ארכיון הקטגוריה: גישור גירושין

אישה עושה תנועת "לייק" עם שתי הידיים

פשרה היא לא מילה גסה

אישה עושה תנועת "לייק" עם שתי הידיים

בואו נשים את הדברים על השולחן- בגירושין עושים פשרות.

בני זוג מחליטים להתגרש ורוצים לעשות זאת בטוב ובהסכמה, אבל מצד שני  הדבר הראשון שעובר לכל אחד מהם בראש- על מה אני אצטרך להתפשר? אני לא מוכן להתפשר ! על מה אני אצטרך לוותר?  אני רוצה את הבית אני לא מוכן לוותר עליו. אני רוצה הסדרי שהייה רחבים אני לא מוכנה להתפשר בנושא זה ! הפנסיה? צברתי יותר כי עבדתי כל השנים, למה צריך להתחלק בה עכשיו? ועוד ועוד..

חבר'ה כשמתגרשים זה לא פיקניק מפצלים תא משפחתי אחד לשני בתים נפרדים !

המשמעות של הדבר הזה היא לפעמים גם פשרות, וחשוב להבין את זה. האלטרנטיבה – לא להתפשר- היא גרועה, היא נוראית, וחשוב להבין מה ממתין שם מהעבר השני – ממתין שם צד ג' שחותך בבשר החי שיקבע בשבילכם, יחליט עליכם ועל הילדים שלכם- בית המשפט.

בהליכים ארוכים של 3-4 שנים.

שיעלו לכם מאה חמישים אלף שקל, אולי מאתיים אלף ואולי יותר מזה (כן כן).

אבל מה- נלחמים על 500 ₪ במזונות או על תאריך מועד הקרע אם הוא עכשיו או לפני חודש.. המשמעות של המלחמה הזו היא שאתם עלולים להגיע לבית המשפט ושם תשאירו הרבה הרבה יותר. הרבה יותר כסף, הרבה יותר אנרגיות, תשאירו שם לפעמים גם כבוד עצמי, וכמה שנים מהחיים שלכם…
תשאירו שם גם את השנים הטובות של הילדים שלכם, שבמקום להיות נוכחים בהן, תגלו רק בדיעבד שהייתם עסוקים בלהתגרש מאבא או אמא של הילד שלכם.
במקום במסיבת חנוכה שלו בגן, במקום בלתת אוזן קשב או כתף כשהוא צריך אץ זה כי רב עם חבר לא עשיתם את זה מחוסר אכפתיות לילדים שלכם ברור שלא !
פשוט לא היתה לכם פניות רגשית לכך בשנים הקשות של ההליך המשפטי, והאמת- אי אפשר להאשים אתכם.

כל מי שאומר אחרת מזה- שלא חייבים להתפשר וכולי- לא אומר אמת. זה נכון שיש גישורים בהם הפשרה של כל צד היא קטנה יחסית, ויש כאלו שהפשרה רחבה יותר, וזה חד משמעית נכון שמטרת הגישור היא למצוא יחד פתרונות שיתנו מענה לצרכים של שני בני הזוג, ואנחנו גם מצליחים בכך !

ועדיין – להיכנס לגישור ולצפות שהדברים יעבדו לפי הרצון שלי בלבד והצד השני יתיישר לפי זה- זו ציפייה מנותקת מהמציאות.

בגירושין אנו לוקחים משפחה, תא אחד, אשר מורכב ממספר נפשות- פאזל. פאזל שכל החלקים שלו עבדו יחד והתאימו זה לזה במשך מספר שנים.

אבל כעת עלינו להרכיב את הפאזל מחדש, על ידי פיצול שלו ל 2 פאזלים נפרדים.

וכשאנחנו באים לסדר מחדש את החלקים של הפאזל הזה, בלתי אפשרי להשאיר אותו בגודל של הפאזל המקורי.
לא יכול להיות מצב בו רק צד אחד יקבל את כל הפאזל והצד השני לא יקבל פאזל בכלל, או יקבל רק 2-3 חתיכות מהשוליים של הפאזל.

אבל- אפשר לעשות את זה בצורה חכמה. אפשר לעשות את זה בצורה בה כל אחד יקבל משהו שחשוב לו, ומנגד יתגמש וילך לקראת השני בדבר שחשוב לשני.

אתם יודעים למה? כי גישור לגירושין שונה מאוד מגישור בתחומים אחרים. קחו למשל גישור בדיני עבודה – בין עובד למעסיק שלו, או בתחום הבנקאות בין בנק ללקוח, שם ברגע שהעניין נגמר, גם הקשר בין הצדדים יכול להסתיים לחלוטין- אם הם רוצים בכך.

ולכן לפעמים אפשר לעשות את זה בדרך יותר "חותכת" יותר קרה, ולקבוע בצורה "גסה" איפה חותכים כדי לסיים את הסכסוך ולשלוח כל אחד לדרכו החדשה הנפרדת לחלוטין,
או לחילופין- להיאבק בצורה אגרסיבית מכיוון שברגע שיינתן פסק דין זה נגמר,
אפשר לעזוב את העבודה או לעבור בנק. הצד השני לסכסוך לא נשאר לי מול העיניים ובטח ובטח שאני לא חייב להמשיך לשמור איתו על יחסים.

בני זוג שהקימו תא משפחתי ויש להם ילדים משותפים, לעולם לא יגיעו לשלב הזה בו באמת יוכלו להגיד אני מתפטר, אני עוזבת, זהו שכחתי מקיומו של הצד השני.
אין דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. גם אצל זוגות שהגירושין שלהם מסתיימים בצורה מכוערת מאוד- הקיום של ההורה השני של הילדים שלי הוא עובדה.
אי אפשר להתעלם מכך גם אם אנחנו לא בתקשורת עם הצד השני. ולכן גישור לגירושין הוא שונה מגישור בתחומים אחרים.
ולכן פשרה היא לא מילה גסה. רק צריך לעשות זאת בחוכמה.

המילה חוזה באנגלית למאמר מה חשוב לפרט בהסכם גירושין

מה חשוב לפרט בהסכם הגירושין

החלטה של בני זוג להתגרש הינה צעד ראשון אשר בעקבותיו חייבים לבוא מס' צעדים נוספים, בכדי לאפשר לשני הצדדים לבצע את הגירושין בפועל.

בכדי שבני הזוג יוכלו להתגרש, הם יצטרכו קודם לכן להגיע להסכמות באשר לכל העניינים הקשורים בחייהם המשותפים, להעלות אותן על הכתב ולחתום עליהן. המסמך אשר בתוכו יפורטו כל ההסכמות הללו קרוי הסכם גירושין.

תפקידו של הסכם הגירושין הינו לתת לבני הזוג המתגרשים מענה ופתרונות למשך שנים ארוכות קדימה בכל הנושאים הקשורים בהם ובילדיהם, עד אשר הילדים יגיעו לבגירות ולסיום שירותם הצבאי. זו הסיבה שכל כך חשוב שההסכם יהיה מקיף ויסודי, ספציפי וייחודי לבני הזוג ותואם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, את הנסיבות הרלוונטיות להם, פרטי הרכוש, הכספים, הצרכים של הילדים, ולא יהיה "קופי פייסט" של הסכם מזוגות אחרים. הסכם הגירושין למעשה מעצב את החיים שאחרי הגירושין, וכדי שהוא יעצב את החיים שלכם כפי שאתם מעוניינים, ולא את החיים של זוג גרוש אחד- חשוב שהוא יהיה ייחודי לכם, ללא "חורים" וחוסרים למיניהם.

הסכם יסודי ומפורט- ישאיר לכם ראש שקט להתעסק במה שחשוב באמת- הילדים  המשותפים, ודאגה לצורכיהם עד שהם יגדלו ויסיימו צבא כלומר שנים ארוכות קדימה !

בתהליכי גישור לגירושין, זה בדיוק מה שאני עושה יחד עם בני הזוג- אנו דנים יחד על כל נושא ונושא הנובע מהנישואין, ומגיעים להסכמות והכרעות בעניינו. בסוף התהליך יש לנו ביד מסמך שכולל את כל ההסכמות של הזוג בכל העניינים הרלוונטיים לגירושין.

