את אריקה הכרתי לפני כ 10 שנים. היא ובעלה דאז – זוג בשנות ה 60+ לחייהם, פנו אלי להליך גישור גירושין. הגישור הסתיים מהר יחסית, ובצורה מכובדת והסכמית, והם יצאו כל אחד לדרכו הנפרדת.
אחרי 3 שנים בערך אריקה יצרה איתי קשר, כבר בטלפון קלטתי עד כמה היא מאושרת, וכשהיא הגיעה למשרדי עם בן זוגה המקסים רוברטו, לא היה ספק שהשניים מאוהבים כמו זוג צעיר !.
מאחר ובגיל זה כבר כל אחד מהם היה עם רכשו ונכסים משלו, והם, בתבונה רבה, ידעו שעם כל הכבוד לאהבה הגדולה שלהם, הילדים שלהם (שהיו כמובן כבר עם משפחות משלהם) ציפו שהעניינים בין בני הזוג יוסדרו מראש כדי שלא להגיע למצב חלילה של סכסוך עתידי בין היורשים של כל צד. זה היה מובן מאוד, כי הרי בפרק ב', בטח ובטח בגילאים מאוחרים, יש כבר אינטרסים נוספים שעל בני הזוג לקחת בחשבון. הרכשו נצבר בדרך כלל במהלך הנישואין הראשונים, ויש להם מחויבות לילדיהם מאותם נישואין. למעשה להסדיר את הכל מכניס רגיעה ואמון למערכת, ומאפשר לילדים של כל צד ליצור קשר חברי ללא חששות זה עם זה.
בהתאם לכך ניגשתי לעבודה- הכנתי עבור אריקה ורוברטו הסכם ממון, אשר הגדיר את הזכויות והנכסים הנפרדים שלהם, וגם את אלו המשותפים: היה להם חשבון משותף ובנוסף הם רכשו יחד דירה ברומניה אליה נהגו לנסוע לחופשות מעת לעת. ללא ספק הם ידעו להנות מגיל הזהב !!
בנוסף, ערכנו צוואה לכל אחד והגדרנו את הילדים כיורשים של הנכסים הנפרדים, ואת ולגבי הנכס המשותף הגדרנו זכות מגורים וזכות שימוש בנכס לבן הזוג השני שיוותר בחיים, עד 120, ורק לאחר מכן הילדים של כל צד יירשו בפועל את הנכס ויוכלו לממש אותו.
ואחרון חביב- ייפוי כוח מתמשך. גם כאן היתה חשיבות רבה לניסוח הסעיפים בצורה הנכונה לאריקה ורוברטו- על מנת לתת מענה ואיזון עדין בין בני הזוג לבין הילדים של כל צד, אשר אם יופעל ייפוי הכוח המתמשך יצטרכו לפעול יחד בשיתוף פעולה לטובת הצד אשר אינו כשיר.
על אף שהילדים של כל צד דאגו לו ורצו לשמור על טובתו, הרי גם אריקה ורוברטו רצו זה בטובת משנהו אולם לא תמיד הדרך לממש את הרצון הזה זהה עבור שני הצדדים.
סוף דבר- אחרי כחודשיים של שינוי טיוטות וניסוחים, שיחה טלפונית שלי עם ילדיו של רוברטו ופגישת זום עם ילדיה של אריקה, בכדי להסביר לכולם את כל הסעיפים בהם התחבטו ולענות על כל השאלות שהטרידו אותם- אריקה ורוברטו חתמו על הסכם ממון, צוואות, וייפוי כוח מתמשך.
בצאתם ממשרדי, איחלתי להם שהאהבה שלהם תמשיך לפרוח, ואמרתי להם שהם מהווים דוגמא איך לחיות נכון וטוב ולהינות מהגיל הזה בו כבר משוחררים מעול ילדים קטנים, יש ממון שנצבר ומאפשר חיים של רווחה, וכל שנותר הוא פשוט להינות מהחיים.
כאן למטה תוכלו לראות את המשובים החמים שהם כתבו לי.
אם גם אתם מתלבטים לגבי המסמכים הנכונים עבורכם, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר כדי שנבין יחד מה נדרש לכם ספציפית.
שלכם,
עידית
ארכיון הקטגוריה: הסכמים בין בני זוג
הסכם הממון של ניר ויפעת
ניר ויפעת היו זוג מקסים. הם הכירו בפקולטה לרפואה, ואחרי כ 6 שנים יחד ניר הציע ליפעת נישואין ועשה זאת באירוע הצעה מושקע על חוף הים עם הרבה חברים ומשפחה.
