ארכיון הקטגוריה: צוואות

תמונה של ספרי חוק ומשפט למאמר חוק הירושה מה הוא אומר?

חוק הירושה – מה הוא אומר?

הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובעות כי בהיעדר צוואה, תהא חלוקת הירושה עפ"י דין, כלומר כל שהמנוח הותיר אחריו- יעבור לבן-זוגו ולילדיו (או לנכדיו אם ילדיו נפטרו) בחלקים שווים. אם לנפטר לא היו ילדים/נכדים, יירש בן-זוגו את נכסיו בשווה יחד עם הורי-הנפטר. אם לנפטר לא היו ילדים, אך היו לו במותו אחים או צאצאיהם או הורי הורים, בן-הזוג יקבל 2/3 מהירושה, והאחרים יקבלו 1/3 שיתחלק ביניהם.

בבסיס דיני הירושה עומדת זכותו של המוריש לצוות מה יעשה ברכושו, נכסיו וזכויותיו לאחר מותו. זכות זו מוגדרת כ-"החופש לצוות"- זכותו של אדם לערוך צוואה לטובת מי שליבו חפץ, ולכלול בצוואתו כל הוראה שיחפוץ- כל עוד היא חוקית ומוסרית. עיקרון נוסף העומד בבסיס דיני הירושה הינו: "מצווה לקיים את דברי המת"- אשר נלקח מהמקורות היהודיים.

זכותו של המנוח לעשות ברכושו כרצונו לאחר מותו אף הוכרה כזכות קניין חוקתית, מכוח "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", שנחקק בשנת 1992, וקובע בסעיף 3 כי "אין פוגעים בקניינו של אדם".

חוק הירושה כמעט ולא עודכן במשך עשרות שנים למן חקיקתו, ואינו מותאם לרוח התקופה בה אנו חיים, לשינויים בהרכב התא המשפחתי, לעלייה במספר מקרי הגירושין, ולאלטרנטיבות שקמו לזוגיות המסורתית של חופה וקידושין. על כן, החוק אינו מספק פתרון הולם עבור מקרים מיוחדים אלו.

עריכת צוואה מאפשרת לאדם לשלוט ולקבוע כיצד ולמי יעבור רכושו, ונותנת בידיו את העצמאות והאוטונומיה לקבוע הוראות מיוחדות המתאימות לרצונו ולראיית עולמו.

למעשה, עריכת צוואה הינה אחת הפעולות המשפטיות החשובות בחייו של אדם, ואולי החשובה שבהן, שכן במשיכת קולמוס מעביר אדם את כל רכושו, וזכויותיו- באופן גורף- לידי עיזבונו, כלומר לידי יורשיו.

לכל אדם מומלץ לשאול עצמו, האם הוראות חוק הירושה בדבר אופן הורשת הנכסים של הנפטר במצב בו אין צוואה, תואמות את ראיית עולמו, ובמידה ולא- לערוך צוואה אשר תשקף את רצונותיו, ותבטיח שעיזבונו יחולק על פי התנאים הספציפיים שהוא בחר.

אחד המקרים השגרתיים בהם אנשים מבקשים לערוך צוואה הינו כאשר ברצונם שבן הזוג יירש אותם לאחר מותם, ורק לאחר מות בן הזוג יעבור כל העיזבון אל הילדים. אופן הורשה זה יכול להתבצע רק בדרך של עריכת צוואה הדדית, ובניגוד למה שרבים מאמינים – זו אינה דרך ההורשה שקבועה בחוק הירושה, אלא יש להסדיר אותה על ידי עריכת צוואה על ידי שני בני הזוג.

למעשה אנו מבינים, שעריכת צוואה במקרה כזה תאפשר לאדם לשלוט ולקבוע כיצד ולמי יעבור רכושו, ותיתן בידיו את העצמאות והאוטונומיה לקבוע הוראות מיוחדות המתאימות לרצונו ולראיית עולמו.

 

מזדהים עם האמור? מעוניינים לשמוע עוד בנושא? אחת לחודש לערך אני מקיימת וובינר בנושא "צוואות, ייפוי כוח מתמשך והבעת רצון" (ללא עלות).

