ארכיון הקטגוריה: גישור גירושין

של של חצים מוארים פונים לכיוון מנוגד למאמר החלטתם להתגרש?מאיפה מתחילים?

החלטתם להתגרש? מאיפה מתחילים?

תמונה של שני חצים פונים לכיוונים נגדיים למאמר החלטתם להתגרש? מאיפה מתחילים?

שיעור הגירושין בישראל כיום נע בין 25%-30%.  כפי שעבור רבים נישואין, רכישת דירה עם משכנתא והולדת ילדים הינם שלבים טבעיים בדרך הזוגית, נראה כי גם גירושין הופכים להיות שלב בחיים, אליו הרבה זוגות מגיעים.

לאחר ההחלטה להתגרש, אנשים רבים חווים כאוס ובלגאן… הם מרגישים שהם לא יודעים מאיפה להתחיל ומה לעשות קודם.. הם מוצפים במידע, וגם בחששות שהעניינים יצאו משליטתם ויתדרדרו למאבק משפטי… אחד הדברים שאני שומעת מזוגות המגיעים אלי הינו שהם מוטרדים מתי הזמן הנכון לומר לילדיהם על ההחלטה להתגרש, והאם כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לפני שיחה כזו.

בנוסף, אנשים מתלבטים האם ובאיזה שלב נכון לפנות לעו"ד, ומה הדרך הנכונה עבורם- הליך משפטי או הליך גישורי…

אם החלטתם להתגרש או שאתם מתלבטים בנושא, סביר מאוד להניח שגם אתם חווים את הדילמות הללו ברמה כזו או אחרת. בכדי לצמצם את אי הוודאות ולהכניס סדר בבלגאן, הנה כמה דברים שכל זוג ששוקל להתגרש צריך לדעת.

יישוב סכסוך  

בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות אשר סמכותן מקבילה זו לזו במרבית התחומים בסכסוכים בין בני זוג: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

החל משנת 2016 השתנה החוק בישראל, וכל אדם אשר רוצה להגיש תביעת גירושין או כל תביעה אחרת כנגד בן / בת הזוג (תביעת מזונות, משמורת, רכוש וכיוצ"ב) מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני הגשת התביעות.

פתיחת הבקשה נעשית בקלות על ידי מילוי טופס קצר עם פרטי הצדדים, אשר בעקבות הגשתו יזומנו בני הזוג ל 4 פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מטרת החוק היא לסייע למשפחות בישראל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה ללא צורך בפניה להליך משפטי. לשם כך העובדים הסוציאליים אותם יפגשו הצדדים ביחידת הסיוע מוסמכים גם להפנות את בני הזוג במידת הצורך אל אנשי מקצוע מתאימים למקרה שלהם (מטפל זוגי, מגשרת, ועוד).

במידה ובני הזוג לא יגיעו להסכמה ביחידת הסיוע, הצד שהגיש את בקשת יישוב סכסוך, הוא זה שבמשך תקופה מסוימת יקבל זכות ראשונים להגשת תביעה לערכאה משפטית לפי בחירתו.

יש להדגיש שתוכלו לדלג על שלב יחידת הסיוע במידה ותגבשו הסכם גירושין כולל בעזרת מגשר/ת שהינם עו"ד המתמחים בדיני משפחה וגירושין. כך תחסכו לעצמכם את מירוץ הסמכויות הידוע לשמצה בין בית המשפט לבית הדין, את הריצה אל הליך ישוב סכסוך, וכמובן תצמצמו עלויות ונזקים נלווים לגירושין.

היזהרו ממיתוסים ומעצות אחיתופל

ישנם סיפורים ומיתוסים שונים אשר פעמים רבות גורמים לאנשים לעשות טעות ו"לרוץ לפתוח תיק". אחת העצות החשובות שלי אליכם הינה- אל תפעלו על סמך מיתוסים !

חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה/ית בתחום דיני המשפחה והגירושין לפני שעושים צעד כלשהו. ואם לדייק את העצה הזו- להתייעץ עם עו"ד אשר אוחז/ת בגישה הסכמית. איך תדעו מה גישתו של העו"ד עליו המליצו לכם והאם הוא הסכמי או לא? קיבעו פגישת יעוץ ראשונית בלתי מחייבת, הכינו שאלות מראש ולפני הגעה לפגישה הקדישו זמן לגלישה באתר ובדף הפייסבוק של העו"ד- מה שיתכן מאוד שישפוך אור על האופן בו העו"ד ניגש לדברים. והאם הוא נותן את המשקל המתאים לעובדה שמדובר בתא משפחתי שמתפצל לשניים, עם ילדים, ועם היסטוריה משותפת של בני הזוג.

אחד המיתוסים הפופולאריים הוא שבית הדין הרבני הוא לטובת הבעל ובית משפט לטובת האישה.. המקרה של שלומי (השם בדוי) בן 39, ואישתו דינה, בת 38, הורים ל 2 ילדים בני 15, 13 ממחיש את גודל הטעות שעלולה לקרות כאשר מזדרזים לפעול בלי לעצור ולבדוק את הדברים: שלומי ודינה החליטו להתגרש לאחר 16 שנות נישואין. הסיפורים ששלומי שמע במקום העבודה שלו על חבר שהתגרש לאחר שאישתו הגישה תביעה לבית המשפט למשפחה, ושם חילקו את כל הנכסים והזכויות לטובת האישה תוך שהבעל יצא מקופח ביותר. שלומי לא ידע שמדובר בסיפור שעבר גלגולים ושינויים רבים עד שהגיע לאוזניו והיה מרחק עצום בינו לבין המציאות של אותו זוג. המקרה עליו שמע הלחיץ את שלומי והוא הזדרז לפתוח תיק בבית הדין הרבני, בלי שטרח אפילו להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה וגירושין, ולבדוק האם יש סבירות לסיפור כזה או לא, והאם הוא עצמו יכול לצאת נפסד מכך שהליך המשפטי יתנהל בבית המשפט. לימים שלומי חויב בתשלום כתובה לאישתו דינה, בסכום של כ 100,000 ₪, מאחר והוא זה אשר פתח את תיק הגירושין…

גם המקרה של ליאורה בת 45 ממרכז הארץ, ואריאל בן 45 אף הוא, הורים ל 4 ילדים בגילאי העשרה, ממחיש היטב עד כמה זו טעות לפעול על סמך מיתוסים ואגדות אורבניות- ליאורה רצה אל בית המשפט למשפחה כדי לתפוס את הסמכות ולתבוע מזונות מבעלה אריאל לאחר שהאחרון הודיע לה על רצונו להתגרש. היא לא טרחה להתייעץ עם עו"ד לפני כן, כי אז היתה יודעת מראש שבית המשפט יקח בחשבון את הסדרי המשמורת של הילדים המשותפים, וגם את הכנסתו של כל אחד מבני הזוג מעבודה, ובנוסף גם את דמי השכירות של ליאורה מדירת הירושה שקיבלה מסבתה והניבה לה כמה אלפי שקלים כל חודש. התייעצות מראש היתה מביאה את ליאורה להבנה הנכונה כי עדיף להגיע להסכם גירושין שתואם את הצרכים של הילדים שלה ושל הילדים, במקום לרוץ לכל הכיוונים באופן אוטומטי. ליאורה יכולה היתה לפנות לעו"ד שינהל משא ומתן מול בעלה ועו"ד מטעמו, או אופציה טובה עוד יותר- לפנות יחד עם בעלה אריאל להליך גישור גירושין אצל מגשר/ת שהוא/היא גם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ויכול היה לעזור לבני הזוג לסיים את הדברים בצורה מכובדת והסכמית.

אל תיתנו לכאוס הרגשי לנהל אתכם

באופן טבעי, בזמן פירוק ה"חבילה הזוגית" בני הזוג מרגישים כועסים, מאוכזבים, מרומים וחווים שלל רגשות לא נעימים אחד כלפי השני, אולם חשוב שהם לא יאפשרו לכאוס הרגשי בו הם נתונים לגרום להם לפעול ללא מחשבה וללא התייעצות מקצועית. אני קוראת לזה- "לשים אטמי אוזניים"- כי לפעמים נראה שזו הדרך היחידה להתעלם מכל העצות של "מביני העניין" מסביב ! כי הרי בימינו עקב אחוזי הגירושין הגבוהים, תמיד יש בסביבה אח של.. דוד של… או שכנה שבדיוק עכשיו התגרשו- הם יתנו לכם בחינם את העיצות "הכי טובות"… אבל כאמור חשוב להיזהר מעיצות אחיתופל. כל מקרה עומד בפני עצמו וזו טעות להסיק ממקרה אחד למשנהו. מה עוד שעצות כאלו, ש"עוברות מיד ליד", נוטות לרוב להתנפח ולהפוך מוגזמות וקיצוניות עד שהן מגיעות לאוזניכם. כלומר – אין תחליף להתייעצות מקצועית עם עו"ד שמומחה בדיני משפחה וגירושין. חשוב מאוד להביא עימכם לייעוץ את כל המסמכים ונתונים מדויקים לגבי שניכם:  נכסים, חובות, הלוואות, יתרת משכנתא, גובה חסכונות בבנקים, תדפיסי זכויות פנסיה קופות גמל וזכויות סוציאליות שכל אחד צבר בנישואין, היקף הוצאות הבית והילדים (תוכלו לבדוק כמה אתם מוציאים בממוצע על מזון, ביגוד, הנעלה, חשמל, מיסים וכדומה כל הוצאות הבית והמשפחה, באמצעות תדפיס בנק וכרטיסי האשראי במשך 3-6 חודשים אחרונים) כל מה שיאפשר לכם לפרוס בפני העו"ד את התמונה המלאה שתאפשר לעו"ד לייעץ לכם באופן מהימן לגבי הזכויות והחובות שלכם בגירושין.