מאחר ולניר היתה דירה שהוריו רכשו עבורו במתנה כבר כמה שנים לפני כן, היה זה אך טבעי שההורים ביקשו שבני הזוג יערכו הסכם ממון ביניהם.
אבל למרות שהדבר היה באמת טבעי ומתבקש, כי הרי הדירה נרכשה בכספי ההורים שנחסכו על ידם במשך שנים- להורים עצמם היה לא כל כך נעים להעלות את הנושא בפני בנם ואישתו לעתיד.
הסברתי להם, שאחת הסיבות השכיחות ונפוצות ביותר לעריכת הסכם ממון בין בני זוג, הינה כאשר לאחד מבני הזוג יש נכס בבעלותו ולשני לא, ובמרביתם הגדול מאוד של המקרים מדובר בנכס שהגיע במתנה או ירושה מבני משפחה. יתרה מכך- ברוב המקרים בן הזוג שהנכס אינו שייך לו, ומתבקש לחתום על הסכם ממון, מבין לגמרי את הצורך להגן על הנכס, ולהסדיר את הדברים בהסכם חתום. הרי שווי של דירה לרוב נע סביב מיליוני שקלים ולא פחות מכך. על כן הצורך להבטיח שהדירה תישאר בידי הבן שלי ולא בידי אדם אחר- אפילו אם מדובר בבעל/אישה של הבן שלי, בטח ובטח בראשית הנישואין כשעוד אין ילדים משותפים ובני הזוג בפועל עוד לא ממש איחדו משאבים כספיים- הדבר מאוד הגיוני ומובן !
הרי למצער, אחוזי הגירושין כיום גבוהים, ולא מובן מאליו שזוגיות תחזיק עד עולם. למרבית הצער, אם נלך לפי הסטטיסטיקה- ההיפך הוא הנכון… כיום יש סיכוי לא מבוטל שמערכת הנישואין לא תחזיק עד שבני הזוג יגיעו לשיבה טובה יחד, אלא תסתיים הרבה לפני כן בפרידה וגירושין…
ואכן, על הרקע הזה, יפעת, שהינה בחורה אינטליגנטית ומוסרית כאחד, הבינה לגמרי את בקשת הוריו של ניר ! היא לרגע לא נפגעה מכך ולא נתנה לכך פרשנות כמו "הם לא בוטחים בקשר שלי ושל ניר".. או "הם לא מאמינים שהנישואין יחזיקו" – היא הבינה שזה בכלל לא קשור לכך. מדובר פרופר ברצון להגן על נכס שנרכש בעמל רב – עמל של ההורים של ניר- ולא של ניר.
על כן הדרך להכנת הסכם הממון והחתימה עליו היתה נעימה וקצרה כאחד !
בהסכם הגדרנו במפורש את הדירה כנכס נפרד, אשר במידה וחלילה בני הזוג ייפרדו יישאר רק בבעלות ניר ולא יאוזן בין הצדדים. בנוסף, החלנו עליהם את חוק יחסי ממון אשר קובע שכל מה שבני הזוג יצברו במהלך הנישואין יהיה שייך לשניהם בשווה. פשוט וקל.
היה לי כל כך כייף לראות את בני הזוג יוצאים מהמשרד שלי עם חיוך ונשיקה של ניר ליפעת, תוך שהם אומרים לי שהערב יש להם טעימות באולם.
איחלתי להם חיים מאושרים, טובים וארוכים יחד ושלא יצטרכו להוציא את ההסכם מהמגירה לעולם.
הסכם ממון- דורית וראובן
דורית וראובן היו זוג כבר כמה שנים טובות.. "מעל 12 שנים" דורית אמרה כשהם הגיעו אלי, וראובן דייק אותה: "דוריתוש זה כבר מעל 13 שנים את מתבלבלת"
הם היו שניהם אלמנים, וזו היתה עבורם זוגיות פרק ב, היא היתה בת 66, הוא בן 71.
הם לא נישאו מעולם, אלא חיו יחד כידועים בציבור, ורוב הזמן התגוררו בדירה של דורית בפתח תקווה.