להלן ריכזתי כאן את כל הנושאים אשר חשוב להתייחס אליהם בהסכם:

עצם ההסכמה היסודית להתגרש

ראשית יצויין בהסכם באיזה בית דין רבני יתגרשו בני הזוג, באיזה שלב זה יקרה (לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, לאחר הפרדת המגורים), תשלום אגרות בית הדין ע"י הצדדים, ועוד.

לאחר מכן יובאו כל ההסכמות האחרות בנושאים:

משמורת הילדים והסדרי שהייה

משמורת הילדים והסדרי שהייה עם כל אחד מההורים, שעת ומקום האיסוף וההחזרה של הילד מהורה אחד להורה השני, הסדר חלוקת שהייה בחגים וחופשות מהמסגרות החינוכיות, מנגנון קבלת החלטות הנוגעות לעניינים חינוכיים ורפואיים של הילדים; לפי רצון הצדדים ניתן לכלול גם עניינים אחרים כמו יציאת כל הורה לחופשה עם הילדים בארץ ובחו"ל; חופשה / נסיעת עבודה של כל הורה ללא הילדים (מה שמשליך על ההורה הגרוש השני אשר עימו יישארו הילדים במהלך זמן החופשה של הצד השני), חגיגות ימי הולדת בר/בת מצווה; ועוד.

מימון הוצאות הילדים / מזונות

בפרק המזונות יצויינו הסכמות ההורים לגבי אופן מימון הצרכים של הילדים, החל בצרכים הבסיסיים כמו ביגוד, הנעלה, מדור, מזון ושאר צורכי מחייה, המשך בהוצאות חינוכיות ורפואיות, וכלה בהוצאות כמו חוגים, קייטנות, תנועת נוער, דמי כיס, טלפון סלולארי, ושאר הוצאות שהן מעבר להכרחי ויותר בבחינת מותרות וכל זוג הורים מחליט איזו מהן ובאיזה היקף, ברצונם לכלול בהסכם.

בפרק זה יוגדר גם אופן המימון- האם ההורים יחלקו חשבון הוצאות משותף אשר ממנו ישולמו כל צורכי הילדים, אן שהורה אחד ישלם והשני ישיב לו את חלקו תוך מס' ימים, ועוד.

חלוקת רכוש ואיזון משאבים

הפרק הבא הוא כמובן חלוקת הרכוש, זכויות וכספים המשותפים, בו ייקבעו הזכויות והנכסים אותם מאזנים בני הזוג ביניהם אגב הגירושין, ואיך יאוזנו (אולי מיידי, אולי במועד עתידי בו יהיו הזכויות נזילות). בפרק זה מתייחסים לכל הזכויות מכל מין וסוג כולל מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכיוצ"ב, עסק/חברה, מוניטין עיסקי אם יש, פערי הכנסות ונכסי קריירה אם יש, וגם כמובן משכנתא, יתרת חובה בבנק, וכל חוב או הלוואה אשר צברו בני הזוג.

מזונות אישה וכתובה

על פי הדין העברי עלינו להתייחס בסיום גם למזונות אישה וכתובתה, לרבות תוספת ונדונייה.

הצהרות על חתימה מרצון

בסיום הסכם על שני הצדדים להצהיר על כך שההסכם מגבש את כל ההסכמות ביניהם ללא יוצא מהכלל, על כך שהם מבינים את ההסכמות, וחותמים על ההסכם מרצון חופשי.

כמובן ככל ויש נושאים ספציפיים נוספים אשר רלוונטיים לזוג זה או אחר, אנו נכניס אותם לתוך ההסכם והם יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, למשל מתנות, ירושות, דירה שנרכשה טרם הנישואין, חוב מסוים, ילד בגיר שהצדדים רוצים להסכים גם לגבי עניינים הקשורים בו, ולמעשה כל דבר שקשור לבני הזוג וילדיהם- ייכנס להסכם הגירושין במטרה להפוך אותו למקיף ויסודי, ובכדי שלא להשאיר שום עניין לפרשנות של הצדדים בעתיד.

חשוב להבין כי את ענייני הרכוש והכספים לא ניתן לפתוח בעתיד לדיון מחודש, לכן קריטי ביותר שההסכם יסגור את כל הקצוות בצורה מפורטת ויסודית, ועל כן הצהרת הצדדים על הבנתם את ההסכמות הינה משמעותית ובעלת משקל.

לסיכום

מכל האמור לעיל ברור לנו שאין להפחית בחשיבותו של הסכם גירושין יסודי, שנערך בצורה מקצועית, מנוסח נכון וכולל את כל הפרטים עד הקטנים ביותר, בכדי לספק מענה לזוג המתגרש למשך שנים ארוכות קדימה.

ההסכם חייב לדון בכל העניינים הללו ואחרים נוספים, והכל חייב להיות מפורט בהסכם. אני מפרטת גם את הוויתורים של הצדדים בכדי ששנים אחרי כן הם לא יצטרכו להסתמך על הזיכרון לגבי מה ויתרו, אלא הכל יופיע בהסכם.

בנוסף, יש חשיבות עליונה לכך שהדברים ינוסחו באופן חד משמעי, בר אכיפה ושלא משתמע לשתי פנים- שכן הסכמה לא ברורה עד תומה עלולה להוביל למחלוקת בעתיד לגבי אופן ביצוע ההסכמה בפועל.

ושוב יודגש- לאחר חתימת ההסכם ואישורו בפני ערכאה משפטית- הפרק הרכושי בהסכם אינו ניתן עוד לשינוי, אלא רק בהסכמת שני הצדדים ! עובדה זו הינה קריטית והופכת לבעלת חשיבות עליונה את האופן בו מנוסחות ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג, עד רמת "האותיות הקטנות".

 

תמונה של הסכם קרוע למאמר כל כך חשוב לרדת לפרקים

כל כך חשוב לרדת לפרטים בהסכם

לאחרונה קיימתי פגישת יעוץ לגבי הסכם גירושין שנחתם ואושר לפני כמה שנים, הזוג גרוש כבר מזמן, ילד אחד, 6 שנים בלבד. כמובן אני לא ייצגתי בזמנו אף אחד מהצדדים וכיום יושב עימי בפגישה צד אחד בלבד (לא אציין אם זו האישה או הבעל, מאחר וזה לא משנה לגבי מה שאני רוצה לומר במאמר זה).

קראתי את ההסכם ודי נדהמתי, רובם המכריע של הסעיפים כאילו הועתקו מהחוק היבש ללא שום נופך אישי או התייחסות לצדדים עצמם… ניסוחים הכי סטנדרטיים ויבשים שיש, בלי שום משקל לכך שבתווך יש ילדון כה רך בשנים (שהיה פצפון בן 4 בלבד עת הוריו התגרשו ונערך ההסכם)…
הסכם בו דנים בילד כזה קטנטן דורש הרבה מעבר לסעיפים כלליים ויבשים…

בנוסף, כל הסכם דורש ניסוחים מדוייקים ולא כאלו שנתונים לפרשנות בצורה פרועה ממש…
הניסוח הקלוקל והמשתמע לשתי פנים הביא לכך שצד אחד דורש ליישם את חלוקת החופש הגדול (שרשומה בפשטות "חצי בחצי" בלי טיפת הרחבה ופירוט מעבר לכך) – באופן שערורייתי שבוודאות לא עולה בקנה אחד עם טובתו של שום ילד- כך שחודש שלם (!!) הילד ישהה אצלו ברציפות…
בן 4 בזמנו, כן?

