד'- 2 ימים צמודים לכל הורה + שלישי מתחלף

ההבדל בין ההסדר הזה לבין ההסדר המובא באופציה ב' לעיל, הינו שהיום המתחלף כאן הינו יום שלישי, ולא חמישי.

דבר זה יוצר רצף של מס' ימים בכל שבוע אצל כל הורה, תוף ששומרים על העיקרון שלכל הורה יש 2 ימים קבועים שלא משתנים, וכאמור יום שלישי מתחלף באופן הופכי לסופ"ש.

 אז למה שתבחרו בי כמגשרת שלכם

אני עורכת דין ומגשרת לדיני משפחה וגירושין, ועוסקת אך ורק בתחום זה,  מעל 21 שנים.

במשך שנים ייצגתי בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. פעם את הגבר, פעם את האישה…ראיתי איך אנשים מכלים את מרצם, כוחם, זמנם, כספם, והאנרגיות שלהם, עד תום, בהליך משפטי מכוער, אליו יודעים איך נכנסים אולם לא איך יוצאים….

גירושין הם תקופה לא קלה בחיים, והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מסבירה ללקוחותיי- שהדרך בה זוג מתגרש היא קריטית ביותר, ולכן כל מי שפונה אלי מקבל ממני מיד ולפני הכל- נאום קטן על למה עדיך להתגרש בגישור, ולא הליכים משפטיים.

בתי המשפט מלאים בזוגות מתגרשים אשר מוכיחים שאפשר להתגרש במאבק משפטי לוחמני אשר הופך את בני הזוג לשונאים ואויבים, ותוך כדי גם שם את הילדים באמצע בין שני ההורים, וגורם להם נזק שעלול להיות טראומה לכל החיים ולא פחות מכך…

המציאות במשרד שלי מוכיחה- שאפשר גם להתגרש בדרך אחרת- הסכמית ומשותפת !

ובואו נבהיר רק כדי שלא תבינו אותי לא נכון- "להתגרש אחרת, להתגרש בהסכמה" לא  אומר שאתם צריכים להיות חברים הכי טובים אחרי הגירושין (אם תהיו- נפלא, אבל לא חובה) וגם לא אומר שאתם תצאו מהמשרד שלי יד ביד אחרי חתימת הסכם הגירושין.

מה זה כן אומר?

העקרונות והערכים שמובילים אותי הם:

א. מיקוד במטרה- הליך קצר יחסית, ממוקד, שקוף לצדדים.

ב. ניסיון מקצועי רב על פני מאות גישורים והסכמים (אולי אפילו אלפי הסכמים- האמת, לא ספרתי בכמה זוגות טיפלתי ב 18 שנותיי בתחום). הניסיון הרב שלי  מאפשר הגעה לפתרונות שמותאמים אל בני הזוג הספציפיים, וגם מחוברים אל המציאות הפסיקתית והחוק במדינה.

ג. בנוסף הגישור מתנהל כך באופן של השארת השיח בין בני הזוג ברמה שקולה, רציונאלית ומתונה. חשוב לי להזכיר לבני הזוג כל הזמן כי יש בכוחם ובשליטתם לצמצם נזקים לילדים מעצם כך שהם יבחרו להשאיר את המלחמות והמאבקים בצד. ניתן להגיע לפתרונות מותאמים לשני הצדדים גם בלי הקזת דם. וחשוב לזכור כי גם אחרי הגירושין ממשיכים להיות זוג הורים לילדים, זוג הורים שצריך לתקשר ולתאם את ענייני הילדים כמעט ברמה יומיומית (לפעמים יותר מאשר בזמן הנישואין).

אין נושא שהוא מחוץ לשולחן הגישור- דנים בכל מה שמעלים בני הזוג, גם בפגישות משותפות שלי עם שני הצדדים וגם בפגישות נפרדות (שלי עם בן/בת זוג אחד בכל פעם), וזאת במטרה להגדיר את חילוקי הדעות בין הצדדים ולמצוא לכולם פתרון מוסכם.

פתרונות יצירתיים ומדורגים ככל שיש בכך צורך- לא כל מה שנכון לכם כיום יהיה נכון לכם בעוד 4 או 5 שנים, לכן במהלך הגישור אנו דנים בהסכמות תוך שימת לב לשינויים צפויים בעתיד, בין אם בנוגע לילדים ובין אם שיוניים הנוגעים לבני הזוג. אנו יכולים לקבוע הסכמות שמשתנות לאחר פרק זמן מסויים המוגדר בהסכם, בין אם במועד הגעה של אחד הילדים לגיל סמויים או בין אם בנקודת זמן אחרת שתיקבע בהסכמה. מטרתה של גישה זו הינה להפוך את ההסכם שלכם לכזה שנותן מענה לשנים ארוכות קדימה, וחוסך מכם התדיינות מחודשת בעוד X שנים כאשר פרמטרים מסויימים השתנו.

מאות זוגות בהם טיפלתי עד היום הצליחו לסיים את הגישור בהצלחה ולחתום בסופו על הסכם גירושין כולל.

אם אתם מתלבטים האם גישור הוא ההליך הנכון לכם, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר עוד היום ולהגיע לפגישת היכרות. זיכרו- אם החלטתם להתגרש, יש לכם אפשרות לעשות זאת בצורה מכובדת, ממוקדת, קצרה וזולה, שתאפשר לכם להישאר בני אדם, להמשיך להיות זוג הורים לילדיכם, ולקבל שליטה על חייכם שאחרי הגירושין.

מוזמנים ליצור עימי קשר עוד היום לקבלת פרטים !