אחרי 10 שנים שהם ביחד הם פנו אלי ביום בהיר כדי לערוך הסכם ממון, "מה קרה שהגעתם דווקא עכשיו?" תהיתי בחיוך, "בכל זאת אתם כבר הרבה זמן יחד"
"פתאום הסתבר לנו שאפילו שיש לי דירה על שמי בלבד ולראובן אין שום זכויות בה", "ואני גם לא דורש כאלו" ראובן השחיל משפט תוך כדי דבריה של דורית "אז עלינו להציג הסכם ממון שמאמת את זה שאין לו זכויות, כי אני רוצה לקנות עכשיו עוד דירה, עם הבן שלי, ולרשום עליה משכנתא, אז הבנק מתעקש לראות הסכם ממון וגם דורש שראובן יחתום שאין לו זכויות בדירה הזו וגם לא בזאת שאני קונה עם הבן. ניסיתי להסביר שאין לי ולראובן חשבון משותף ושכל אחד מתנהל בנפרד אבל הם לא היו מוכנים לשמוע ".
"אני מבינה", עניתי לשניים, "מבחינת הבנק הוא לא מתעניין באופי הזוגיות ביניכם, הוא רק רוצה לדעת שהוא לא יהיה חשוף בעתיד לטענות או תביעות של ראובן על כך שהבנק איפשר לך לקחת משכנתא, ושלא יעלה שום ספק אם הזוגיות שלכם מחייבת את ראובן בחובות (משכנתא) שלך או לא. אז כדי "ללכת על בטוח" הבנק דורש מכם להציג הסכם ממון שבו ראובן מצהיר שאין לו זכויות ברכוש שלך, הן הקיים והן העתידי".
"גם אני אצהיר על כך כלפיו כמובן !" ענתה דורית ואני הנהנתי "בוודאי, אנחנו למעשה ניתן בהסכם ממון ביטוי לאופן ההתנהלות שלכם לאורך כל השנים: "הפרדה רכושית מוחלטת".
ואכן כך היה
בהסכם של דורית וראובן הגדרנו שלכל אחד מהם זכויות ורכוש שהוא צבר בזוגיות, וגם לפניה, וכן יצבור בעתיד, ולאף צד אין ולא יהיה חלק ברכוש של משנהו. החלנו את הסעיף הזה באופן מלא וגורף גם על חובות, הלוואות, משכנתא וכולי, ללא יוצא מהכלל.
בנוסף, מאחר והשניים התגוררו כאמור רוב הזמן בדירה בבעלותה של דורית, ובמהלך השנים חלקו בהוצאות השוטפות, הם רצו לתת גם לכך ביטוי על הכתב ("תכניסי את כל הסעיפים אנחנו לא נעשה עוד הסכם לפחות ב 10 שנים הבאות" צחקה דורית) ולכן ציינתי בהסכם את הסכום אשר ראובן נהג להעביר כל חודש לדורית עבור הוצאות הדירה (ארנונה, חשמל וכיוצ"ב) וכמובן הובהר בסעיף מה שהיה ברור מאליו אך למרות זאת ציינתי זאת במפורש- שהשתתפות זו של ראובן בהוצאות הדירה, לא תקנה לו זכויות בעלות/קנייניות בדירה בשום שלב.
ובסיומת גם הכנסנו סעיף שמגדיר שאם חלילה השניים יחליטו להיפרד זמ"ז, ראובן יעזוב את הדירה תוך 45 יום.
בנוסף להסכם ממון דורית וראובן ערכו גם צוואות. היתה ביניהם תמימות דעים והסכמה, שכל אחד מוריש את כל רכושו נכסיו לילדיו בלבד, ולבן הזוג השני לא יהיו זכויות ירושה, אבל הם לא הבינו למה אם עושים הסכם ממון זה לא מספיק וחיביים גם לעשות צוואה. הסברתי להם את מה שהרבה אנשים לא יודעים: הסכם ממון מגדיר איך יתחלק (או לא יתחלק) הרכוש של כל אחד מבני הזוג אם הם ייפרדו זו מזה. אבל במידה ואחד מהם ימות תוך כדי הזוגיות, בן הזוג השני יירש חצי (!) מכל הרכוש של הצד הנפטר, והילדים של הנפטר יירשו את המחצית השניה ויתחלקו בה ביניהם… "טוב זה ממש לא מה שאנו רוצים" הם אמרו- ועל כן ערכנו גם צוואה עבור כל אחד מהם.
לאחר כחודש מאז התחלנו בתהליך הם חתמו על הצוואות בפניי במשרדי (וכמובן בנוכחות עדה נוספת- חובת חתימה בפני 2 עדים).