כנ"ל לגבי חופשות חגים שחולקו בלי חשיבה כלל, גם כאן עשו טובה ורשמו "חצי בחצי" ובזאת הסתיים העניין. נסיעות לחו"ל- סעיף לקוני קצר ותמציתי, שמאפשר לכל הורה לנסוע עם הפעוט (היה בן שנתיים בחתימת ההסכם זוכרים?) ללא פחות משבועיים ימים ! שבועיים ימים בהם הילד לא יפגוש את ההורה השני !
הרי דרך המלך היא לעשות הסדר מדורג שלוקח בחשבון את גיל הפעוט, וככל שהוא גדל מרחיב את מספר ימי החופשה עם כל אחד מההורים. אבל כנראה זה היה יותר מידי מאמץ עבור מי שערך את ההסכם הרשלני הזה…

בסעיפים אחרים היו אמירות כלליות ורחבות שגם לגביהן לא ברור למה הכוונה עקב ניסוח שניתן לפרשנות כפולה, ובמספר מקומות בהסכם הייתה הפנייה להסכמה אחרת בהסכם, אבל לא לגמרי ברור לאיזה סעיף/הסכמה התכוון המשורר….

כשמנסחים הסכם גירושין זה לא מספיק שהוא יהיה מנוסח באופן מפורט, יסודי, מעמיק וספציפי- מה שברור שלא קרה בהסכם הנ"ל- אלא שזה משמעותי ביותר להתייחס לנסיבות של הזוג הספציפי, ולהתאים את ההסכם אליהם ! זו הסיבה שמלכתחילה עושים הסכם- כי לא מסתפקים בחוק היבש וכי מבינים שבחיים יש הרבה דברים בתחום האפור שחשוב שיהיו מותאמים לאותו זוג ספציפי שמתגרש כעת. וזה גם היתרון הגדול של הסכם הגירושין- להבדיל מפסקי דין של בית המשפט אשר הינם לקוניים ויבשים ללא התייחסות אישית לצורכי ונסיבות המשפחה הספציפית, וללא פירוט שלוקח בחשבון את החיים האמיתיים על מורכבותם.

תהליך (ובעקבותיו- ניסוח) שלוקח בחשבון את המשפחה ויחידיה, הצרכים של כל אחד מהם, ואת הגיל של הילד/ים וצורכיהם הספציפיים– היה מונע בעיות ומחלוקות שכיום הצדדים צריכים להתמודד עימן ואם לא יצליחו ליישב אותן ביניהם, ייאלצו להגיע להליך משפטי.

תמונה של חותמת למאמר הסכם יסודי, להיפרד בראש שקט

הסכם יסודי=להיפרד בראש שקט

להיפרד בראש שקט: מה צריך לכלול הסכם גירושים ומדוע עליו להיות מפורט ככל הניתן?

החל ממשמורת הילדים והסדרי שהייה, דרך מימון הוצאות ועד חלוקת רכוש: הסכם הגירושים צריך להיות מקיף ומפורט, כך שייתן מענה ופתרונות למשך שנים ארוכות קדימה

החלטה של בני זוג להתגרש היא צעד משמעותי בחיים, אשר בימינו, הינו נחלתם של זוגות רבים. להחלטה זו נלוות החלטות נוספות שעל בני הזוג לקבל כחלק בלתי נפרד מפיצול התא המשפחתי לשני בתים נפרדים — כמו חלוקת הרכוש, ימי שהייה ומשמורת הילדים, מימון הצרכים והמזונות שלהם כיום ובעתיד, ועוד.
הסכם הגירושים מעצב הלכה למעשה את החיים שאחרי הגירושים — יש ביכולתו להשפיע על מערכת היחסים שלכם עם האקס/ית, מידת התקשורת ביניכם, היקף הכספים שתוציאו, אופן קבלת ההחלטות על ידי שניכם בעתיד, ועוד. ההסכם צריך לרדת עד לפרטים הקטנים, היות שהסכמה לא ברורה עד תומה עלולה להוביל למחלוקת בעתיד לגבי אופן ביצוע ההסכמה בפועל. התנהלות אופטימלית בכל הנוגע להסכם, תצמצם נזקים, עלויות ועוגמת נפש לבני הזוג ולילדיהם.

ישנן מספר דרכים להתגרש, והן שונות זו מזו. בדרך של ניהול הליכים משפטיים — כל ההחלטות בעניינם של בני הזוג וילדיהם מתקבלות על ידי בית המשפט. מנגד, בדרך של עריכת הסכם גירושים, בין אם בדרך של גישור או יישוב סכסוך או ניהול מו"מ בין עורכי הדין — בני הזוג הם אלו אשר קובעים איך ייראה היום שאחרי הגירושים, והשנים שיגיעו בעקבותיו.

לדעתי, דרך המלך הינה גיבוש כל ההסכמות לכדי הסכם גירושים כולל, מקיף ויסודי, באמצעות הליך גישור גירושים בסיועו של מגשר/ת המתמחים בדיני המשפחה. בין אם תעשו זאת בדרך זו ובין אם בדרך של משא ומתן בין עורכי הדין, העיקר הוא שתבינו עד כמה עדיף להגיע להסכם גירושים מאשר שבית המשפט הוא אשר יכתיב לכם את כל החלטות היום ובעתיד.

כאמור, אין לזלזל בחשיבותו של ההסכם ובאופן היסודי והמפורט שבו יש לערוך אותו. לא מעט מתגרשים חיים בתחושת פשרה גדולה שהם עשו במהלך המו"מ להסכם הגירושים שלהם. יש כאלו שמספרים שהם כלל לא הבינו על מה הם חותמים, והם כמובן לא מרוצים מההסכם.

חשוב להבין את מעמדו של הסכם הגירושים: אמנם על כל הסכם חלים דיני החוזים, וניתן לאכוף אותו בהליכי גבייה בהוצאה לפועל, אולם הסכם הגירושים הינו ההסכם היחיד אשר מחייב אישור של ערכאה משפטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), אשר תפקידה לוודא ששני הצדדים חתמו עליו מרצון חופשי ותוך הבנה של ההסכמות והתנאים בו. רק לאחר שבית המשפט/בית הדין וידא זאת, יינתן להסכם הגירושים תוקף של פסק דין. על כן במידה שאחד מהצדדים יבקש לבטל את ההסכם בעתיד, תעמוד בפניו משימה קשה — מעטות הן התביעות לביטול הסכם אשר אכן מתקבלות על ידי בתי המשפט.

תפקידו של הסכם הגירושים הינו לתת לבני הזוג המתגרשים מענה ופתרונות למשך שנים ארוכות קדימה בכל הנושאים הקשורים בהם ובילדיהם, עד אשר הילדים יסיימו את שירותם הצבאי. כלומר, אם אתם רוצים שיהיה לכם ראש שקט אחרי הגירושים לגדל את הילדים ולבנות את חייכם מחדש- תדאגו שהסכם הגירושים שלכם יהיה מקיף ויסודי.

קדימה להסכם

אז איך הופכים את ההסכם למקיף, ספציפי וייחודי לבני הזוג, כך שיהיה תואם לצרכים ולנסיבות שלהם ושל ילדיהם; כזה שיכיל את כל הנדרש ויצפה פני עתיד ככל הניתן, ולא יהיה ״קופי פייסט״ של הסכם מזוגות אחרים? הנה כמה כללי אצבע חשובים, כמו גם הנושאים שראוי שיהיו חלק מההסכם שלכם, והדרך לתת מענה בהסכם לעניינים שלא ניתן לסגור לגמרי כיום, ואיך לכלול אותם בהסכם באופן שיצמצם את הסיכוי למאבק משפטי בעתיד.

עצם ההסכמה להתגרש — בתחילתו של ההסכם נציין את הסכמת בני הזוג להתגרש, איזה בית משפט יאשר את ההסכם ובפני איזה בית דין רבני יבוצע סידור הגט. כמובן, יש להתייחס גם למימון האגרות המשפטיות באופן שווה על ידי בני הזוג.

משמורת הילדים והסדרי שהייה — אין להסתפק רק בחלוקת ימות השבוע והסופ"שים בין ההורים, חשוב לרדת לפרטים ככל האפשר: שעת ומקום האיסוף וההחזרה של הילד מהורה אחד להורה השני או מהורה למסגרת החינוכית, חלוקת שהייה בחגים וחופשות מהמסגרות החינוכיות, חופש גדול, ימי מחלה של הילדים (מתקשרים באמצע היום מבית הספר שהילד העלה חום — מי אוסף אותו? ואם הילדה התעוררה חולה בשש בוקר, מי נשאר איתה בבית?).