דבר נוסף שניתן לעשות בכדי להכניס וודאות אל תוך הבילבול- לקרוא מדריכים מקצועיים בתחום, להבין לעומק את משמעותו של כל מושג ומושג שרלוונטי לגירושין שלכם (מה זו חלוקת רכוש, פירוק שיתוף, מזונות, משמורת, אחריות הורית משותפת, הסדרי שהייה, ועוד ועוד)

בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין, ללא שום עלות כאן בלינק:     
                      https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)

להבדיל מהעבר- כיום באינטרנט ניתן למצוא שלל אתרים משפטיים כולל מדריכים והסברים על המושגים השונים, אשר יבהירו את הדברים. כמובן חשוב לשים לב שאתם נעזרים ומסתמכים על אתרים מקצועיים של גופים פורמליים או של עו"ד בעלי ניסיון, שכן ברחבי הרשת ניתן גם למצוא מידע שגוי. על כן לפני שאתם מאמצים לליבכם עצה זו או אחרת, חפשו המלצות על העו"ד שממנו אתם שואבים את ההסברים, בידקו עם חברים האם הם התייעצו בעבר עם איש מקצוע מהימן, ובמידת הצורך היפגשו עם יותר מאיש מקצוע אחד, בכדי לוודא שאין פער בין עצותיו של הראשון לבין זה שאחריו.

שבו לדבר עם בן/ בת הזוג

אני מאוד ממליצה בייחוד אם רוצים למצוא את הדרך לסיים את הנישואין בהסכמה ולא במלחמה, לקבוע פגישה משותפת עם בן/בת הזוג בכדי לבחון יחד את הדברים בכלל, ובפרט את האפשרות להיעזר במגשר/ת לשם גיבוש ההסכמות ביניכם. גישור לגירושין הוא הליך אשר מטרתו לסייע לבני הזוג להגיע להסכם גירושין. לא מדובר בטיפול זוגי, אלא בהליך אשר מתנהל בפגישות משותפות ונפרדות עם מגשר/ת אשר חשוב מאוד שיהיה גם עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ויכיר את המאטרייה המשפטית, כך שיוכל לגשר ביניכם ולסייע בגיבוש הסכמות.

לפני שיחה עם בן/בת הזוג אני ממליצה לכם לערוך רשימה של כל התחומים בהם עליכם לקבל החלטות, וליד כל תחום רישמו את עמדתו של כל אחד מכם:

רכוש וכספים– כל הנכסים, זכויות, כספים, חובות, הלוואות- האם תעדיפו לרכשו את חלקו של בן הזוג בית המשותף? האם יש חשיבות מבחינתכם לאזן את הפנסיות כיום ולא בעת פרישה?, תעדיפו לסגור את החשבון המשותף או שיעבור על שמכם בלבד לאחר הגירושין?

ילדים– חלוקת משמורת והסדרי שהייה, אצל איזה הורה הילדים ילונו באיזה יום, כולל ימי לימודים סופי שבוע, חגים וחופשות. איך תקבלו החלטות חינוכיות ורפואיות בהמשך כמו שינוי אזור המגורים, מסגרות החינוך של הילדים.

מימון הצרכים של הילדים ("מזונות" בעגה המשפטית) כולל צרכים קיימים כמו חוגים, מסגרות חינוך עכשוויות, טיפול משלים שהילד מקבל כיום, וגם כאלו אשר צפויים בעתיד כשהילדים יגדלו (תנועת נוער, שיעורי נהיגה ועוד). הקפידו לציין גם כל נושא אחר הקשור בילדים שלכם.

אל תיבהלו מרשימת הנושאים הארוכה, וגם אל תחששו אם נראה שיש הבדלים בצורה בה כל אחד מכם רואה את הדברים, רוב הזוגות מתחילים את תהליך הגירושין עם פערים ביניהם, ובסופו של דבר מצליחים להגיע לפתרונות ששני הצדדים מרוצים מהם.

זה מזכיר לי את מוטי וליאת, זוג בתחילת שנות ה 40 לחייהם, הורים לגיא בן 10, קורל בת 7 ורוי בן 4. בני הזוג פנו אלי לשם גישור-גירושין. כשהם הכינו רשימת נושאים נראה היה שהם חלוקים כמעט בכל- האם למכור את הדירה המשותפת או לא, האם ליצור חשבון הוצאות עבור הילדים או שכל הורה יתנהל בחשבון נפרד, האם הילדים ילונו אצל האם בימים ראשון ושלישי ואצל האב בשני ורביעי או היפך. האם סופי השבוע המתחלפים בין הורים יסתיימו במוצאי שבת, או בראשון בבוקר אז הם יעבירו את הילדים אל מסגרות החינוך?… הדבר היחיד שהם הסכימו עליו היה לא לשנות לילדים את עיר המגורים והמסגרות החינוכיות תוך כדי הגישור פרטנו לפרוטות כל נושא ונושא, והבנו יחד שהאינטרס החזק  ביותר של שניהם היה באמת טובת ילדיהם. כשהגישור עלה על שרטון ואיים להתפוצץ עקב מחלוקת על מועד מכירת הדירה המשותפת, הזכרתי להם שלנצח הם יישארו  משפחה וזוג הורים לילדים שלהם- שתמיד יצפו (ובצדק) לתקשורת ושיתוף פעולה בין הוריהם כשזה נוגע לענייני הילדים. המשפט הזה טלטל אותם. בסופו של יום הגענו להסכמות בכל העניינים שעל הפרק והם חתמו על הסכם הגירושין בפניי.

הליך משפטי או גישור גירושין?

חשוב להבין כי יש הבדלים דרמטיים בין הליכי גירושין משפטיים לבין גישור גירושין. ההחלטה והבחירה היא פעמים רבות בידי בני הזוג, ולעיתים לא. אם בני הזוג לא יצליחו להגיע לפתרונות שיהיו מוסכמים על שניהם בכל הנושאים בהם יש להכריע בגירושין, לא תהיה להם ברירה אלא להגיע להליך משפטי שם צד ג' יכריע בדברים במקומם.

מאחר וגירושין הינם דיני נפשות, בהם מפרקים תא משפחתי, יחסים של שנים, ילדים רכים הנמצאים בתווך- לאור כל אלו גישור גירושין היא דרך המלך להתגרש.

גישור לא מתאים במקרה של עוינות גבוהה מאד, אלימות, או איום באלימות.

גישור לא מתאים כאשר צד אחד רוצה להכתיב את הפתרון לצד השני, והפתרון שלו הוא היחיד מבחינתו.

בגישור אנו מגיעים לפתרונות מוסכמים שמשרתים את הצרכים של שני הצדדים, מתוך הבנה שההורים וילדיהם ממשיכים לנצח להיות משפחה, אשר רק שינתה את צורתה.

לגישור יתרונות רבים על פני הליך משפטי לגירושין– החל מכך שהליכים משפטיים אורכים סביב 3 שנים, להבדיל מגישור גירושין שלוקח מס' חודשים בלבד;

הליכים משפטים עולים פי 10 ויותר מהליך גישור, ובל נשכח את העובדה בעלת המשקל הרב- הם לרוב מסלימים ומקצינים את הסכסוך בין בני הזוג, גורמים להקצנת העמדות של שני הצדדים ושמים באמצע את הילדים המשותפים…

יש להודות על האמת- בתי המשפט ובתי הדין מטפלים במסות של זוגות מתגרשים הפונים אליהם. מטבעה של מערכת המטפלת במסות, אין לה יכולת לתת מענה ספציפי ומדויק לצרכים של כל אחד ואחד, והמציאות עגומה אף יותר.  הרבה החלטות ניתנות באופן של "חיתוך בבשר החי" בהתאם ללשון החוק היבש, ויעידו על כך רבים היוצאים לא מרוצים, בלשון המעטה, משערי בית המשפט..

ההשלכות הקשות של הליך גירושין ארוך ולוחמני מטלטלות את חיי בני הזוג וילדיהם, ומשפיעות על כל תחומי החיים של המשפחה. גירושין לוחמניים ומכוערים הופכים את החיים על פיהם, מכניסים אותם לקיפאון מבחינות רבות, ויוצרים נזקים לאין שיעור- נפשיים, כלכליים, ולמעשה כמעט בכל מישור שהוא.

חסרון גדול נוסף- ההחלטה בכל הנושאים הנוגעים לחיים שלכם- כלל לא בידיכם אלא בידי צד ג'…  בעידן בו אנו חיים נדמה כי האדם מבקש להגשים את עצמו ולממש את האינטרסים והצרכים שלו באופן מדויק (עבור רוב האנשים מימוש עצמי אינו מותרות, אלא הכרח) ומעוניין להיות בשליטה על חייו ולנהל אותם לפי ראות עיניו (פעמים רבות רצון זה הוא אשר עומד בבסיס ההחלטה להתגרש !)… היכן יוכל אדם למצוא שליטה על הדברים? בטח ובטח שלא בבית המשפט…  על כן הפתרון של הליך גישורי נותן מענה מייטבי לצרכים של בני זוג בגירושין.

 

 

 

תמונה של גרף למאמר גירושין-סטטיסטיקה לפני ואחרי קורונה

גירושין- סטטיסטיקה לפני ואחרי הקורונה

תמונה של גרף

אנו חיים בעידן בו השינויים בכל תחומי החיים הינם תכופים, מהירים, ומגוונים. נראה כי החברה האנושית עשתה קפיצת דרך עצומה ב- 30 השנים האחרונות, כמעט ברמה של להמציא את עצמה מחדש… התמורות והשינויים הכלל עולמיים במהלך המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21 לא פסחו גם על החברה הישראלית, ואחד התחומים המרכזיים בו חלו שינויים מקצה אל קצה, הינו מבנה התא המשפחתי והמערכת הזוגית. בשנים האחרונות עלתה הפופולאריות של אלטרנטיבות לזוגיות המסורתית של חופה וקידושין- ואנו רואים כיום כי יש זוגות אשר בוחרים לחיות יחד ללא נישואין, יש הבוחרים להינשא בנישואין אזרחיים, ישנם זוגות בפרק ב' ואף ג', עם ילדים משותפים או ללא, ועוד.  חלק בלתי נפרד מכל השינויים הללו הוא אחוזי הגירושין הגבוהים. אם עד לפני שנים לא רבות היו הגירושין דבר מוקצה, בבחינת אפשרות אחרונה רק כאשר כלו כל הקיצים (גרושים ורווקים היו חריגים בחברה של פעם, והיות אדם בזוגיות היה חלק מהגדרת היסוד שלו) הרי שכיום יש לכך לגיטימציה ותמיכה הן של החברה, והן של המוסדות השונים, אשר מקנים זכויות לזוגות גרושים, עושים התאמות נדרשות לתא המשפחתי החד הורי, ומספקים לו מעטפת ותמיכה.