במקביל הם גם חתמו על הסכם הממון במשרדי, ואני הסברתי לדורית וראובן שמאחר והם לא נשואים אין חובה לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה, אבל במקרה שלהם אנחנו כן נעשה זאת, מ 2 סיבות:
א. אני תמיד ממליצה לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, כי רק כך הוא מקבל תוקף פסק דין ומשרת את המטרה לשמה ערכנו אותו- לתת לצדדים וודאות, יציבות וידיעה שהכל מוסדר ביניהם ואפשר להמשיך בחיי הזוגיות ברוגע ושלווה. במקרה שלהם מאחר וכבר היו להם ילדים בוגרים עם משפחות משלהם, ההסכם הזה נתן רוגע גם לילדיו של כל צד אשר מבחינתם ההסכם סיפק אישור לכך שההורה אינו חשוף להשפעה בלתי הוגנת, שנכסיו אינם נמצאים בסיכון, והסכם הממון הבטיח זאת.
ב. במקרה של דורית וראובן הבנק דרש הסכם עם תוקף פסק דין מה שכמובן הצריך את הגשתו לבית המשפט.
בשבוע שעבר בני הזוג אישרו את ההסכם בדיון קצר בפני בית המשפט לענייני משפחה, והתהליך הסתיים בהצלחה.
דורית שלחה לי הודעת תודה "עכשיו גם אני, גם ראובן, וגם הילדים של כל אחד מאיתנו יכולים לישון בשקט".
הסכם הממון של עינת ודרור
עינת ודרור היו זוג צעיר ונחמד, באמצע שנות ה 30. שניהם היו אינטליגנטיים, משכילים, כל אחד עם קריירה מכובדת. הם היו ביחד כשנה וחצי בערך והיחסים התקדמו יפה (-: באופן טבעי הם החליטו בשלב מסוים "לאחד כתובות" ואז השלב הטבעי הבא מבחינתם, היה לערוך הסכם ממון.
האמת, לא הייתי צריכה להסביר יותר מידי למה חיוני להם לערוך הסכם, הם באמת היו מביני עניין, ורצו להגדיר יחד את כל מה שנובע מהעובדה שלכל אחד מהם היו נכסים וזכויות שנצברו לפני שהם הכירו: לעינת היתה דירה וגם זכויות דיגיטליות לא שגרתיות שצברה בעבודתה, ולדרור היו זכויות כספיות בעיקר.
כשישבנו לשוחח יחד הבהרנו את כל מה שנבע מההסכם- גם הגדרה רכושית נפרדת, בראש ובראשונה לגבי הדירה של עינת אותה היא ירשה מסבתה, והספיקה לסיים לשלם את המשכנתא מס' שנים לפני שהכירה את דרור (היא ירשה את הדירה יחד עם אחיה ורכשה ממנו את חלקו ולכן לקחה בזמנו משכנתא – כך היא הסבירה לי בפגישה), וגם הגדרה של מגורים משותפים בדירה של עינת מבלי שהדבר יקנה לדרור זכויות בעלות / קניין בדירה. בנוסף, מאחר והם חשבו לרכוש דירה משותפת יחד בהמשך, חשוב היה להגדיר את כל מה שנבע מהדירה של עינת בהסכם בצורה מדויקת וברורה, כדי שאף גורם או גוף רשמי לא יראה את הדירה כנכס משותף גם לדרור, מה שהיה מבטל את מטרתו ומשמעותו של הסכם הממון וגם היה מחיל על דרור מיסוי של דירה שנייה, על אף שבפועל אין לו כלל דירה…
על כל זאת ועוד כמה דברים חשובים שוחחתי עם בני הזוג במשך 2 פגישות, עד שהגענו לנוסח סופי עליו הם חתמו בפניי, אותו הגשנו לאישור בית המשפט למשפחה ומתן תוקף פסק דין.
השבוע עינת שלחה לי משוב מחמם לב, מסוג המשובים שכל כך כייף לקבל, משוב מלא בהכרת תודה והערכה. הנה מה שהיא כתבה לי בשמה ובשם דרור, ועוד הוסיפה בוואצאפ עוד כמה מילות תודה שהסבו לי סיפוק גדול !
אני מאחלת לשניים שהזוגיות שלהם תמשיך לשגשג ולפרוח בהרמוניה ואהבה !
ולי אני מאחלת עוד הרבה לקוחות מקסימים כמו עינת ודרור !