ומה אם הילדים קטנטנים? ייתכן שבעתיד הורים יבקשו לשנות את חלוקת הימים, למשל מיום אמא/יום אבא לסירוגין, ירצו לעבור ליומיים רצוף אצל כל הורה. דבר זה אין לדעת בוודאות כבר כיום כשהילדים קטנים, אולם כן ניתן לציין בהסכם כי הדבר יעלה לדיון בעוד X שנים וההחלטה תהיה משותפת, וכי בעת מחלוקת יפנו לגישור במטרה להימנע מהליך משפטי ולגבש הסכמה יחדיו.

בנוסף, מומלץ לכלול מנגנון קבלת החלטות הנוגעות לעניינים חינוכיים ורפואיים של הילדים, ואפשרות להורה אשר מתנגד לטיפול כזה או אחר, לגשת עם הילד לקבלת חוות דעת נוספת.

כמו כן יש להתייחס ליציאה של כל הורה לחופשות עם הילדים בארץ ובחו"ל — לכמה ימים? כמה פעמים בשנה? כמה זמן מראש על הורה אחד להודיע למשנהו על תאריכי הנסיעה? כי הרי במהלכם ההורה הנשאר בארץ לא יפגוש את הילדים. ומה לגבי חופשה אישית או נסיעת עבודה של כל הורה ללא הילדים? קריטי לכלול גם זאת בהסכם, כי הרי ברור לנו שנסיעה כזו משליכה על ההורה השני אשר עימו ישארו הילדים במהלך נסיעת משנהו. בנוסף, ניתן להתייחס בהסכם לימי הולדת של הילדים — האם הילד יפגוש בתאריך הולדתו את שני ההורים, האם יחגגו יחד, ואם כן, איך יוחלט על היקף עלויות יום ההולדת, אירוע בר/בת מצווה וכו'.

מימון הוצאות הילדים / מזונות — בפרק זה יש לכלול את כל הסכמות ההורים באופן מפורט ככל הניתן לגבי מימון הצרכים של הילדים — החל בצרכים בסיסיים כמו ביגוד והנעלה (האם ההורים יחלקו ברכישת פריטי ביגוד לילדים? באיזה סכום על פני שנה? או שאולי כל הורה ירכוש לביתו? יש הורים אשר חולקים רק בעלויות רכישת תלבושת אחידה), מזון ושאר צורכי מחייה, המשך בהוצאות חינוכיות ורפואיות, וכלה בהוצאות כמו חוגים, קייטנות, תנועת נוער, דמי כיס, טלפון סלולרי, ושאר הוצאות שהן מעבר להכרחי ויותר בבחינת מותרות, וכל זוג הורים מחליט איזו מהן ובאיזה היקף, ברצונם לכלול בהסכם. חשוב לרדת לרזולוציה של מספר החוגים לכל ילד/ה, האם תנועת נוער היא בנוסף לחוג, האם תעריפי החוגים הם בתעריף עירייה/מתנ"ס או תעריף אחר עליו יסכימו ההורים, האם ההורים יממנו יחד גם את העלויות הנלוות לחוג, כמו ציוד וביגוד מיוחד.

מומלץ להתייחס גם להוצאות אשר כרגע אינן רלוונטיות. למשל, גם כשהילדים צעירים, אני מעלה לדיון בפני הצדדים נושאים כמו שיעורי נהיגה, בר/בת מצווה, נסיעה לפולין מבית הספר ועוד. ניתן להסכים כיום על עקרונות אשר יסייעו לבני הזוג לגבש הסכמה ספציפית כשהדבר יהיה רלוונטי.

בפרק זה יוגדר גם אופן המימון — אם בעבר רוב הזוגות היו חולקים בעלויות כך שהורה אחד משלם והשני משיב לו את חלקו, הרי שכיום ניתן לראות שהרבה מאוד הורים מעדיפים את האופציה של חשבון הוצאות משותף. זהו חשבון על שם שני ההורים, אשר מוגדר לרוב ללא מסגרת אשראי (לא יכול להיכנס למינוס). חשוב להגדיר בהסכם באופן מפורט איזה הוצאות ישלמו ההורים מחשבון זה, ואיזה הוצאות ישלם כל הורה מחשבונו הנפרד והן לא יתחלקו בין ההורים; בנוסף יש להגדיר סכום חודשי קבוע אותו יפקיד כל הורה לחשבון ההוצאות מדי חודש, להתייחס לכך שכל הורה יקבל כרטיס אשראי המשויך לחשבון, ומתחייב לעשות שימוש בכרטיס זה אך ורק למטרת מימון צורכי הילדים שהוגדרו בהסכם במפורש. ובנוסף, כמובן, יש לציין מנגנון פעולות למצב בו אחד הצדדים נהג בחשבון באופן שלא עולה בקנה אחד עם ההסכמות — תהליך סגירת החשבון, מעבר למימון של צורכי הילדים כל אחד מחשבונו הנפרד, גביית סכומי ההוצאות במידה שצד אחד לא החזיר למשנהו את חלקו בסכומים.

חלוקת רכוש ואיזון משאבים — כידוע, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כל הרכוש, זכויות, כספים, חובות, הלוואות ולמעשה כל מה שצברו בני הזוג מיום הנישואים ועד יום הגירושים, יתחלק ביניהם באופן שווה במועד הגירושים. בהסכם הגירושים חשוב לפרט את כל הרכוש הזה לפרטים ספציפיים, ולציין גם את אופן האיזון והחלוקה בין הצדדים (חלק מהזכויות ניתן לאזן באופן מיידי, חלקן במועד עתידי לכשיהיו נזילות). בפרק זה מתייחסים לכל הזכויות כולל מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכיוצ"ב, עסק/חברה, מוניטין עסקי אם יש, פערי הכנסות ונכסי קריירה במידה שרלוונטיים לזוג הספציפי — האם ימונו אנשי מקצוע לשם מתן חוות דעת אודות העסק/החברה, אודות פערי הפנסיות של הצדדים, האם הערכת הדירה המשותפת תבוצע על ידי שמאי או באמצעות הצגתה למכירה בשוק החופשי, האם אחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של משנהו בדירה? לפי איזה שווי? מתי תבוצע הפרדת המגורים? וגם כמובן להתייחס לכלי רכב, משכנתה, יתרת חובה בבנק, וכל חוב או הלוואה אשר צברו בני הזוג.

מזונות אישה וכתובה — ויתור האישה על מזונות אלו (אין הכוונה למזונות ילדים) נדרש לציין באופן פורמלי בהסכם הגירושים.

הצהרות על חתימה מרצון — בסיום ההסכם על שני הצדדים להצהיר על כך שההסכם מגבש את כל ההסכמות ביניהם ללא יוצא מהכלל, על כך שהם מבינים את ההסכמות, וחותמים על ההסכם מרצון חופשי. כפי שציינתי, ההסכם יקבל תוקף של פסק דין על ידי הערכאה המשפטית שתאשר אותו, ולכן אין לזלזל בפרק זה של ההסכם, מאחר שלא ניתן לפתוח מחדש את ההסכמות הרכושיות בין הצדדים בעתיד. כלומר חלוקת הרכוש והזכויות, המועדים, השלבים למיניהם, הינם סופיים ומחייבים את בני הזוג בדיוק כמו פסק דין שהיה כותב בית המשפט. לכן הצהרת הצדדים על הבנתם את ההסכמות הינה קריטית ומחייבת אותם להווה ולעתיד. יש לציין כי את משמורת הילדים ומזונותיהם ניתן לפתוח מחדש בעתיד על ידי הגשת תביעה מתאימה, אולם גם זאת אך ורק בכפוף להוכחת שינוי נסיבות מהותי.