אני מזמינה אתכם להירשם בלינק הבא, כדי שאני אוכל לשלוח לכם הודעה על התאריך של הוובינר הקרוב:  https://idit.ravpage.co.il/waitingwill

 

נתראה בוובינר !

עידית

 

תמונה של יד חותמת על דף למאמר אז איך אני עורך צוואה?

אז איך אני עורך צוואה?

יד חותמת על נייר

אז איך אני עורך צוואה?

בישראל מוסדרים ענייני ירושות וצוואות בחוק הירושה, אשר נחקק בשנת 1965.

סעיף 1 לחוק קובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו, וסעיף 10 קובע את היורשים עפ"י דין, שהינם מי שהיה במות המוריש בן-זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם.

כלומר: בהיעדר צוואה, תהא חלוקת הירושה עפ"י דין, הווה אומר כל שהמנוח הותיר אחריו יעבור לבן-זוגו ולילדיו (או לנכדיו אם ילדיו נפטרו) באופן שווה. באם לנפטר לא היו ילדים/נכדים, יירש בן-זוגו את נכסיו יחד עם הורי-הנפטר. בן-הזוג יקבל 2/3 מהירושה, והורי-הנפטר יקבלו 1/3.

ואולם, באם הנפטר ערך טרם מותו צוואה, תתבצע חלוקת ירושתו ועיזבונו עפ"י צוואה זו. במידה והוא ערך מס' צוואות- הצוואה האחרונה בזמן היא שתגבר על כל הצוואות האחרות.

צוואה ניתן לערוך באופנים הבאים:

  • צוואה בעדים– אשר הינה הדרך הנפוצה ביותר לעריכת צוואה. המצווה חותם על צוואתו בנוכחות 2 עדים, אשר מאשרים בחתימתם כי אין להם כל קירבה עם המוריש, הם אינם נהנים מהעיזבון, וכי המצווה חתם בפניהם מתוך רצונו הטוב ובלא אילוץ, כפיה, אונס לחץ או השפעה, ולאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו האחרונה. צוואה זו בדרך כלל נערכת ע"י עורך דין.
  • צוואה בכתב-יד– המצווה כותב בכתב-ידו את צוואתו, וחותם עליה בצירוף תאריך החתימה. אין חובה שהמצווה יחתום בנוכחות אדם נוסף.
  • צוואה בפני רשות– נערכת בפני שופט או רשם. כיום כמעט ולא נערכות צוואות בצורה זו.
  • צוואת שכיב-מרע– נמסרת בעל-פה ע"י אדם העומד בפני מוות מיידי. במידה ומאוחר יותר חלפה הסכנה לחייו של האדם, הוא נותר בחיים וחלף חודש מיום שמסר בע"פ את צוואתו- הצוואה מתבטלת.

דרך עריכת צוואה הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים. מי שעורך את הצוואה במקרה זה הינו עו"ד שמתמחה בתחום, וחתימת המצווה על הצוואה הינה בנוכחות 2 עדים ניטרליים שאינם נהנים מן הצוואה- הראשון הוא לרוב עוה"ד שערך את הצוואה, והשני יכול להיות עובד אחר ממשרדו של העו"ד, אולם העדים לא יהיו בשום אופן מכרים וקרובים של המצווה, בכדי שלא להטיל שום ספק בכך שההליך נעשה מתוך רצון חופשי של המצווה וללא מישהו השפיע עליו או כפה עליו דבר מה בעניין.

עריכת הצוואה מרצון חופשי וללא השפעה, כפייה או לחץ בלתי-הוגנים על המצווה היא דרישה מפורשת הקבועה בחוק הירושה. בסופה של הצוואה מצהיר המצווה וחותם כי ערך את צוואתו מרצונו החופשי וללא לחץ או כפייה, וכי זו צוואתו האחרונה.

בתום עריכת הצוואה והחתימה עליה רשאי המצווה להפקיד אותה ב"רשם הירושות", אולם אין חובה בכך, והוא יכול לשמור את הצוואה אצלו או אצל אדם קרוב באם חפץ בכך.