יש אשר יתהו ("שאלת הביצה והתרנגולת") מה קדם למה: האם השינויים במבנה המשפחתי הפכו את הגירושין לאופציה ממשית ולגיטימית אשר זוגות רבים בוחרים בה בימינו, או דווקא ההיפך- ריבוי מקרי הגירושין הוא שיצר נדידה לזוגיות אלטרנטיבית, פרק ב, עם נישואין או ללא, עם מגורים משותפים או בלעדיהם… האמת היא, כי הדברים שלובים זה בזה וככל הנראה התרחשו במקביל.

 

עלייה רציפה ומתמדת באחוזי הגירושין– גירושין הם האקט אשר מסיים מערכת נישואין בין בני זוג. בדיקות סטטיסטיות שנערכו בתחום במהלך השנים מציגות עלייה מתמדת ורציפה בכמות הזוגות המתגרשים, ונראה כי מספיק להסתכל ימינה או שמאלה, וניתקל בזוג שהתגרש או עומד להתגרש. ואכן, הסטטיסטיקה הינה 1:4, כלומר אחד מכל ארבעה זוגות מתגרש, ובאיזורים מסוימים אחד לשלושה.

כמו כן, אם בעבר ראינו שהגירושין מאפיינים רק מגזרים מסויימים, ובמגזר החרדי למשל, נדיר היה להיתקל בתופעה, הרי שכיום אין כך הדבר כלל, ואנו רואים שגם בחברה החרדית מספר הזוגות המתגרשים עולה ועולה. עובדה זו אינה מפתיעה כאשר מסתכלים על השינויים שעובר המגזר החרדי בשנים האחרונות אשר חלקם דומים לסיבות לגירושין בקרב כלל האוכלוסייה: גברים הופכים חלק מפרנסת המשפחה ולא רק לומדים בישיבות (בחברה החילונית נשים כיום מפתחות קריירה ומנתקות את התלות הכלכלית שהיתה להן בעבר בבעל); נשים חרדיות עובדות בכל מיני יוזמות שלא היו קיימות בעבר- אינטרנט, פייסבוק, שיווק, סטיילינג, תיכנות ועוד. החברה החרדית אפשרה לאינטרנט וטלפונים חכמים להיכנס לחייה, ובקרב החברה החילונית פי כמה וכמה שינו האינטרנט וההתפתחות הטכנולוגית את קצב החיים והפכו אותו למהיר פי כמה משהיה פעם… כל אלו למעשה חושפים את הציבור לאותם אלמנטים שבחלוף הזמן מהווים חלק מאחוזי הגירושין הגבוהים בכלל האוכלוסייה במדינה ובעולם.

ומה עשתה מגיפת הקורונה לאחוזי הגירושין?

במהלך שנת 2020 עת הקורונה היתה בשיאה, דווח ברחבי העולם על עלייה בהיקפי הגירושין: באנגליה דיווחו העיתונים על עלייה של 34% בבקשות הגירושין שהוגשו בחודשים יולי עד אוקטובר 2020, וכן הסתבר כי יותר בקשות נפתחו על ידי נשים ביחס לאותה תקופה בשנת 2019: ב 2019 נשים הגישו 60% מהבקשות לגירושין באנגליה, ב 2020 – נשים הגישו 70% מהבקשות לגירושין באנגליה.

גם בשבדיה דווח על עלייה משמעותית בבקשות לגירושין שהוגשו ביחס לאותה תקופה ב 2019, וכך גם בסין, בה דווח על מספר שיא של תיקי גירושין שנפתחו בחודשים פברואר עד מרץ 2020.

תופעה נוספת שדווחה ברחבי העולם כולל בישראל היתה ירידה במספר ההריונות, וזאת למרות שלרוב אחרי משברים עולמיים מדווח דווקא על מגמה של עלייה בילודה… בישראל דווח באפריל 21 על ירידה של יותר מ 13%, ולפי דיווחים מינואר 21 בעיתונות הספרדית, בספרד נרשמה ירידה של לא פחות מ 22% בלידות. דיווחים דומים הוצגו בבריטניה, איטליה, צרפת וארה"ב.

לאור כל זאת הפתיע הדיווח בתחילת ינואר 2021, לאחר כמעט שנה של התמודדות עם המגיפה בישראל, כי נרשמה ירידה של 7% במספר התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים, וירידה במספר הזוגות שהתגרשו ב 2020 לעומת השנה שקדמה לה.

ואולם, אני סבורה כי התשובה לירידה הנ"ל תימצא בנתונים של הסטטיסטיקות אשר יבוצעו שנה קדימה, בהנחה שהקורונה תהיה מאחורינו. הסגרים אשר היו מנת חלקם של אזרחי ישראל, הבידוד, חל"ת, אי הוודאות באשר לעתיד, בעיות בריאותיות ושאר מאפייני השנה החולפת, הביאו לכך שחלק מהמשפחות היו צריכות להתמודד עם בעיות לא שגרתיות, ובנוסף ההכנסה ירדה משמעותית. ידוע כי אחד הגורמים שמשפיעים על מספרי הגירושין הינו האספקט הכלכלי.

כמו כן יש לציין כי כבר נשמעים קולות אחרים, של אנשי מקצוע אשר מדווחים על עומס פניות בנוגע למשברים משפחתיים ויש הסבורים כי עם החזרה לשגרה צפוי גל גירושין דרמטי…

בנוסף בל נשכח כי עקב הסגרים שהיו במהלך 2020 הערכאות המשפטיות עבדו באופן חלקי ולכן נוצר קושי אובייקטיבי לפתוח תיקי גירושין, ובנוסף, הסגרים השאירו אנשים בבתים, ומנעו מהם לפנות בחופשיות אל בתי הדין ובתי המשפט.

לאור כל זאת אין ספק שהעתיד מסקרן ביותר בכל הנוגע לתא המשפחתי ומה יעלה בגורלו בשנים הבאות. האם החברה האנושית, המחפשת כל העת דרכים לשפר את עצמה,  תמשיך במגמה של השנים האחרונות? האם אנו עדים לסיום העידן של זוגיות אחת ארוכת שנים כפי שהיתה לסבים וסבתות שלנו? האם היא תפנה את מקומה לדרך חיים בה רוב האנשים יקיימו מספר מערכות זוגיות משמעותיות בשנותיהם הבוגרות? או שאולי נראה מגמה הפוכה של שיבה לשורשים ולתא המשפחתי של פעם? ימים יגידו…

בין אם כך ובין אם כך, הרי שכיום אנו כבר רואים את קצה הקורונה באופק, ויש חזרה לשוק העבודה הסדיר, סיום חל"ת, וירידה דרמטית במספר החולים. זוגות המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת בדרך של גישור או בדרך של הליך משפטי. כמות הפניות הגדלה לבתי המשפט ולמגשרים- מעידה על כי התהליך כבר מתרחש בפועל.

 

תמונה של גשר מעל מים למאמר ואם הצד השני מסרב להגיע לגישור?

ואם הצד השני מסרב להגיע לגישור ?

תמונה של גשר מעל מים למאמר ואם הצד השני מסרב להגיע לגישור?

ב 20 שנותיי כמגשרת לגירושין, שמעתי פעמים רבות את השאלה: "אבל מה אם הצד השני לא מוכן לבוא לגישור? אפשר לחייב אותו ולהכריח אותו?" אז לטובת השואלים וכל מי שתהה בעניין, נעשה קצת סדר בכדי להבין "איך הדברים עובדים":
הליך הגישור הינו הליך בעל יתרונות רבים, והוא מבוסס על עקרונות שהינם יפים, טובים ויעילים ביותר לפתרון מחלוקות בחיים בכלל, ולא רק בעת גירושין.

אחד מעקרונות היסוד עליהם מבוסס הגישור הינו וולונטריות. הליך וולונטרי משמעו הליך שמבוסס על בחירה מוחלטת של הצדדים– הן בעצם ההחלטה לפתוח ולקחת חלק בהליך הגישור, הן בהחלטה לסיימו בשלב זה או אחר, והן לגבי ההסכמות לגופן, אליהן מגיעים הצדדים מרצונם החופשי.

לי כמגשרת, אין יכולת ואפשרות (וגם לא רצון) להכריח או לחייב את אחד מבני הזוג להיות חלק מהגישור. להבדיל מבית המשפט, שם אדם חייב להופיע ולהתגונן כאשר נפתח כנגדו הליך משפטי- הרי שגישור הוא הליך מרצון, ואם צד אחד לא רוצה להיות "שם" הוא פשוט לא חייב בכך.

לעיקרון הוולונטריות יש מספר אספקטים נוספים:

א. כל אחד מבני הזוג רשאי להפסיק את הגישור בכל שלב שהוא, מבלי שתינקט נגדו סנקציה כלשהי.

ב.  אם ההליך לא הצליח ובני הזוג החליטו לפנות לערכאות המשפטיות- להפסקת הגישור לא תהיה השפעה בעניין, והמגשר מנוע מלעדכן את בית המשפט מי מבני הזוג הביא להפסקת ההליך.

ג.  למגשר עצמו אסור כמובן להפעיל על הצדדים לחץ להמשיך בגישור, גם אם הוא סבור שבבית המשפט יגיעו לתוצאות פחות טובות לשניהם. ההחלטה אם להמשיך בגישור או לאו- נתונה רק בידי בני הזוג.

 אולם אזדרז ואומר, בל תטעו- מה שאולי נראה לרגע כחיסרון- הוא הוא היתרון הגדול של הליך הגישור !

 הליך הגישור נוחל הצלחה גדולה בתחום הגירושין דווקא משום שמדובר בהליך מרצון !
בני הזוג מגיעים לגישור לאחר ששקלו את כל האפשרויות שעומדות בפניהם, והבינו כי זוהי הדרך הטובה ביותר עבורם להתגרש.