המקרה של שרית ורן
שרית ורן היו זוג מזה כ 3 שנים כאשר שרית פנתה אלי כדי להתייעץ האם חשוב שהיא ורן יערכו הסכם ממון. היא סיפרה שהם לא נשואים ולא מתכוונים להינשא, וזה על פניו היה נשמע כמקרה שגרתי, אבל בפועל כשהעמקנו בשיחה הסתבר שמהזווית של שרית היתה חשיבות רבה לערוך הסכם.
ואולם, למרות החשיבות- עליה כבר אפרט- שרית סירבה להפנים זאת ולעשות צעד קדימה בנושא.
אז ככה: שרית סיפרה שהיא בזוגיות עם רן כבר כמה שנים, ללא נישואין. לה יש דירה שרכשה הרבה לפני שהכירה אותו. עד כאן בסדר חשבתי, וגם אמרתי לה – "מה ששלך שלך. אין בעיה". "אבל", היא הוסיפה, כאילו ידעה שהמשפט הבא כבר קצת יסבך את העניינים: "שכר הדירה מהדירה שלי נכנס לחשבון בנק של רן, כי היתה לי לפני שנה איזו בעיה בחשבון שלי, וחשבתי שזה פתרון זמני ובסוף זה נשאר ככה עד היום".
"אוקיי… נשמע מהטון שלך שאת מבינה שיש כאן פוטנציאל לבעיה" אמרתי לה "את מבינה שאם חלילה הזוגיות תעלה על שירטון, רן עלול לטעון שזה שהכנסת את שכר הדירה לחשבונו מעידה על כוונה שלך לשתף אותו בדירה הזו…"
אבל כאילו זה לא מספיק, שרית "רק" הוסיפה את הפרט ה"פעוט" הבא: "אנחנו מתכוונים בערך עוד שנה לעבור לגור בדירה שלי, כי הדירה שאנו שוכרים כיום תיכנס אז לתמ"א…"
המשכתי לדבר איתה כדי לשמוע עוד כמה פרטים, כי הרגשתי שאני לא מקבלת את התמונה המלאה, ושאולי כבר כיום יש להם מחלוקות כלשהן ששרית לא סיפרה עליהן. ואכן חושיי לא הטעו אותי, כי בסוף שרית אמרה שהם התווכחו "כי לפני שנעבור לגור בדירה שלי צריך יהיה לשפץ כמה דברים כדי שאפשר יהיה לגור בה בכיף, אז היה לנו ויכוח על זה גם כן, כי זה אומר שאנחנו מעלים את השווי של הנכס- רן קרא לזה "משביחים אותו" היא אמרה.
לבי יצא אל שרית אשר בתוכה הבינה שחשוב מאוד שהיא ובן זוגה יערכו הסכם כי פוטנציאל ההסתבכות היה ברור לגמרי, ומה שהיה עלול להיות בסיכון היה הדירה שלה, אולם למרות זאת נשמע היה שהיא מעדיפה שלא להתמודד עם הקושי ולא לצאת מאזור הנוחות, אולי בגלל חשש לאבד את בן זוגה, אולי מסיבות אחרות שלא היו גלויות לי.
לפני סיום השיחה אמרתי לה "תראי, אני מאחלת לכם בכל ליבי שהכל יעבור על מי מנוחות ותמשיכו לחיות יחד בכיף ובאהבה. אבל מאחר ואת התקשרת אלי לשאול אם לעשות הסכם ממון או לא, את "הרחת" שעלולה להיות כאן איזו בעיה שכדאי לחשוב כבר היום איך לתת לה מענה ולא לחכות עם זה.. וגם הדגשת שחשובה לך וודאות בחיים, לכן נתתי לך תשובות אשר מבוססות על מקרים בהם טיפלתי ומקרים אחרים שהגיעו לבתי המשפט להכרעה כי בני הזוג שנפרדו היו חלוקים ביניהם (חלוקים… מילה עדינה…), אבל מכאן המושכות בידיים שלך. את מקבלת את ההחלטה. תפקידי רק להסביר אם יש פוטנציאל הסתבכות, ובמקרה שלך את מבינה שיש – ובאמצעות הסכם ממון נוכל לתת לכך פתרון מראש ולמנוע את ההסתבכות העתידית".
שרית הודתה לי ואמרה שהיא חייבת לחשוב על הדברים ותחזור אלי.