ידועים בציבור — זוגות רבים חיים יחד מבלי שמיסדו פורמלית את הקשר, ופרידה אינה שמורה כידוע רק לזוגות נשואים. אין הבדל בין הסכם הגירושים של זוג נשוי לבין הסכם פרידה של זוג שלא נישא מעולם, מלבד העובדה שזוג שלא נישא אינו צריך לעבור בבית הדין הרבני לבצע את הגט. כל הנושאים וכל העניינים הדורשים החלטות כמפורט לעיל רלוונטיים לכל הזוגות, וחשוב מאוד שגם זוג שאינו נשוי, בבואו להיפרד, יגבש את כל ההסכמות הנדרשות ובפירוט רב ככל הניתן כפי שהוסבר לעיל.

לסיכום, החלטתם להתגרש? אל תפחיתו בחשיבותו של הסכם גירושים יסודי, שנערך בצורה מקצועית, מנוסח נכון וכולל את כל הפרטים עד הקטנים ביותר. זו הדרך היחידה אשר תספק לכם מענה מקיף למשך שנים ארוכות קדימה. חשוב שההסכם ידון בכל העניינים הרלוונטיים לבני הזוג המתגרשים, לילדיהם, משפחתם ונסיבות חייהם. יש לפרט הכל בהסכם, ומה שלא עלה על הכתב בהסכם — לא קיים. אני נוהגת לפרט בהסכמים שאני עורכת גם את הוויתורים של הצדדים, בכדי שגם שנים אחרי הגירושים לא יהיה ספק אם נושא כזה או אחר עלה לדיון בין בני הזוג, והם לא יצטרכו להסתמך על הזיכרון בלבד.

 

יד מחזיקה מאות דולרים למאמר כמה עולה הסכם בחינם

כמה עולה הסכם בחינם

כמה עולה הסכם בחינם?

נתקלתי אתמול בשאלה הבאה באחת הקבוצות בפייסבוק:

"האם יש כאן מישהו שעשה הסכם גירושים בלי עורך דין ולפי הסכם בסיסי מהאינטרנט? איפה אפשר למצוא דוגמא להסכם כזה?…"

אני חייבת להתוודות ולומר שבכל פעם שאני נתקלת בשאלה בסגנון הזה אני נדהמת מחדש, ולמה? כי היא ממחישה עד כמה בני האדם אינם רציונאליים, ומקבלים החלטות דרמטיות בחיים ללא חשיבה מקדימה של הסיכונים שהם לוקחים… אנשים מפרקים זוגיות של שנים, עם ילדים צעירים, בית, תא משפחתי, כסף, זכויות, חובות, משכנתא, ומה הם מחפשים? לחסוך בכמה אלפי שקלים. ואיך? על ידי הורדת הסכם גירושין מהאינטרנט… כאילו שמדובר בלקנות מקרר או מכונת כביסה, בטח יש איזה הסכם גנרי שטוב לכולם…

כמי שעוסקת בדיני משפחה כבר שנים, יצא לי לראות הסכמים עם "חורים" וחוסרים ברמה שערורייתית ממש. לפעמים זה היה עקב כך שהזוג הסתפק בהסכם מהאינטרנט או הסכם שהעתיקו מזוג חברים שהתגרש (כן כן אמיתי לחלוטין) ולעיתים עקב הליך גישור לא מקצועי. הכל כאמור נעשה כדי לחסוך בעלויות. הבעיה היא שכאשר ההסכם לא תואם את הצרכים והנסיבות של הזוג הספציפי, מתעוררות בהמשך מחלוקות שבמקרה הטוב מיישבים אותן בגישור נוסף, ובמקרה הפחות טוב מגיעים איתן לבית משפט… ואז שכרם יצא בהפסדם לחלוטין …

חשוב להיות ערים לכך שפוטנציאל הנזק של הסכם לא מקצועי – הוא אדיר ! החל ממחלוקות בעניינים הקשורים בילדים, חלוקת ימי שהייה (כמו המקרה של ג' אשר עד היום, שנים אחרי הגירושין, נמצא במחלוקת קשה מול גרושתו בנושא ימי החגים בהם ישהו אצלו הילדים, אשר לא פורטו כיאות בהסכם הגירושין שלו) עבור במימון הצרכים שלהם (מזונות הם לא רק סכום פיקס חודשי קבוע, אלא גם הוצאות בהן על הצדדים לחלוק- וכאן יש פוטנציאל מחלוקות רחב ביותר); ענייני כספים, זכויות פנסיה וסוציאליות שההסכם לא מגדיר איך ומתי יתחלקו בין בני הזוג (כמו המקרה של צ' אשר 8 שנים אחרי הגירושין נאלצה להגיש תביעה לבית המשפט לשם קבלת חלקה בפנסיה של הגרוש, מאחר וחוץ מאמירה כללית בעניין לא צויין שום פרט נוסף על כך בהסכם הגירושין שלה. ואולם מאחר ופסק הדין בבית המשפט לא סיפק את הצד השני- הוא הגיש ערעור ואנו נאלצנו להגיע לדיון בערעור בבית המשפט המחוזי בעניין, מה שעלה לה עשרות אלפי שקלים + בזבוז של מספר רב של ימי עבודה במהלך שנתיים שלמות של הליך משפטי- וזה כאמור 8 שנים אחרי הגירושין !).

פרופסור דן אריאלי כתב ספר שלם על חוסר הרציונאליות של בני אדם ("לא רציונאלי ולא במקרה"). בפרק "המחיר של חינם" הוא מציין שלרוב העסקאות בחיים יש גם יתרונות וגם חסרונות, אבל כשמשהו ניתן לנו בחינם אנחנו שוכחים את החסרונות… הוא נותן דוגמא של אדם אשר פותח חשבון בנק פשוט רק כי הוא ללא עמלות, במקום לפתוח חשבון שעונה על הצרכים שלו- ועולה 5 דולר לחודש. בסופו של דבר, אותו אדם מוצא עצמו משלם על השירותים להם הוא זקוק הרבה יותר מ 5 דולר לחודש, כי הם אינם כלולים בחשבון בו העמלות בחינם…

אז אם אתם עומדים בפני גירושין, זה בדיוק הזמן כן להיות רציונאליים, ולהגיע להסכמות באופן רציני, מקצועי, ובעזרת אנשי המקצוע המתאימים. הדבר האחרון שאתם רוצים הוא ששנים אחרי הגירושין צד ג' שלא מכיר אתכם – בית המשפט – ולא יודע מה היתה כוונתכם שנים אחורה כשהתגרשתם- ירש את ההסכמות שלכם וישלים את הפרטים החסרים בדיעבד.

למה ניסוח ההסכם חשוב

 

חוזה מקומטלאחרונה קיימתי פגישת יעוץ לגבי הסכם גירושין שנחתם ואושר לפני כמה שנים, הזוג גרוש כבר מזמן, ילד אחד, בן 6 שנים בלבד. כמובן אני לא ייצגתי בזמנו אף אחד מהצדדים וכיום יושב עימי בפגישה צד אחד בלבד (לא אציין אם זו האישה או הבעל, מאחר וזה לא משנה לגבי מה שאני רוצה לומר במאמר זה).

קראתי את ההסכם ודי נדהמתי, רובם המכריע של הסעיפים כאילו הועתקו מהחוק היבש ללא שום נופך אישי או התייחסות לצדדים עצמם… ניסוחים הכי סטנדרטיים ויבשים שיש, בלי שום משקל לכך שבתווך יש ילדון כה רך בשנים (שהיה פצפון בן 4 בלבד עת הוריו התגרשו ונערך ההסכם)…הסכם בו דנים בילד כזה קטנטן דורש הרבה מעבר לסעיפים כלליים ויבשים…

בנוסף, כל הסכם דורש ניסוחים מדוייקים ולא כאלו שנתונים לפרשנות בצורה פרועה ממש…

הניסוח הקלוקל והמשתמע לשתי פנים הביא לכך שצד אחד דורש ליישם את חלוקת החופש הגדול (שרשומה בפשטות "חצי בחצי" בלי טיפת הרחבה ופירוט מעבר לכך) – באופן שערורייתי שבוודאות לא עולה בקנה אחד עם טובתו של שום ילד- כך שחודש שלם (!!) הילד ישהה אצלו ברציפות…

בן 4 בזמנו, כן?