 מדובר בהליך שהינו ההיפך הגמור מהליכים בבית המשפט- הליך לא מאיים, מתנהל בצורה נעימה, ללא סדרי דין ובלי שיש חובה להיצמד ללשון החוק היבש, ניתן להפסיק את הגישור בכל עת אם אחד מהצדדים מחליט שהדברים לא מתקדמים לשביעות רצונו, הוא מאפשר בחינת אופציה של הגעה להסכם מבלי לבטל את האופציה של הגעה לבית המשפט מאוחר יותר אם הגישור לא צלח, כלומר הגישור לא חוסם שום אופציה מאף אחד מבני הזוג !.

כאשר פונה אלי אחד מבני הזוג וטוען כי מישנהו לא מוכן לקחת חלק בגישור, והוא מאוד רוצה להימנע מפנייה לערכאות המשפטיות, אני חוזרת ומדגישה את היתרונות הרבים הנוספים של הגישור, שאמורים להפיג כל חשש מהצד שלא לגמרי רוצה לקחת חלק בהליך, ולהביאו להבנה שמדובר בהליך לא מאיים, שהינו עבור מרבית הזוגות הפלטפורמה הנכונה לסיום הנישואין:

המגשר הינו ניטרלי ואובייקטיבי

א. אסור לו להביע עמדה נחרצת כלפי אף אחד מהצדדים.

ב.  המגשר חייב לפעול בהוגנות כלפי שני הצדדים, בתום לב וללא אפלייה ומשוא פנים של צד אחד על פני השני.

ג.  אסור למגשר להתנות את שכר הטירחה שלו בתוצאות ההליך. שכר הטירחה ייקבע מראש בין המגשר לצדדים וטרם פתיחת ההליך.

 למגשר אין סמכות הכרעה במחלוקות

 א. למגשר אין סמכות של שופט או בורר, והוא רק מכוון את הצדדים ומסייע להם להגיע ליישוב המחלוקות ביניהם, ולא מכריע במחלוקות. המגשר מנהל את המשא ומתן בין הצדדים מקום שהם לא מסוגלים לעשות זאת בעצמם, לאור האמוציות  והרגישויות הנלוות פעמים רבות לגירושין.

ב.  בני הזוג הם שיוצקים את התוכן של הדברים, ויוצרים את ההסכם לפי רצונם.

 ההליך לא מתנהל עפ"י סדרי הדין הרגילים של בתי המשפט

א. גם אם אחד מבני הזוג נזכר בשלב מאוחר יותר בדבר מה חשוב מבחינתו- הוא יכול לומר זאת בכל שלב שלפני החתימה על ההסכם, וככל שהדבר חשוב ורלוונטי- הוא ייכנס לנוסח הסופי של הסכם הגירושין.

ב.  בגישור אנחנו לא מנהלים חקירות, ולא מגישים תצהירים.

 סודיות וחסיון

א. כל הנאמר במהלך הגישור הינו סודי וחסוי, ונשאר בין המגשר לצדדים.

ב. חלק מהפגישות בגישור הינן משותפות לי כמגשרת יחד עם שני בני הזוג, ובחלקן של הפגישות אני יושבת עם כל אחד מהצדדים בנפרד. פגישות אלו חסויות ונועדו לאפשר לכל אחד מהצדדים לומר את כל אשר על ליבו, כולל לבטים, דילמות וחששות שאינו רוצה לחשוף בפני הצד השני.

ג.  גם במצב בו הופסק הגישור והצדדים הגיעו אל ביהמ"ש – אסור יהיה למגשר לחשוף את הסיבות שבעטיין הופסק הגישור, או מי מבני הזוג יזם את סיומו של ההליך.

ד.  אסור למגשר לעשות כל שימוש במידע שהגיע אליו במהלך הגישור.

איסור יצירת קשר מקצועי או עיסקי בין המגשר לאחד הצדדים

המגשר מנוע מליצור קשר עיסקי בהמשך עם אחד מהצדדים, אלא אם הצד השני נתן הסכמתו לכך.

הצדדים עצמם מחויבים לפעול בגישור בתום לב ובניקיון כפיים

א. מכיוון שמדובר בהליך מרצון והצדדים הגיעו מבחירה חופשית, ובמטרה להיעזר במגשר כדי ליישב את המחלוקות ביניהם- הם מחוייבים לפעול בתום לב ובהגינות בהליך.

ב.  שקיפות- על מנת שיצליחו להגיע להסכם הוגן לשני הצדדים, על בני הזוג לומר אמת, לחשוף את כל הראיות ולא להסתיר דבר.

ג.  ההליך מבוסס על אמון הדדי בין כל הצדדים.

ד.  בני הזוג מחוייבים לשמור על כללי שיחה נאותים ותרבותיים, על לשון נקייה, על כל אחד לתת לשני לומר את דבריו ללא הפרעה, ורק אז להגיב.

העקרונות עליהם מבוסס ההליך מסבירים מדוע הליכי גישור לגירושין נוחלים הצלחה רבה.
בימינו, כאשר הסטטיסטיקה מדברת על כך שאחד מכל שלושה זוגות מתגרש, ההבדל יהיה בדרך בה בחרו בני הזוג להיפרד זה מזו, אשר תשליך לשנים קדימה על יכולתם לשמור על תקשורת בריאה ונורמטיבית למען ילדיהם המשותפים, לקיים זוגיות הורית ולהיות שם עבור ילדיהם ביחד, באירועים חשובים לציון כמו מסיבות בגן וביה"ס, בר/בת מצווה, גיוס לצבא, חתונה, קבלת התואר באוניברסיטה ועוד..

אני תמיד מזכירה לבני הזוג המתגרשים את הדבר החשוב ביותר, לטעמי, והוא שאמנם לאחר הגירושין הם כבר לא בני זוג, אולם לנצח הם נשארים זוג הורים לילדיהם !

 הליך הגישור מאפשר להם להמשיך ולהיות זוג הורים לילדיהם, כי הרי הילדים לא מתגרשים לעולם מאבא ואמא.

בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין,
ללא שום עלות כאן בלינק: https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)

גבר ואישה עומדים אחד ליד השניה מחייכים

היום שאחרי הגירושין

גבר ואישה עומדים אחד ליד השנייה מחייכים

בתקופת הגירושין, אחד הפחדים הגדולים הוא, איך אני אברא לי עולם חדש? איך אתמודד עם השינוי? עם צורת חיים שאינה מוכרת לי?
כמגשרת לגירושין אמנם אין ביכולתי ללמד אותך איך לבנות את העולם החדש הזה, החיים החדשים הללו, אולם כן יש ביכולתי לספר לך שכדי לבנות אותם, חשוב שתהיה פניות רגשית, ושהמשאבים הרגשיים שלך יהיו זמינים עבורך.
ומה שעוד אני יכולה לומר לך- זה שאם חשוב לך שיהיו משאבים רגשיים זמינים, פניות רגשית, ואנרגיות לברוא לעצמך את "היום שאחרי", אז הדרך שלך להתגרש היא רק בגישור לגירושין !
רק בגישור תהיה לך שליטה על התהליך, פרק הזמן שהוא יארך, וההסכמות הסופיות אליהן תגיעו.
רק בגישור זה יהיה ממש במרחק נגיעה מכף ידך, להתחיל ולסיים תהליך, ולבנות את המסגרת החדשה שלך.
רק בגישור לגירושין זה באמת יכול לקרות תוך חודשיים-שלושה, ולא בעוד שנתיים -שלוש, כפי שיהיה בוודאות בבית המשפט.
רק גישור יעלה סכום סביר והגיוני, ולא יצור לך בור כלכלי כמו הליכים משפטיים.
ויש גם את היחסים עם הגרוש/ה ביום שאחרי. כן כן. היום שאחרי אולי נראה כמו משהו רחוק ודמיוני כרגע, אולם הוא יגיע.
ואם יהיו לכם יחסים טובים או לפחות תקשורתיים, ויכולת לקבל החלטות לגבי הילדים מתוך הבנה שיש לכם אינטרס משותף למרות שאתם גרושים-
שניכם רוצים שיהיה לילדים שלכם טוב.
שיהיו שלווים, רגועים, עם ביטחון. שיהיו מסוגלים לפנות אל כל אחד מכם ההורים כאשר יש להם בעיה.
ברור לכם שאם תתגרשו בהליך משפטי- שלרוב מקצין את המצב בין הצדדים ומעכיר את היחסים ביניהם עד כדי איבה-
אם תתגרשו בהליך כזה, ברור שהסיכוי לקשר טוב עם הגרוש/ה הוא קלוש.
אבל אם תפנו לדרך של גישור והגעה להסכם גירושין במקום זאת, פתאום יום אחד תקלטו, שכאשר יש בעיות עם הילדים אתם מסוגלים לשים בצד את העובדה שהתגרשתם,
ולהתנהל בחזית אחידה מולם, כמו זוג הורים.
וככאלה- אתם מצליחים לקבל החלטות ביחד, לטובת הילדים שלכם. ולהעביר להם מסר אחיד- אנחנו ההורים שלכם ואנחנו כאן בשבילכם. תמיד.
אז אם החלטתם להתגרש- תנו הזדמנות אמיתית לגישור.
מקסימום זה יצליח.
תמונה למאמר כן זהב יכול להיות מלוכלך, רקע בגוונים של שחור ואפור

כן זה יכול להיות מלוכלך

תמונה של גוונים של שחור ואפור למאמר כן זה יכול להיות מלוכלך

כן זה יכול להיות מלוכלך….זה יכול להיות ממש מלוכלך..
גירושין.
בתי משפט.
אתם יודעים איך אתם נכנסים, אבל למרבית הצער- אתם ממש לא יודעים איך אתם יוצאים…

כל כך הרבה פעמים שמעתי משפטים בסגנון של:

– אם הייתי יודע לאיזו רמה זה יגיע לא הייתי מגיש תביעות…
– לו הייתי יודע כמה נזק זה יעשה לי בחיים לא הייתי נכנס לזה…
– אם היה לי מושג כמה כסף זה באמת יעלה, הייתי מגיעה להסכם מזמן
– אם הייתי קולטת שהחיים שלי יהיו ב"הולד" במשך מעל 3 שנים…. כף רגלי לא הייתה דורכת בבית המשפט….
– לו הייתי מבין איזו טלטלה הילדים שלי יעברו בגלל המאבק הזה, ועד כמה הם יהיו באמצע וזה יקרע אותם, לא הייתי חושב פעמיים והייתי חותם על הסכם מזמן.