מה דעתכם? האם שרית חזרה אלי עם רן בכדי לעשות הסכם ממון ? או שאולי היא היתה מאלו אשר טומנים ראשם בחול, וכמה שנים אחרי כן מכים על חטא כי פתאום העניינים מסתבכים, והם מבינים שכבר מאוחר מידי ואי אפשר לתקן בדיעבד את מה שלא נעשה בזמן אמת…
**עריכה אחרי שנתיים: שרית לא חזרה אלי ולא עשתה הסכם ממון. אחרי שנתיים היא יצרה איתי קשר ביום בהיר, והזכירה לי את המקרה שלה. היא סיפרה שהיא ורן נפרדו כי כשהם עמדו לעבור לגור בדירה שלה הוא עשה סימנים שמחפש איך לנכס לעצמו זכויות בדירה, להשקיע בה כספים הרבה מעל מה שהיה צורך, ועוד. שרית החליטה שזה הזמן לסיים את הקשר, לפני שיהיה מאוחר מידי…
וואו מצער לשמוע שככה הדברים התגלגלו אמרתי לה, ולמה התקשרת אלי היום?
כי יש לי בן זוג חדש – אלי- ויש לו גם דירה משלו והפעם שנינו רוצים לעשות הסכם ממון
"כל הכבוד לך" אמרתי לה ! "החוכמה בחיים היא ללמוד מטעויות- ואת למדת"
פתחתי יומן ותיאמתי פגישה משותפת לה ולאלי יחד איתי לשם התקדמות עם הסכם ממון עבורם (-:
האם הסכם ממון מנוגד לרעיון של אהבה וזוגיות?
אני שומעת לא אחת על כך שיש חשש לאחד מבני הזוג להעלות נושא של עריכת הסכם ממון, כביכול רעיון עריכת הסכם מטיל ספק במידת האהבה בין בני הזוג.. זה כל כך לא רומנטי.. זה מנוגד לרעיון של חתונה ושל להזדקן יחד… אבל אחרי שנים ארוכות בתחום אני חייבת לומר, שאני חושבת שההיפך הוא הנכון ! ישנם כל כך הרבה מקרים שממחישים עד כמה דווקא עריכת הסכם ממון היא הדבר הכי נכון עבור הזוגיות, והיא הדבר אשר יכניס לתוכה שקט, רוגע, וודאות, יציבות.
העולם כיום שונה מאוד משהיה לפני 30-40 שנה, כשההורים שלנו התחתנו.. רובם התחתנו אז כשהם בני 20 וקצת, התחילו את החיים המשותפים פחות או יותר מאותה נקודת פתיחה, ובמרביתם הגדול של המקרים גם אם לא היה להם טוב בזוגיות, הם נשארו יחד עד זיקנה, ולמעשה, עד סוף ימיהם.
אבל כל כך הרבה דברים השתנו מאז: תוחלת החיים עלתה, זוגות מגיעים לחתונה בגיל הרבה יותר מאוחר, סביב גילאי 30 ולמעלה מכך. חלקם כבר התחילו לפתח קריירה ולצבור זכויות וכספים; המציאות מוכיחה שהגישה למוסד הזוגיות השתנתה משמעותית: חלק לא מבוטל מהזוגות יתגרש בשלב מסויים, ויפנה לזוגיות פרק ב, ג ויותר מכך.
הסכם ממון נועד להכניס סדר ו- ודאות לתוך המערכת הזו, המשתנה תדיר. לגיטימי שאדם ירצה להגן על רכוש או זכות שצבר טרם הנישואין/טרם הזוגיות, והדבר לא מנוגד לאהבה ולרומנטיקה, אלא מסמל את קול ההיגיון. כי בעולם בו יש מגוון של מערכות זוגיות, עם נישואין, בלעדיהם, זוגיות ראשונה, שנייה, שלישית.. זוגות חד מיניים, ידועים בציבור.. מגוון האופציות הקיים כיום הינו גדול מאי פעם. לבקש לערוך הסכם ממון הינה דרישה לגיטימית במצב זה, וכאשר ההסכם נועד לדאוג לשני הצדדים ולא רק לצד החזק כלכלית, זוהי מחשבה יפה אשר נועדה לספק ביטחון, וודאות ורוגע לשני הצדדים. ודווקא ביטחון, וודאות ורוגע הם מה שלעיתים הזוגיות צריכה, על מנת להאריך ימים
מזדהה עם האמור? רוצה לקבל מידע נוסף?
אני מזמינה אותך להירשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל ללא עלות את המדריך
שכתבתי "הכל על הסכמי ממון"- שיסביר לך איך לערוך הסכם: שישמור על הזוגיות שלכם,
יבטיח את עתידכם, ויחסוך לכם זמן וכסף !
כאן נרשמים
https://idit.ravpage.co.il/prenup