כנ"ל לגבי חופשות חגים שחולקו בלי חשיבה כלל, גם כאן עשו טובה ורשמו "חצי בחצי" ובזאת הסתיים העניין. נסיעות לחו"ל- סעיף לקוני קצר ותמציתי, שמאפשר לכל הורה לנסוע עם הפעוט (היה בן שנתיים בחתימת ההסכם זוכרים?) ללא פחות משבועיים ימים ! שבועיים ימים בהם הילד לא יפגוש את ההורה השני !

הרי דרך המלך היא לעשות הסדר מדורג שלוקח בחשבון את גיל הפעוט, וככל שהוא גדל מרחיב את מספר ימי החופשה עם כל אחד מההורים. אבל כנראה זה היה יותר מידי מאמץ עבור מי שערך את ההסכם הרשלני הזה…

בסעיפים אחרים היו אמירות כלליות ורחבות שגם לגביהן לא ברור למה הכוונה עקב ניסוח שניתן לפרשנות כפולה, ובמספר מקומות בהסכם היתה הפנייה להסכמה אחרת בהסכם, אבל לא לגמרי ברור לאיזה סעיף/הסכמה התכוון המשורר….

כשמנסחים הסכם גירושין זה לא מספיק שהוא יהיה מנוסח באופן מפורט, יסודי, מעמיק וספציפי- מה שברור שלא קרה בהסכם הנ"ל- אלא שזה משמעותי ביותר להתייחס לנסיבות של הזוג הספציפי, ולהתאים את ההסכם אליהם ! זו הסיבה שמלכתחילה עושים הסכם- כי לא מסתפקים בחוק היבש וכי מבינים שבחיים יש הרבה דברים בתחום האפור שחשוב שיהיו מותאמים לאותו זוג ספציפי שמתגרש כעת. וזה גם היתרון הגדול של הסכם הגירושין- להבדיל מפסקי דין של בית המשפט אשר הינם לקוניים ויבשים ללא התייחסות אישית לצורכי ונסיבות המשפחה הספציפית, וללא פירוט שלוקח בחשבון את החיים האמיתיים על מורכבותם.

תהליך (ובעקבותיו- ניסוח) שלוקח בחשבון את המשפחה ויחידיה, הצרכים של כל אחד מהם, ואת הגיל של הילד/ים וצורכיהם הספציפיים– היה מונע בעיות ומחלוקות שכיום הצדדים צריכים להתמודד עימן ואם לא יצליחו ליישב אותן ביניהם, ייאלצו להגיע להליך משפטי.

אז מה עשינו בכך? טיבו של ההסכם והאם הוא נותן מענה לבני הזוג בהיותו הסכם יסודי, מקיף ומקצועי- נמדד לא בעיתות הסכמה ושלום, אלא כשיש חילוקי דעות וההסכם עוזר לצדדים לפתור את המחלוקת ולהימנע מלהגיע לבית משפט…

לכן, אל תפחיתו בחשיבותו של עריכת הסכם גירושין מקצועי יסודי ומקיף, כמו גם תואם את המשפחה הספציפית שלכם. אם הכל יזרום אחרי הגירושין על מי מנוחות ולא תצטרכו להוציא את ההסכם מהמגירה- הרווחתם !

אבל ייתכן, כמו אצל הרבה זוגות, שכן יגיע הרגע בו תצטרכו להיעזר בהסכם. ואז חשוב שיהיה בו מענה והתייחסות למחלוקות שימנעו מכם להגיע -במקרה הטוב לגישור, ובמקרה הפחות טוב- לבית משפט.

 

תמונה של גבירת הצדק למאמר שלב אישור ההסכם וסידור הגט

שלב אישור ההסכם וסידור הגט


אז מה עושים עכשיו ? … הסבר לגבי שלב אישור הסכם הגירושין וביצוע סידור הגט

התהליך הסתיים- ויש לכם הסכם חתום ביד.

מה עכשיו? בכדי שהסכם הגירושין יהיה בעל תוקף משפטי, עליכם לאשר אותו בפני ערכאה משפטית, אשר תיתן לו תוקף של פסק דין.

איך עושים זאת?

לאחר שחתמתם על ההסכם עליכם להגישו ב 2 עותקים לבית המשפט לענייני משפחה בכדי ששופט/ת יאשרו אותו ויתנו להסכם תוקף ש[ל פס"ד.

כדי להגיש את ההסכם מספיק שרק אחד מכם יגיע לבית המשפט (יש להגיע עם תעודת זהות לשם זיהוי + תשלום עבור אגרה, ואפשר גם להיעזר בשליח שיגיש את ההסכם עבורכם).

בהמשך לכך יישלח אליכם תוך כמה ימים זימון לדיון קצר, אליו יהיה על שניכם להתייצב יחד בפני השופט/ת, אשר יקריאו לכם את ההסכם על כל סעיפיו, כדי לוודא שאתם מבינים אותו, וחתמתם עליו מרצון חופשי וללא כפייה.

בתום אישור ההסכם מומלץ לצלם ממנו מספר עותקים, ולהחתים את כולם (במזכירות בית המשפט) בחותמת "נאמן למקור" כדי שיהיה הסכם מקורי עבור כל אחד מכם, ובנוסף גם עבור הרשויות והמוסדות השונים כמו ביטוח לאומי, או רשם המקרקעין וכיוצ"ב.

שלב סידור הגט= הגירושין עצמם

לאחר שאישרתם את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה, כעת תצטרכו להגישו לבית הדין הרבני, בכדי שיקבעו לכם מועד לטקס הגט. לשם כך יהיה עליכם להגיע לבית הדין לשם ביצוע סידור הגט.

מה להביא לבית הדין הרבני?

עליכם להגיע עם תעודות זהות, כתובה, תעודת נישואין, 2 תמונות פספורט של כל אחד מכם. אם לא נשמרו אצלכם הכתובה ו/או תעודת הנישואין ציינו זאת בפני הפקידים בעת  הגשת ההסכם, כדי שינחו אתכם מה לעשות.

כמו כן על כל אחד מבני הזוג להגיע עם עד מטעמו (גבר / אישה), לשלב בירור שמות. העדיפות היא לעד שהוא בן משפחה, ובכל מקרה חובה שהעד יכיר את שני הצדדים היטב, שכן במעמד בירור השמות יבקש הדיין לברר באופן מפורט וקפדני את שמות המתגרשים ושמות אביו של כל אחד מהם, כולל שמותיהם הקודמים של בני הזוג, כינויים ושמות חיבה בהם מכנים אותם וכיוצ"ב. ההקפדה על השמות דרושה בין היתר, כדי שלא יירשמו שמות שגויים, שכן טעות בשמות פוסלת את הגט.

מה קורה בטקס הגט עצמו?

ראשית ישוחחו הדיינים עם בני הזוג כדי לוודא שהגירושין הינם מרצונם החופשי, ושהם מבינים את משמעות הגט שהם עתידים לתת ולקבל. לאחר מכן יידרש כל אחד מהצדדים לחזור על מספר הצהרות שמשמען ביטול כל נדר או התחייבות שהייתה, אם הייתה, למי מהצדדים כנגד הגט. השלב הבא הוא כתיבת הגט ע"י סופר על גבי קלף.

בתום כתיבת הגט יתקיים החלק הטקסי של הגירושין, בו יימסר הגט מהאיש לאישה. לאחר שלב זה הצדדים גרושים זה מזו, ואינם עוד בעל ואישה.

בניגוד לסיפורים ולמיתוסים, שום נעל לא נזרקת בשלב טקס הגט. האישה מתבקשת לפתוח את שתי ידיה כשכפותיהן כלפי מעלה ולהצמידן זו לזו כמו קערה, בכדי שהאיש יוכל למסור את קלף הגט לידיה.