את כל זה (ועוד הרבה יותר !), שמעתי מלקוחות, מכרים, קרובים, הורים בכיתה של הבן שלי,
אמא בגן של הבת שלי, שכן למשרד שסיפר על קרוב משפחה שכבר 3 שנים בהליך וכלום לא זז… לא חסרים מקרים כאלו. יש כמוהם המון….

לכן אני אומרת לכם חד משמעית-  החלטתם להתגרש? תהיו חכמים מקום שאחרים כשלו ! 

 אל תיכנסו להרפתקה שאתם לא מסוגלים לעמוד במחירים הכבדים שלה !

ואני לא מתכוונת למחיר הכלכלי. זה גם חשוב, אפילו מאוד. אבל המחירים האחרים כואבים פי כמה.
– עצירת החיים לשנים;
– השחרת היחסים שהיו פעם אהבה וכיום הפכו לסיוט נוראי (כי חייבים להצדיק את המלחמה);
– העברת המושכות על החיים שלך- לצד ג שלא מכיר אותך ושמטפל במסות של אנשים;
– אובדן התמימות;
– אובדן האמון במערכות יחסים;
– האסימון שיורד פתאום שאי אפשר פשוט ללחוץ על כפתור ולסיים את התהליך אפילו שכיום את/ה כבר מאוד רוצה בכך;
– לראות את הילדים שלך שעומדים בתווך ולא בחרו ולא רוצים לבחור בין אבא לאמא;
– להבין מה זה יעשה למערכות היחסים של ילדיך בעתיד, זה שהם חלק ממלחמה מתישה וכואבת שמנהלים ההורים שלהם…

זוגות שמתגרשים לא יודעים את המחיר האמיתי של המאבק המשפטי.
תהיו חכמים. אל תפלו לבורות שרבים אחרים כבר נפלו לפניכם

אם אתם מבינים את המחיר, ונחושים שלא לשלם אותו, אלא דווקא להתגרש באופן הסכמי, שפוי ומשותף

אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר.

שלכם
עידית

 

תמונה של כיתוב באנגלית "לחשוב מחוץ לקופסא"

עקרונות ההליך הגישורי

תמונה של כיתוב באנגלית "לחשוב מחוץ לקופסא"

במה באים לידי ביטוי עקרונות ההליך הגישורי ומהי גישת WIN-WIN אשר על הבסיס לה נבנות הסכמות הצדדים?

מטרתו של ההליך הגישורי הינה להביא את בני הזוג אשר החליטו להתגרש, לכדי הסכם גירושין כולל ומלא, באופן מהיר, ממוקד, נקי מהכפשות אשר לרוב רואים בבתי המשפט, ועל בסיס של תקשורת בין הצדדים בסיועו של המגשר אשר מנהל את המשא ומתן ומוביל אותו מתחילתו ועד להסכם המלא.

הגישור מבוסס על מספר עקרונות חשובים:

ניטרליות ואובייקטיביות– שבאה לידי ביטוי בכך שהמגשר הינו ניטרלי ואובייקטיבי, אסור לו להביע עמדה כלפי אף אחד מהצדדים, ולהבדיל מהשופט בבית המשפט – המגשר אינו פוסק ואינו מכריע במחלוקות, אלא רק מכוון את הצדדים, מנהל את המשא ומתן ביניהם,  ומסייע להם להגיע להסכמות בדבר האופן בו ייושבו המחלוקות.

חיסיון וסודיות– כל הנאמר במהלך הגישור הינו חסוי, ונותר בין המגשר לצדדים. גם במצב בו הופסק הגישור והצדדים עברו לנהל את הסכסוך באמצעות תביעות בבית המשפט – אסור יהיה למגשר לחשוף את הדברים שנאמרו לו ע"י הצדדים, או את הסיבה להפסקת הגישור.

הידברות ותקשורת ישירה– כאשר בני הזוג מנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני, אין הידברות ישירה ביניהם, והתקשורת מתבצעת בין עורכי הדין של הצדדים אל מול בית המשפט. מצב זה מביא פעמים רבות דווקא להסלמה והקצנה של הסכסוך. בהליך גישורי לעומת זאת, התקשורת בין הצדדים הינה תקשורת ישירה באמצעות ובסיוע המגשר, שמעביר ולעיתים ממש מתרגם, את הדברים שנאמרים על ידי בני הזוג.

יצירתיות– בבית המשפט הצדדים ועורכי דינם כפופים לחוק היבש ומחוייבים לפעול במסגרתו, ואילו בגישור המצב הו הפוך לחלוטין- הגישור הינו הליך יצירתי וגם התוצאה שלו- ההסכם אליו מגיעים- יכולה להיות יצירתית ושונה ממה שקובע החוק בעניין. הגישור מתנהל כך שבני הזוג, באמצעות פגישות משותפות עם המגשר מכתיבים את הקצב, התוכן, והצורה הסופית של ההסכם שלהם.

במהלך השנים ערכתי בהליכי גישור הסכמי גירושין יצירתיים ביותר, שההסכמות בהם היו שונות ולעיתים הפוכות, מלשון החוק, וזאת מתאפשר כאשר הצדדים יושבים יחד איתי ומגיעים להסכמות שרצויות להם ספציפית, מותאמות להם אישית, ולא מוכתבות על ידי החוק היבש שקובע תנאים גורפים לכולם ללא הבדל וללא התחשבות בצרכים הספציפיים של אותו זוג ואותה משפחה.

גישת ה win-win – הגישור מבוסס על גישה שמטרתה מימוש מירבי של הצרכים של כל אחד מהצדדים להליך. להבדיל מהפתרונות של המערכת המשפטית המבוססים על "או-או", הפתרון הגישורי מבוסס על "גם וגם".

לרוב בעת מחלוקות וסכסוך נראה כי ישנה סתירה בין רצונו של כל אחד מהצדדים לקונפליקט, אולם ירידה לעומקם של דברים ממחישה כי בפועל הצרכים של הצדדים אינם באמת כה סותרים, וכי אם הם ישתפו פעולה, ניתן יהיה להגיע לפתרון טוב עבור שניהם. לכן, מצב של win win אינו בהכרח פשרה, אלא הסדר שנותן לכל צד מה שהוא צריך ורוצה, כאשר כדי להגיע למצב זה על המגשר לזהות ולהבין את רצונותיהם וצרכיהם של שני בני הזוג, ומתוכם לאבחן ולתת דגש לאינטרסים המשותפים שלהם.

ראיית פני העתיד– בהליך הגישור אנו מתייחסים לא רק להווה אלא גם לעתיד, מתוך מטרה לתת מענה גם לשינויים הצפויים להתרחש בהמשך הדרך, עם גדילתם של הילדים ו/או שינוי מצב כלכלי של אחד או שני הצדדים. עקרון זה מצמצם עוד יותר את הסיכוי לסכסוכים עתידיים, ומספק לשני הצדדים וודאות באשר לשנים קדימה.

אפשרות פנייה להליך משפטי במידה ולא הושג הסכם– במידה וההליך לא נושא פרי, רשאי כל אחד מבני הזוג לפנות לערכאה משפטית לשם מתן הכרעה בעניינים השונים העומדים בין הצדדים כתוצאה מההחלטה על גירושין.

בנימה אישית

לאחר שבמהלך שנים ראיתי מאבקי גירושין בין בני זוג בבתי המשפט שחלק בלתי נפרד מהם היו הכפשות, לכלוכים ונזקים רבים שנגרמו במישרין ובעקיפין הן לבני הזוג והן לילדים, אני יכולה להבטיח לכם שאם רק תירצו בכך- אפשר להתגרש אחרת ! "אחרת" משמעו בדרך מכובדת, הוגנת, נקייה, משתפת, על בסיס של שקיפות מלאה בין הצדדים, תוך שאנו "שמים הכל על השולחן" במטרה להגיע להסכם גירושין ביניכם.

העקרונות והערכים שמובילים אותי הם:

  • מיקוד במטרה- הליך קצר יחסית, ממוקד, שקוף לצדדים.
  • ניסיון מקצועי רב שמאפשר פתרונות שמותאמים אליכם וגם מחוברים אל המציאות הפסיקתית והחוק במדינה
  • אני רואה לנגד עיני כמטרה וערך עליון את צימצום הנזק שנגרם לילדים כתוצאה מהגירושין. הדבר מתבטא במישורים רבים, בין היתר בכך שכחלק בלתי נפרד מהתהליך מתקיימת פגישה של בני הזוג עימי במשרד ויחד עם מדריכת הורים מומחית לגבי כל מה שנוגע לילדים כולל מה ואיך לספר להם על ההחלטה להתגרש, התייעצות לגבי מה הסדרי השהייה המתאימים ודילמות הוריות אחרות שעולות אגב הגירושין.

בנוסף הגישור מתנהל כך שרמת השיח בין בני הזוג נשארת שקולה, רציונאלית ומתונה. חשוב לי להזכיר לבני הזוג כל הזמן כי יש בכוחם ובשליטתם לצמצם נזקים לילדים מעצם כך שהם יבחרו להשאיר את המלחמות והמאבקים בצד. ניתן להגיע לפתרונות מותאמים לשני הצדדים גם בלי הקזת דם. וחשוב לזכור כי גם אחרי הגירושין ממשיכים להיות זוג הורים לילדים, זוג הורים שצריך לתקשר ולתאם את ענייני הילדים כמעט ברמה יומיומית (לפעמים יותר מאשר בזמן הנישואין).

אין נושא שהוא מחוץ לשולחן הגישור– דנים בכל מה שמעלים בני הזוג, גם בפגישות משותפות שלי עם שני הצדדים וגם בפגישות נפרדות (שלי עם בן/בת זוג אחד בכל פעם), וזאת במטרה להגדיר את חילוקי הדעות בין הצדדים ולמצוא לכולם פתרון מוסכם.