חשוב לציין כי למרות שהמצווה מצהיר בצוואה כי זוהי צוואתו האחרונה הרי שאין כל מניעה לשנות את הצוואה, או לערוך צוואה חדשה, במידה והמצווה חפץ בכך מאוחר יותר, וכמובן שמרגע חתימת הצוואה החדשה, היא תבטל את הקודמת לה.
עוד יצוין כי סכסוכי ירושה הינם הסכסוכים הלוחמניים ביותר מבחינה משפטית, אשר אורכים פרקי זמן ארוכים ביותר עד להכרעת בית המשפט. בלא מעט מהמקרים הופך ההליך המשפטי ל"מלוכלך" ובלתי נעים בלשון המעטה, לעיתים עוד יותר מאשר הליכי גירושין… לכן מומלץ מאוד לערוך צוואה שתיחתם בנוכחות עדים, לפי כל דרישות החוק, ובכך להפחית ככל האפשר את הסיכוי למאבק משפטי בדבר שאלת תוקפה וכשרותה של הצוואה.

והנה 2 מקרים בהם טיפלתי:
סיפור מקרה 1

הגיעה אלי אישה מרובת נכסים אשר בשנים האחרונות החלה להעביר חלק מהרכוש והכספים לשלושת ילדיה. כעת היא רוצה לערוך צוואה שבה גם יוסדר אופן חלוקת הרכוש שנותר ואשר יועבר לילדים רק לאחר שתלך לעולמה, ובנוסף גם יפורט שווי הרכוש שכבר ניתן לילדים במתנה בזמנו, שכן מטרת העל היא שכולם יקבלו את אותה מנה בירושה. ללא ספק זו הדרך החכמה והמושכלת ביותר לפעול, כאשר יש רכוש ונכסים שונים, ומספר יורשים שאמורים לקבלם.

סיפור מקרה 2

הגיע אלי מקרה, בו אדם הלך לעולמו ולמרבית הצער לא טרח להכין צוואה. מדוע למרבית הצער? שכן אותו אדם שימש דירקטור בחברה מסוימת וכעת יש בעייתיות לקבל החלטות במקומו, בנוסף היו לו מספר נכסי מקרקעין בשיתוף עם 3 אחיו וכיום יש רצון למכור את הנכסים… בנוסף הוא קיבל בחייו סכום חודשי קבוע בגין זכויות בנכסים אחרים, וכיום לאחר מותו לא ברור מי זכאי לסכום זה, והפעולה הראשונה שבוצעה היתה לעצור את העברת הכסף ולהפקידו בחשבון נאמנות.
עד שלא יינתן צו ירושה העניינים לא יתקדמו, וזה חבל.

צוואה הייתה פותרת את כל הבעיות, ולמעשה מונעת את היווצרותן מלכתחילה.

לכן בכל הנוגע לצוואות המשפט הנכון ביותר הינו- סוף מעשה במחשבה תחילה.

בברכת בריאות ואריכות ימים !

עידית

מזדהים עם האמור? מעוניינים לשמוע עוד בנושא? אחת לחודש לערך אני מקיימת וובינר בנושא "צוואות, ייפוי כוח מתמשך והבעת רצון" (ללא עלות).

אני מזמינה אתכם להירשם בלינק הבא, כדי שאני אוכל לשלוח לכם הודעה על התאריך של הוובינר הקרוב:  https://idit.ravpage.co.il/waitingwill

 

נתראה בוובינר !

עידית

 

רקע כתום

מיופי כוח ביחד ולחוד

 

כשאדם ממנה מספר אנשים כמיופי כוח מתמשך שלו, לרוב אנחנו נגדיר אותם כמיופים ביחד ולחוד"
מה המשמעות של המושג הזה? איך זה יתבטא בפועל בהתנהלות השוטפת של המיופים במידה וייפוי הכוח יופעל?
אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון שצילמתי, שיבהיר את הנושא

לצפייה:

 

וכמובן אל תשכחו לסמן לייק ולעקוב לקבלת הודעות על סרטונים נוספים

שלכם

עידית