בעת מסירת הגט לאישה יאמר לה האיש:  "הָרֵי זֶה גִּיטֵךְ וְהִתְקַבֵּל גִּיטֵךְ זֶה וְהָרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת בּוֹ מִמֶּנִּי מֵעַכְשָׁו וְהָרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם"

לאחר מכן תתבקש האישה לשים את הגט תחת בית שחיה השמאלי, סמוך לליבה, ולצעוד עימו מספר צעדים קדימה, להסתובב ולחזור על צעדיה, מה שמסמל את בעלותה המלאה של האישה על הגט ואת סיום הנישואין.

בסיום שלב זה יוכלו הצדדים לגשת למזכירות בית הדין כדי לקבל תעודת גירושין. עם תעודה זו ניתן יהיה לעדכן את סטטוס המעמד האישי של כל אחד מהם במשרד הפנים לגרוש/ה.

ומה עכשיו?

ההסכם נחתם ואושר, הגט בוצע. אתם גרושים זה מזו. תנו לעצמכם זמן התאוששות. עברתם שלב לא פשוט, ובעל משמעות בחייכם. אנשים רבים נעזרים באנשי מקצוע אחרי הגירושין בכדי לעבד את הדברים, להתאבל על סיום הנישואין, כדי להתחזק ולהמשיך הלאה. אפשרו זאת לעצמכם, עם או בלי ליווי של אנשי מקצוע, מיצאו את הדרך שלכם להגיע לשלב בו תהיו מסוגלים להסתכל קדימה בתקווה.

ובהמשך? סביר מאוד להניח, שלא תמיד תסכימו עם הגרוש/ה בעניינים הקשורים בילדים. אני ממליצה לכם בכל פה, למצוא את הדרך להתגמש עם הצד השני ולהגיע להסכמות במחלוקות אשר יצוצו בדרך, למען השלווה הנפשית שלכם ומעל לכך- למען הילדים שלכם. אם הם קטינים, התקשורת ביניכם גם אחרי הגירושין תצטרך להיות כמעט ברמה היומיומית. אבל גם אם הם בגירים ואולי כבר יש להם בני זוג משלהם, עדיין, יהיו לכם שמחות ואירועים משותפים להגיע אליהם. אם תצליחו להתעלות על הכעסים והחיכוכים, לחגוג יחד ולתת תשומת לב משותפת לילדיכם- עבורם זה יהיה עולם ומלואו, והוכחה לכך, שאבא ואמא נשארים לנצח זוג הורים, גם כשהם כבר לא בני זוג. כי ילד הוא ילד של הוריו בכל גיל.

בהצלחה

תמונה של יד חותמת על הסכם למאמר מה כולל הסכם גרושין

מה כולל הסכם הגירושין?

איזה נושאים יש לפרט בהסכם הגירושין

החלטה של בני זוג להתגרש הינה צעד ראשון אשר בעקבותיו חייבים לבוא מס' צעדים נוספים, בכדי לאפשר לשני הצדדים לבצע את הגירושין בפועל.

בכדי שבני הזוג יוכלו להתגרש, הם יצטרכו קודם לכן להגיע להסכמות באשר לכל העניינים הקשורים בחייהם המשותפים, להעלות אותן על הכתב ולחתום עליהן. המסמך אשר בתוכו יפורטו כל ההסכמות הללו קרוי הסכם גירושין.

תפקידו של הסכם הגירושין הינו לתת לבני הזוג המתגרשים מענה ופתרונות למשך שנים ארוכות קדימה בכל הנושאים הקשורים בהם ובילדיהם, עד אשר הילדים יגיעו לבגירות ולסיום שירותם הצבאי. זו הסיבה שכל כך חשוב שההסכם יהיה מקיף ויסודי, ספציפי וייחודי לבני הזוג ותואם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, את הנסיבות הרלוונטיות להם, פרטי הרכוש, הכספים, הצרכים של הילדים, ולא יהיה "קופי פייסט" של הסכם מזוגות אחרים. הסכם הגירושין למעשה מעצב את החיים שאחרי הגירושין, וכדי שהוא יעצב את החיים שלכם כפי שאתם מעוניינים, ולא את החיים של זוג גרוש אחד- חשוב שהוא יהיה ייחודי לכם, ללא "חורים" וחוסרים למיניהם.

הסכם יסודי ומפורט- ישאיר לכם ראש שקט להתעסק במה שחשוב באמת- הילדים  המשותפים, ודאגה לצורכיהם עד שהם יגדלו ויסיימו צבא כלומר שנים ארוכות קדימה !

בתהליכי גישור לגירושין, זה בדיוק מה שאני עושה יחד עם בני הזוג- אנו דנים יחד על כל נושא ונושא הנובע מהנישואין, ומגיעים להסכמות והכרעות בעניינו. בסוף התהליך יש לנו ביד מסמך שכולל את כל ההסכמות של הזוג בכל העניינים הרלוונטיים לגירושין.

להלן ריכזתי כאן את כל הנושאים אשר חשוב להתייחס אליהם בהסכם:

עצם ההסכמה היסודית להתגרש

ראשית יצויין בהסכם באיזה בית דין רבני יתגרשו בני הזוג, באיזה שלב זה יקרה (לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, לאחר הפרדת המגורים), תשלום אגרות בית הדין ע"י הצדדים, ועוד.

לאחר מכן יובאו כל ההסכמות האחרות בנושאים:

משמורת הילדים והסדרי שהייה

משמורת הילדים והסדרי שהייה עם כל אחד מההורים, שעת ומקום האיסוף וההחזרה של הילד מהורה אחד להורה השני, הסדר חלוקת שהייה בחגים וחופשות מהמסגרות החינוכיות, מנגנון קבלת החלטות הנוגעות לעניינים חינוכיים ורפואיים של הילדים; לפי רצון הצדדים ניתן לכלול גם עניינים אחרים כמו יציאת כל הורה לחופשה עם הילדים בארץ ובחו"ל; חופשה / נסיעת עבודה של כל הורה ללא הילדים (מה שמשליך על ההורה הגרוש השני אשר עימו יישארו הילדים במהלך זמן החופשה של הצד השני), חגיגות ימי הולדת בר/בת מצווה; ועוד.

מימון הוצאות הילדים / מזונות

בפרק המזונות יצויינו הסכמות ההורים לגבי אופן מימון הצרכים של הילדים, החל בצרכים הבסיסיים כמו ביגוד, הנעלה, מדור, מזון ושאר צורכי מחייה, המשך בהוצאות חינוכיות ורפואיות, וכלה בהוצאות כמו חוגים, קייטנות, תנועת נוער, דמי כיס, טלפון סלולארי, ושאר הוצאות שהן מעבר להכרחי ויותר בבחינת מותרות וכל זוג הורים מחליט איזו מהן ובאיזה היקף, ברצונם לכלול בהסכם.

בפרק זה יוגדר גם אופן הימון- האם ההוירם יחלקו חשבון הוצאות משותף אשר ממנו ישולמו כל צורכי הילדים, אן שהורה אחד ישלם והשני ישיב לו את חלקו תוך מס' ימים, ועוד.

חלוקת רכוש ואיזון משאבים

הפרק הבא הוא כמובן חלוקת הרכוש, זכויות וכספים המשותפים, בו ייקבעו הזכויות והנכסים אותם מאזנים בני הזוג ביניהם אגב הגירושין, ואיך יאוזנו (אולי מיידי, אולי במועד עתידי בו יהיו הזכויות נזילות). בפרק זה מתייחסים לכל הזכויות מכל מין וסוג כולל מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות כמו פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכיוצ"ב, עסק/חברה, מוניטין עיסקי אם יש, פערי הכנסות ונכסי קריירה אם יש, וגם כמובן משכנתא, יתרת חובה בבנק, וכל חוב או הלוואה אשר צברו בני הזוג.

מזונות אישה וכתובה

על פי הדין העברי עלינו להתייחס בסיום גם למזונות אישה וכתובתה, לרבות תוספת ונדונייה.