פתרונות יצירתיים ומדורגים ככל שיש בכך צורך– לא כל מה שנכון לכם כיום יהיה נכון לכם בעוד 4 או 5 שנים, לכן במהלך הגישור אנו דנים בהסכמות תוך שימת לב לשינויים צפויים בעתיד, בין אם בנוגע לילדים ובין אם שיוניים הנוגעים לבני הזוג. אנו יכולים לקבוע הסכמות שמשתנות לאחר פרק זמן מסויים המוגדר בהסכם, בין אם במועד הגעה של אחד הילדים לגיל סמויים או בין אם בנקודת זמן אחרת שתיקבע בהסכמה. מטרתה של גישה זו הינה להפוך את ההסכם שלכם לכזה שנותן מענה לשנים ארוכות קדימה, וחוסך מכם התדיינות מחודשת בעוד X שנים כאשר פרמטרים מסויימים השתנו.

מאות זוגות בהם טיפלתי עד היום הצליחו לסיים את הגישור בהצלחה ולחתום בסופו על הסכם גירושין כולל.

אם אתם מתלבטים האם גישור הוא ההליך הנכון לכם, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר עוד היום ולהגיע לפגישת היכרות. זיכרו- אם החלטתם להתגרש, יש לכם אפשרות לעשות זאת בצורה מכובדת, ממוקדת, קצרה וזולה, שתאפשר לכם להישאר בני אדם, להמשיך להיות זוג הורים לילדיכם, ולקבל שליטה על חייכם שאחרי הגירושין.

מוזמנים ליצור עימי קשר עוד היום לקבלת פרטים!

אישה מסמנת ע

הליך משפטי לגירושין- אולי תחשבו שוב…

אישה מסמנת "לא אוהבת" עם האגודל למטה למאמר הליך משפטי? אולי תחשבו שוב

ישנם הבדלים דרמטיים בין גירושין בדרך של הליכים משפטיים, לבין גירושין בדרך של גישור.

ראשית, הליך גירושין משפטי אורך סביב 3 עד 4 שנים.

מנגד גישור גירושין אורך בממוצע בין חודשיים ל 4 חודשים..

שנית, עלות הליכים משפטיים לגירושין מגיעה כדי 150,000-250,000 ₪ לשני בני הזוג יחד… ולעיתים אף יותר מזה (!)

גישור לגירושין עולה רק כעשירית (!) מהסכומים הנ"ל

ובל נשכח את העובדה בעלת המשקל הרב- הליכים משפטיים לרוב מסלימים ומקצינים את הסכסוך בין בני הזוג, גורמים להקצנת העמדות של שני הצדדים ושמים באמצע את הילדים המשותפים.

למה כל כך יקר?

אתם בטח תוהים למה הליכים משפטיים לגירושין לוקחים כל כך הרבה זמן? למה ההליך כל כך יקר?

חשוב להבין איך מתנהל הליך משפטי אשר כפוף כמובן לסדרי הדין ולחוק: התהליך מתחיל בהגשת תביעות על ידי כל אחד מבני הזוג, ממשיך בהגשת כתבי הגנה, בקשות לסעדים זמניים כמו צווי עיקול, מזונות זמניים, ועוד. ליבו של ההליך הם דיונים המשפטיים, אשר חלקם הינם דיונים מקדמיים וחלקם דיוני הוכחות. בסך הכל מתקיימים בכל תיק גירושין 3 דיונים לפחות, כאשר המרחק בין דיון לדיון הינו  מספר חודשים… לאחר כל זאת מוגשים סיכומים בכתב על דיי עורכי הדין של כל אחד מבני הזוג, ורק בסיומו של שלב זה ייכתב פסק הדין. במידה ואחד מהצדדים אינו מרוצה מהפסיקה, יש לו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

העובדה שלכל אחד מבני הזוג עו"ד משלו כמובן מייקרת את התהליך משמעותית.

לכל זאת יש להוסיף את העובדה שבתי המשפט ובתי הדין מטפלים במסות של זוגות מתגרשים הפונים אליהם, ומתמודדים עם עומס רב.

מטבעה של מערכת המטפלת במסות, אין לה יכולת לתת מענה ספציפי ומדויק לצרכים של כל זוג וכל משפחה, ועל כן בפועל החלטות ניתנות באופן של "חיתוך בבשר החי" בהתאם ללשון החוק היבש, ויעידו על כך רבים היוצאים לא מרוצים, בלשון המעטה, משערי בית המשפט.

כל אלו מביאים לכך שהמצב בין בני הזוג המתגרשים לרוב מסלים ומקצין, בקשות על גבי בקשות מוגשות אל בתי המשפט, הנזק גדל וההליך מתארך ומתמשך.

מי מחליט עלי?

חסרון גדול נוסף- ההחלטה בכל הנושאים הנוגעים לחיי בני הזוג- כלל לא בידיהם אלא בידי צד ג'… בית המשפט/ בית הדין.

בעידן בו אנו חיים נדמה כי האדם מבקש להגשים את עצמו ולממש את האינטרסים והצרכים שלו באופן מדויק (עבור רוב האנשים מימוש עצמי אינו מותרות, אלא הכרח) ומעוניין להיות בשליטה על חייו ולנהל אותם לפי ראות עיניו (פעמים רבות רצון זה הוא אשר עומד בבסיס ההחלטה להתגרש !)  היכן יוכל אדם למצוא שליטה על הדברים? רמז- לא בבית המשפט…

מנגד, בגישור מגובשים פתרונות מוסכמים שמשרתים את הצרכים של שני הצדדים, מתוך הבנה שההורים וילדיהם ממשיכים לנצח להיות תא משפחתי, אשר רק שינה את צורתו.  למעשה, אחד המשפטים עליהם אני חוזרת בפני זוגות בהליכי גישור הינו: גם כאשר אינכם זוג, עבור הילדים אתם ממשיכים לנצח להיות זוג הורים.

מי ישמור על טובת הילדים?

מעבר לכל היתרונות והחסרונות של האופציות השונות שפרטתי לעיל, מומלץ לכל זוג העומד בפני גירושין, לתת את הדעת בכובד ראש להשלכות הקשות של הליך גירושין ארוך ולוחמני על חיי בני הזוג וילדיהם. השלכות אלו משפיעות על כל תחומי החיים של המשפחה. גירושין לוחמניים ומכוערים הופכים את החיים על פיהם, מכניסים אותם לקיפאון מבחינות רבות, ויוצרים נזקים לאין שיעור- נפשיים, כלכליים, ולמעשה כמעט בכל מישור שהוא.

מחקרים רבים אשר נערכו בשנים האחרונות על ילדים להורים גרושים מצאו קשר והשפעה של "גירושין מכוערים" על תחומים שונים בחיי הילד כולל השפעה לרעה על מערכת החיסון שלו (!).

למעשה, חוקרים רבים מסכימים כי גירושין מהווים תהליך המערב שורה של גורמי לחץ עבור הילדים, שעלולים להשפיע עליהם לאורך שנים, וילדים אלו יגדלו כשהם חשופים לקונפליקטים מרובים בין ההורים טרום הגירושין ואף לאחריהם, כשקונפליקטים אלו לעיתים עוצמתיים ואלימים. המחקרים הציגו קשר בין הקונפליקטים ההוריים לבין חרדה, בעיות התנהגות וכן עלה כי ככל שהקונפליקט בין ההורים היה גלוי יותר ולווה באלימות מילולית ופיזית, כך הילדים אופיינו בדפוסים אלימים לפתרון בעיות, ברפרטואר דל של מיומנויות חברתיות, ובליקויים בשליטה על דחפים ובוויסותם.

אם לסכם את הדברים, ללא ספק עולה כי ככל שפרופיל הסכסוך בין ההורים עוין וקשה יותר, כך ההשפעה השלילית על הילדים קשה יותר ומתקבעת לאורך שנים עד כדי השפעה על מערכות היחסים הזוגיות של הילד בחייו הבוגרים.

וזהו אחד ההבדלים הגדולים בין הליכים משפטיים לבין הליך גישור לגירושין.

בנוסף מי שרוצה להעמיק עוד יותר, אני מזמינה להוריד את המדריך שלי לגישור לגירושין, ללא שום עלות כאן בלינק:
https://idit.ravpage.co.il/DIVORCENEWGUIDE
(היכנסו ללינק הקלידו שם וכתובת מייל, והמדריך + סרטונים ומידע רב נוסף, יישלחו אליכם)

תמונה של סימן שאלה וסימן קריאה

מהו גישור לגירושין

תמונה של סימן שאלה וסימן קריאה

מהו גישור לגירושין ומה הם עקרונות היסוד עליהם מושתת ההליך, אשר הופכים אותו לאלטרנטיבה כה מוצלחת על פני הליכי גירושין בבית הדין הרבני ובית המשפט לעניני משפחה?

גישור הוא הליך ליישוב סכסוכים בתחומים שונים, וביניהם גם סכסוכים משפחתיים. במהלך 20 השנים האחרונות ההליך הגישורי קנה לו מקום ואחיזה במשפט ובחברה, והגישור הפך להיות אחת החלופות המקובלות לבתי המשפט, בכל הנוגע ליישוב סכסוכים בין אנשים, וגם בין גופים ומוסדות.

הגישור מוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)- התשמ"ד, 1984, ובתקנות בתי המשפט (פישור)- התשל"ג, 1993.

בתחום דיני המשפחה, מרבית הליכי הגישור הינם גישור לגירושין. הליך זה נועד עבור זוגות אשר החליטו להתגרש זה מזו, ומבקשים לעשות זאת שלא באמצעות הליכים משפטיים.

הליך הגישור מנוהל על ידי מגשר אשר מוביל ומסייע לבני הזוג המעוניינים להתגרש להגיע להסכם גירושין כולל, ובכך לסיים את הסכסוך והמחלוקות הנובעות מהפרידה, מבלי שיהיה צורך להגיש תביעת גירושין ו/או תביעות אחרות לערכאות המשפטיות (מזונות, משמורת, חלוקת רכשו וכיוצא באלו).

הגישור מבוסס על מספר עקרונות יסוד חשובים, המהווים תשתית מוצקה ואיתנה, אשר תומכת בהגעה להסכם בין הצדדים בדרך הקצרה והיעילה ביותר:

וולונטריות

עיקרון היסוד עליו מבוסס ההליך הגישורי הינו וולונטריות- שני הצדדים מגיעים מרצונם לקחת חלק בהליך, ולא ניתן לחייב אותם לכך, גם לא ע"י ערכאה משפטית.

בהתאם לעיקרון זה, הרי שלכל אחד מהצדדים עומדת הזכות גם לסיים את ההליך טרם הגעה להסכם כולל.

אובייקטיביות וניטרליות

המגשר הינו ניטרלי ואובייקטיבי, מבלי לנקוט עמדה כלפי אף אחד מהצדדים. הוא אינו פוסק ואינו מכריע במחלוקות, אלא רק מכוון את הצדדים ומסייע להם להגיע ליישוב המחלוקות ביניהם, באמצעות כלים של ניהול משא ומתן ישיר ובונה, שיביא לפתרון לשביעות רצון שני הצדדים.

תפקיד המגשר לייצר שיח מקדם בין הצדדים במקום בו הסכסוך לא איפשר זאת עד כה, וכך לחשוף אותם לעמדותיו של הצד השני בכל נושא.

חיסיון וסודיות

עיקרון חשוב נוסף הינו חיסיון וסודיות ההליך- כל הנאמר במהלך הגישור הינו חסוי, ונותר בין המגשר לצדדים. גם במצב בו הופסק הגישור והצדדים פנו בתביעות אל הערכאות המשפטיות, המגשר מנוע על פי חוק מלחשוף את הדברים שנאמרו לו ע"י הצדדים, או את הסיבה להפסקת הגישור.

הידברות ותקשורת ישירה בין בני הזוג

בניגוד לאופן בו מתנהלים ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה/ בית הדין הרבני, שאז אין הידברות ישירה בין בני הזוג, אלא בין עורכי הדין של הצדדים ובית המשפט, מה שגורם פעמים רבות להסלמה והקצנה של הסכסוך, הרי שבגישור בני הזוג הם שמכתיבים את הקצב, התוכן, והצורה הסופית של ההסכם שלהם- ולא השופטים. כמו כן בגישור התקשורת בין הצדדים הינה תקשורת ישירה, באמצעות ובסיוע המגשר, שמעביר ולעיתים ממש מתרגם, את הדברים שנאמרים ע"י בני הזוג.

יצירתיות

אחד היתרונות הגדולים של ההליך הגישורי הינו העובדה שהוא אינו כפוף לחוק היבש, ועל כן בני הזוג יכולים להתנות על החוק, ולהגיע להסכם שונה ממה שהיה קובע בית המשפט לו היה דן בעניינם בהתאם לחוקים והתקנות להם הוא מחוייב.

לא ניתן להגזים בערך של אי כפיפות הגישור לחוק, מדובר בערך אדיר עבור בני זוג מתגרשים, מאחר והוא מאפשר להם להתאים את ההסכמות בכל נושא ועניין שנמצא "על השולחן", לרצונות ולצרכים הספציפיים שלהם. כל עוד מדובר בהסכמות מוסריות שעולות בקנה אחד עם תקנת הציבור (מושג שמשתנה מעת לעת, ואשר משקף את תפיסות היסוד של החברה הישראלית לגבי התנהגות, נורמות מוסר, התנהלות ביחסים חוזיים. ניתן להתייחס אליו לשם ההמחשה כסוג של "גבולות גזרה" לגבי מה מקובל בחברה) בני הזוג יכולים לגבש הסכמות מותאמות אליהם אישית, ואשר מגשימות את הדרך בה בחרו ליישם את הגירושין.

המנדט והאוטונומיה בידי בני הזוג

כעולה מכל העקרונות המובאים לעיל, הרי שהליך הגישור הינו בעל ערך רב ויתרונות אדירים ביחס להליכים המשפטיים, כאשר בנוסף לכל יתרונות יפים אלו, יש לזכור יתרון נוסף חשוב ובעל משקל רב- העובדה כי בני הזוג עצמם הם המחליטים איך ייראו חייהם לאחר הגירושין, הם יוצרים את הסכם הגירושין המותאם ל"מידות" שלהם, ולהבדיל מהשופט היושב בדין ופעמים רבות נאלץ "לחתוך בבשר החי" בהתאם ללשון החוק, הרי שבני הזוג הם-הם בעלי האוטונומיה והעצמאות להחליט בכל נושא ועניין הנובע מגירושיהם.

 

מאות זוגות בהם טיפלתי עד היום הצליחו לסיים את הגישור בהצלחה ולחתום בסופו של הסכם גירושין כולל.

אם אתם מתלבטים האם גישור הוא ההליך הנכון לכם, אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר עוד היום ולהגיע לפגישת היכרות. זיכרו- אם החלטתם להתגרש, יש לכם אפשורת לעשות זאת בצורה מכובדת, ממוקדת, קצרה וזולה, שתאפשר לכם להישאר בני אדם, להמשיך להיות זוג הורים לילדיכם, ולקבל שליטה על חייכם שאחרי הגירושין.

מוזמנים ליצור עימי קשר עוד היום לקבלת פרטים !

תמונה של חמישה ילדים מחייכים למאמר מזונות ילדים

מזונות ילדים

תמונה של חמישה ילדים מחייכים למאמר מזונות ילדים

בעבר היו נקבעים באופן אוטומטי דמי מזונות אשר האב היה משלם לאם מידי חודש עבור צורכי הילדים, מכח הדין העברי ומכוח חוק המזונות, שכן במרבית מקרי הגירושין הייתה משמורת הילדים אצל האם. במהלך השנים הנושא עבר תהפוכות ושינויים מרחיקי לכת אשר שיאם בחודש יולי 2017 אז ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"מ 919, אשר קבע לגבי ילדים מעל גיל 6 שנים, שבמשמורת משותפת כאשר הכנסות שני ההורים הינן דומות -לא יהיה תשלום מזונות אלא ההורים יחלקו באופן שווה מחצית ומחצית בכל הוצאות הילדים. הלכה למעשה משמעות פסק הדין הינה כי מזונות ילדים מעל גיל 6 יחושבו לפי יחס חלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים.

על פי פסק דין זה ופסקי דין נוספים שניתנו מאז ע"י בתי המשפט בישראל, כאשר יש פערים במשכורות של בני הזוג חישוב המזונות נעשה על בסיס הפער בשכר, ובהתחשב ביחס בין ימי השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים.  כמו כן יש לציין כי החישוב של יחס המשכורות רלוונטי גם במצב בו המשמורת אינה משותפת- גם במצב זה יש לבחון את הכנסות הצדדים, הוצאותיהם, וכמובן יחס הימים בהם שוהים הילדים עם כל אחד מהם.

מנגד, במידה ואין פער הכנסות, והילדים שוהים אצל שני ההורים בהיקף שווה או כמעט שווה, לא ישולם סכום מזונות חודשי קבוע, אלא ההורים ישאו יחד ובאופן שווה, בכל הוצאות חינוך ורפואה של הילדים, ובנוסף לכך כל אחד מההורים ישלם את ההוצאות שלו עבור הילדים בגין מזון, ביגוד, הנעלה ומדור כשהם שוהים עימו.

כאשר מדברים על מזונות ילדים למעשה אנו מתכוונים למימון של ההוצאות השוטפות של הילדים כמו מזון, מדור, ביגוד, הנעלה, גן, בית ספר, צהרונים, חוגים, קייטנות וכיוצ"ב, וכן מימון של הוצאות מיוחדות אשר עתידות לצוץ במועד עתידי כמו טיפול פסיכולוגי, רפואת שיניים, אבחון כזה או אחר, שיעורים פרטיים, וכדומה.

למעשה כאשר יש פער בהכנסות של ההורים, ו/או פער בהיקף ימי השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים, יש לקבוע סכום מזונות אשר ישולם ע"י הורה אחד להורה השני מידי חודש עבור מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (השתתפות בתשלום שכירות או משכנתא). בנוסף לכך יש הוצאות בהן על ההורים לחלוק: הוצאות חינוכיות ורפואיות כמו תשלומי מסגרות החינוכיות, צהרון, חוגים, קייטנות, ביטוח רפואי, תרופות, טיפולי שיניים, משקפיים וכיוצ"ב.

על מנת שההסדר בין ההורים יחזיק מים שנים ארוכות קדימה, חשוב מאוד שבני הזוג יתנו את הדעת לא רק להוצאות הקיימות בעת הגירושין, אלא גם ינסו ככל הניתן לצפות פני עתיד, ולגבש הסכמות לגבי אופן מימון הוצאות עתידיות שיגיעו בגיל מאוחר יותר של הילדים. בנוסף יש להגדיר האם ההוצאות יהיו בתעריפים ציבוריים או גם רפואה פרטית, כמה חוגים בחודש לכל ילד/ה, וכן מומלץ לקבוע מנגנון שיסייע להורים להכריע בעת מחלוקת על נושא חינוכי או רפואי.

אך מה עושים במצב בו בני הזוג חלוקים על גובה המזונות ועל פרק הזמן בו ישולמו? אצל גאיה, 44 ורונן, 45 זו הייתה המחלוקת שעמדה בלב הגישור. הם היו זוג ממרכז הארץ, הורים לשלושה- רומי בת 15, זוהר בת 12 ויואב בן 8. גאיה הכינה רשימת הוצאות חודשיות על הילדים, אך רונן התנגד לה. הוא טען שהסכומים מוגזמים ולא הגיוניים, ונופחו ע"י גאיה במיוחד לגישור. הפתרון שמצאתי לכך- ביקשתי מבני הזוג להעביר אלי תדפיסי חשבון ותדפיסי כרטיס אשראי של 6 חודשים אחרונים, עליהם עברתי בעצמי וסימנתי כל הוצאה והוצאה. לאחר שניפינו את כל ההוצאות שלא היו חלוקות, והגדרנו מה כן במחלוקת אם שייך לילדים או לא, נשארנו עם סכום נמוך שעליו הצדדים לא הסכימו, ומלאכת קביעת המזונות הייתה קלה משהיה נדמה בהתחלה.