הצהרות על חתימה מרצון

בסיום הסכם על שני הצדדים להצהיר על כך שההסכם מגבש את כל ההסכמות ביניהם ללא יוצא מהכלל, על כך שהם מבינים את ההסכמות, וחותמים על ההסכם מרצון חופשי.

כמובן ככל ויש נושאים ספציפיים נוספים אשר רלוונטיים לזוג זה או אחר, אנו נכניס אותם לתוך ההסכם והם יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, למשל מתנות, ירושות, דירה שנרכשה טרם הנישואין, חוב מסוים, ילד בגיר שהצדדים רוצים להסכים גם לגבי עניינים הקשורים בו, ולמעשה כל דבר שקשור לבני הזוג וילדיהם- ייכנס להסכם הגירושין במטרה להפוך אותו למקיף ויסודי, ובכדי שלא להשאיר שום עניין לפרשנות של הצדדים בעתיד.

חשוב להבין כי את ענייני הרכוש והכספים לא ניתן לפתוח בעתיד לדיון מחודש, לכן קריטי ביותר שההסכם יסגור את כל הקצוות בצורה מפורטת ויסודית, ועל כן הצהרת הצדדים על הבנתם את ההסכמות הינה משמעותית ובעלת משקל.

 לסיכום

מכל האמור לעיל ברור לנו שאין להפחית בחשיבותו של הסכם גירושין יסודי, שנערך בצורה מקצועית, מנוסח נכון וכולל את כל הפרטים עד הקטנים ביותר, בכדי לספק מענה לזוג המתגרש למשך שנים ארוכות קדימה.

ההסכם חייב לדון בכל העניינים הללו ואחרים נוספים, והכל חייב להיות מפורט בהסכם. אני מפרטת גם את הויתורים של הצדדים בכדי ששנים אחרי כן הם לךא יצטרכו להסתמך על הזיכרון לגבי מה ויתרו, אלא הכל יופיע בהסכם.

בנוסף, יש חשיבות עליונה לכך שהדברים ינוסחו באופן חד משמעי, בר אכיפה ושלא משתמע לשתי פנים- שכן הסכמה לא ברורה עד תומה עלולה להוביל למחלוקת בעתיד לגבי אופן ביצוע ההסכמה בפועל.

ושוב יודגש- לאחר חתימת ההסכם ואישורו בפני ערכאה משפטית- הפרק הרכושי בהסכם אינו ניתן עוד לשינוי, אלא רק בהסכמת שני הצדדים ! עובדה זו הינה קריטית והופכת לבעלת חשיבות עליונה את האופן בו מנוסחות ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג, עד רמת "האותיות הקטנות".

 

 

תמונה של זוג ליד שולחן למאמר הסכם שלום בית לחילופין גירושין

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין

החלטת בני זוג להתגרש הינה צעד ראשון שבעקבותיו יבואו צעדים נוספים, בכדי לאפשר לצדדים לבצע את הגירושין בפועל. על בני הזוג להגיע להסכמות בכל העניינים הקשורים בנישואין, והמסמך שבתוכו נכללות הסכמות אלו קרוי הסכם גירושין.

אולם לעיתים בני הזוג מתלבטים בעניין הגירושין, ומתקשים להחליט האם לתת הזדמנות נוספת לנישואין או לאו. הם אינם בטוחים לגמרי בהחלטה להתגרש אולם מאחר והם הגיעו כבר אל שלב בו שקלו זאת בכובד ראש, מחליטים בני הזוג בחוכמה, כי עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לערוך הסכם בו יקבעו בהסכמה ומתוך ראייה משותפת, מה יעשו אם יחליטו להתגרש אחר הכל. הסכם זה קרוי "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין".

בהסכם זה אנו מקדימים לפרק הגירושין פרק שדן בהסדר "שלום בית" בין בני הזוג. כל עוד ממשיכים בני הזוג לחיות יחדיו ושלום הבית עולה יפה- פרק הגירושין לא יוצא אל הפועל, אלא נשאר "במגירה".

במידה והצדדים יחליטו בהמשך כן להתגרש זה מזו, ישתמשו לשם כך בהסכם, בו הוגדרו כל הפעולות וההסכמות שיש לבצע בעת גירושין. כלומר במהלך השיחות לגבי תוכן ההסכם- אנו דנים ומגיעים להסכמות גם באשר לשלום הבית של בני הזוג, וגם לגבי מצב בו חלילה יתגרשו זה מזו בעתיד- איך יחולקו הרכוש והכספים, באיזו דרך יבוצע איזון הזכויות הסוציאליות והפנסיות, מה יהיה הסדר המשמורת והשהייה של הילדים עם כל אחד מההורים, איך ימומנו צורכי הילדים ועוד.

היתרון הגדול בהסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" הוא הטיימינג בו הוא נערך- העובדה שבני הזוג שקלו להתגרש ואז החליטו לתת הזדמנות ליחסים אחר הכל, מביאה לכך שהם מגיעים לשיחות על תוכן ההסכם עם ראייה משותפת וגישה חיובית, והסיכוי להגיע להסכמות הדדיות שימקסמו את צורכי שני הצדדים וייעשו ברוח טובה- גבוה מאוד.

במידה ובעתיד הם יחליטו להתגרש הם לא יזדקקו לערכאות משפטיות כדי להכריע בנושאי הרכוש, הילדים, המזונות או כל נושא אחר הנובע מהנישואין. זאת משום שלאחר הכנת "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" בני הזוג חותמים על ההסכם ואז ניגשים לבית המשפט לענייני משפחה לאישור ההסכם ומתן תוקף פסק דין.

אם יחליטו להתגרש בעתיד, יהא עליהם לגשת לבית הדין הרבני ולבצע שם את סידור הגט בלבד. לא יהיה צורך לאשר שוב את ההסכם, שכן, כאמור לעיל, הוא כבר אושר ומבחינה משפטית הוא מחייב כפסק דין לכל דבר ועניין.

למעשה הסכם כזה מאפשר לבני הזוג שקט ורוגע, ויכולת להתפנות באמת להשקעה בשלום הבית ביניהם. בעצם עריכת ההסכם למעשה נתנו מענה לשאלה מה יקרה בעת גירושין איך יתחלק הרכוש, מה יהיו המזונות, איזה הסדר משמורת יתקיים וכולי- ולכן שום דבר כבר לא לוטה בערפל, אלא להיפך- הכל ידוע וברור, ומאפשר לבני הזוג רוגע שלא היה שם טרם עריכת ההסכם.

מה כולל פרק "שלום הבית" בהסכם? ובכן, זה משתנה מזוג לזוג. חלק מהזוגות מבקשים לקבוע סעיף כללי בלבד שמדבר על שלום הבית ביניהם, מבלי להיכנס לפרטים, תוך שמציינים כי לכל אחד מהם יש זכות להודיע למישנהו אם יבקש לסיים את הנישואין.

ישנם זוגות לעומת זאת, אשר בפרק "שלום הבית" כוללים הסכמות מפורטות בדבר טיפול זוגי שהם מתחייבים לקחת בו חלק בכדי לפתור את המחלוקות שהביאו אותם לשקול את אופציית הגירושין; יש המציינים כי הם מתחייבים לצאת לבלות יחדיו לפחות מס' פעמים מסויים בחודש, בכדי לאפשר לזוגיות לצמוח ולהשתקם, ועוד אפשרויות יצירתיות לפי הצורך והראייה של בני הזוג הספציפיים.

בתהליכי גישור זה בדיוק מה שאני עושה יחד עם בני הזוג- אנו דנים יחד על כל נושא ונושא הנובע מהנישואין, ומגיעים להסכמות והכרעות בעניינו. בסוף התהליך יש לנו ביד מסמך שכולל את כל ההסכמות של הזוג בכל העניינים הרלוונטיים לגירושין, וההבדל היחיד הוא שפניהם לשלום בית והם לא מוציאים אל הפועל את ההסכם לאחר חתימתו, אלא רק במידה וחלילה שלום הבית ייכשל.