לגבי פרק הזמן של תשלום המזונות טען רונן, כי משכורתה של גאיה אמורה הייתה לעלות לאחר שנתיים בערך עקב קידום שהובטח לה בחוזה העסקתה. גאיה טענה מנגד שהקידום לא וודאי ו"מי בכלל יודע מה יהיה בעוד שנתיים". לשמחתי הצלחתי להביאם לכדי הסכמה על ניסוח של סעיף שמגדיר מה יקרה בעוד שנתיים ימים. בני הזוג יציגו זה לזה תלושי שכר של שנה שלמה, ומנגד גם יציגו הדדית את עלויות המחיה שלהם עבור הוצאות ספציפיות שהגדרנו בהסכם (כמו למשל עבור מדור- שכר דירה/ משכנתא), ואם יחול שינוי ביחס למצב ערב חתימת הסכם הגירושין, הם יקבעו סכום מזונות חדש בהסכמה ביניהם.

ומה אם לא יסכימו? יחזרו לפגישת גישור ממוקדת וספציפית בנושא זה בלבד. ללא ספק פיתרון זה עדיף אל פני הגעה לבית המשפט שתעלה להם כסף רב, ותעכיר מאד את היחסים ביניהם.

חשבון הוצאות הילדים– אני ממליצה מאוד גם להגדיר בין בני הזוג המתגרשים את האופן בו הם יממנו את הצרכים וההוצאות של הילדים, ואחת הדרכים שהופכת יותר ויותר פופולרית בשנים האחרונות, הינה באמצעות חשבון בנק משותף ע"ש שני בני הזוג, אשר מוגדר כ"חשבון הוצאות הילדים" או "חשבון מזונות"- פתרון אשר הועלה ע"י ביהמ"ש העליון בפסק דינו אשר כבר הוזכר לעיל, בע"מ 919. במידה ובני הזוג מחליטים לנהל חשבון כזה חשוב להגדיר את הסכומים וההוצאות הספציפיות אשר ישולמו מהחשבון, וכן לקבוע תנאים שיתנו מענה למצב בו אחד מהצדדים לא הפקיד את חלקו בהוצאות.

הרעיון העומד בבסיס ההסדר הינו כזה: אנו מגדירים בהסכם הגירושין מה הן הוצאות אשר ישולמו באמצעות חשבון ההוצאות, ומחשבים את הסכום הנדרש מידי חודש לשם כך. סכום זה יתחלק בין הצדדים וכל אחד מהם יעביר את חלקו מידי חודש בחודשו, מחשבונו הנפרד, אל חשבון ההוצאות המשותף. כמובן שמעת לעת הצדדים יוכלו לשנות את הסכום בהסכמה ביניהם וכאשר היקף ההוצאות משתנה.

חשוב להגדיר במפורש בהסכם הגירושין מנגנון שיתן מענה למצב בו אחד מהצדדים יפר את ההסכמה לגבי חשבון ההוצאות המשותף, וישלם באמצעותו הוצאות שלא אמורות להיכלל בו או לא יעביר את הסכום החודשי המוסכם בין הצדדים. במצב זה יש לכלול בהסכם מנגנון שיאפשר את סגירת החשבון ומעבר להסדר תשלום בו כל צד משלם את חלקו ישירות לנותן השירות.

ואולם יש זוגות אשר מלכתחילה לא מעוניינים בהסדר של חשבון הוצאות משותף. במקרים אלו קיימת ברירת המחדל בגירושין- שהורה אחד ישלם והשני ישיב לו את חלקו תוך מס' ימים, ובמצב כזה נרצה להגדיר במדויק תוך כמה ימים יושב התשלום מהורה אחד למשנהו, מה דינו של תשלום שלא הועבר.

אם לסכם את נושא המזונות הדבר החשוב להבין לטעמי הינו, שיש לבחון כל מקרה לגופו, ולבחון את הצרכים של הזוג הספציפי, וילדיהם. ולמצוא ביחד הסדר שתואם את הנסיבות של המשפחה וצרכיה.

תמונה של חמישה ירחים למאמר מודל חמשת שלבי האבל של אליזבת קובלר רוס

מודל חמשת שלבי האבל של אליזבת קובלר-רוס

תמונה של חמישה ירחים בשחור לבן

הפסיכיאטרית אליזבת קובלר רוס עסקה בעיקר בתחום האבל על אובדן אדם קרוב ואהוב. אחד הספרים הידועים שהיא כתבה בנושא נקרא "המוות חשוב לחיים".

קובלר-רוס פיתחה מודל ובו חמישה שלבים, אשר ידוע כיום בשם "מודל שלבי האבל של קובלר רוס". המודל מתאר את השלבים ההכרחיים בהליך של אובדן ושכול. יש לציין כי רוס התייחסה בעיקר לאבל בעקבות מות אדם אהוב, אבל במהלך השנים המודל של רוס הורחב וכולל כיום גם תהליכי אבל ומשבר אחרים, שהינם קשים ולעיתים אף טראומטיים – כמו התמודדות עם בשורה על מחלה סופנית, פרידה וגירושין, וזאת משום שהסתבר כי אותו תהליך אשר מופעל על בני אדם כאשר עליהם להתמודד עם מותו של קרוב יקר, מופעל עליהם בעת התמודדות עם משבר קשה כמו גירושין, והמוח האנושי מגיב באופן דומה לתגובתו בעת מות אדם אהוב.

המודל של קובלר-רוס כולל חמישה שלבים: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, קבלה

הכחשה– מקבל הבשורה עוד לא מסוגל לעכל אותה. ישנה אי וודאות גדולה, והוא שרוי לעיתים בהלם בעקבותיה, ועוד לא מבין את העובדה שחייו עומדים להשתנות בעקבות כך.

בעקבות זאת המוח מכחיש את עצם קרות האירוע, ולעיתים בעקבות ההלם כלל לא מרגישים שום רגש, התחושה היא של ניתוק או אפאתיות, וחוסר יכולת לחוש צער וכאב בעקבות האירוע/בשורה. לפעמים אדם מנסה לשכנע את עצמו בשלב הזה, כי הצד השני ישנה את דעתו, ויחזור בו מרצונו להתגרש. כשמדובר בילדים שהוריהם בישרו להם כי הם מתגרשים, לפעמים הילד ישכנע את עצמו בשלב הזה כיח ההורים יחזרו בהם מההחלטה, ולא יתגרשו בסופו של דבר.

למעשה זוהי הדרך של הנפש והמוח שלנו, לשמור ולהגן עלינו על ידי הרחקת האירוע מאיתנו בכך שאין התמודדות עימו אלא הכחשה, הלם, וחוסר הפנמה של המצב.

כעס– השלב הבא הינו כעס, כאשר מדובר על מוות של אדם אהוב לעיתים הכעס יופנה כלפי אלוהים, וכאשר מדובר בגירושין ה"כתובת" הטבעית לכעס הינה כמובן בן/בת הזוג השני. זו למעשה התקוממות כלפי המצב החדש ש"נכפה" עלינו, אשר הינה הכרחית בכדי שלאחר מכן נוכל לעבור לשלב ההתמודדות עם המשבר, ובניית החיים שלאחריו. בשלב הכעס יש הפניית האשמות כלפי הצד השני, והפלת האשמה עליו. גם ילדים שהוריהם מתגרשים חווים את השלבים הללו, ועל כן בשלב זה יבואו בהאשמות ויפנו את הכעס כלפי ההורים. מנגד יש ילדים שבשלב זה יחשבו שהאשמה בגירושי ההורים היא בהם- בילדים- בגלל שלא התנהגו כיאות.

מיקוח– השלב המגיע בעקבות חוסר הרצון שהמציאות והחיים ישתנו. לעיתים הוא יכלול גם האשמה והלקאה עצמית, ומחשבות כמו- אם רק היינו עושים כך וכך אחרת, הוא/היא לא היה רוצה להתגרש. ההמשך של כך הינו "רעיונות" לגבי מה אני מוכן כעת לעשות אחרת, בכדי לבטל את רוע הגזירה, להחזיר את הגלגל לאחור.

דיכאון (קרוי גם "קבלה פסיבית")– הפנמת האירוע. ההבנה שחיינו השתנו לנצח, ולא יחזרו להיות מה שהיו. זהו שלב מכאיב ומייסר המלווה בתחושת אובדן קשה. שלב זה מחליף את תחושות הכעס, אשמה, מיקוח, והינו הכרחי בכדי שהאדם יצליח בסופו של דבר להפנים ולקבל את המצב החדש, ולמעשה כאן יש ראשיתה של השלמה עם המצב ולכן חשוב שהאדם ירשה לעצמו לעבור את השלב הזה אשר חלק בלתי נפרד ממנו הינו ההבנה שאין שום דבר שניתן לעשות כדי להחזיר את המצב לקדמותו.

קבלה– בשלב האחרון מתפתחת קבלה של המצב, לא רק באופן פסיבי, אלא ניתן לראות שביטחונו של האדם עלה, יש רגיעה, לקיחת אחריות במקום האשמת הסביבה במצב. אנשים בשלב זה אף מתחילים לתכנן ולבנות את חייהם מחדש. אין זה אומר שהם מאושרים מהמצב, אלא שמשלימים איתו, ומוכנים להתמודד עם המציאות החדשה.

עבור ילדים בעת גירושי הוריהם, ככל שההורים יקדימו לסיים עם תהליך הגירושין כך הילד יוכל להגיע לשלב הקבלה מהר יותר, ויתחיל להתמודד עם המציאות המחודשת. יש לציין שלא כולם מצליחים בכוחות עצמם להגיע לשלב הקבלה, ולעיתים נדרשים עזרה וסיוע של אנשי מקצוע בעיבוד המצב, השלבים השונים, ומציאת הכוחות להתמודדות והשלמה.

אז איך מתמודדים עם הדברים? חשוב להבין שמדובר בתהליך שלוקח זמן. הרשו לעצמכם להתאבל ותנו זמן לתהליך האבל, אפשרו מקום לכל הרגשות שאתם חווים (הלם, כעס, כאב, אשמה) והבינו שהם חלק הכרחי ובלתי נפרד מההתמודדות אשר תאפשר את ההחלמה וההתגברות שלכם בהמשך. לא אחת נאמר ע"י מומחים בתחום הנפש, כי גירושין הינם אירוע טראומטי אשר שני בעוצמת הכאב שלו, למוות של אדם אהוב. קבלו זאת ותנו לעצמכם זן לעבד את הטראומה ואת השינוי הדרמטי בחייכם, בכדי שתצליחו להגיע לשלב של בניית חייכם מחדש.